העץ הוא גבוה / לחן: זוהר לוי, ביצוע: להקת אחרית הימים

נכון לכתיבת שורות אלה, עשרה ימים ממותו של יצחק קלפטר, עוד מהדהד סולו הגיטרה שלו בשיר הזה – שהושמע רבות בימים אלה. אבל גם בלי תזכורות עצובות, השיר עצמו תמיד היה אהוב ומעולם לא התיישן. אולי גם בזכות הערך האוניברסלי שעולה ממנו, ובכל תקופה מתבקש לאמץ אותו: צניעות.

בלדה על אדון כמעט וגברת כבר / לחן וביצוע: יהודית רביץ

איזו מנגינה עליזה חיברה יהודית רביץ, והיא רק מחזקת את המילים העגומות החנוך-לויניות שמשרטטות בדקוּת דוקרת את מראה פניה של ההחמצה. אלה שמתעדות את הפאסיביות אך בעצם מניעות לפעולה.

לונדון / לחן וביצוע: חוה אלברשטיין

והנה, לכאורה, ההיפוך של השיר הקודם. זהו שיר על מישהי שדווקא פועלת. ומצד שני – אין כאן "משנה מקום משנה מזל", משום שהדוברת יודעת בבהירות שבעצם, גם בלונדון הנחשקת העליבות תהיה זהה.
שיר כל כך חכם ומבריק בניסוחיו, שכמעט כל שורה בו הפכה לפתגם מצוטט, והן כל כך חזקות עד ש(לפחות בינתיים) לא הפכו לקלישאות.

בלב הים שוכן לו אי / לחן וביצוע: אבי טולדנו

לחן עליז ועיבוד מוזיקלי יווני למילים ציוריות, אגדתיות, על אי שבו שוכנים בשלווה יומיומית איש אחד, שלוש עיזים, באביב לפעמים ציפור, ולעיתים נדירות חולפת במרחק אונייה. דרכו התמציתית והחכמה של חנוך לוין לדבר על בדידות אנושית ו"תקיעוּת".

הייתה לה ארובה לבנה / לחן: חוה אלברשטיין, ביצוע: חוה אלברשטיין ואבי קושניר

והנה שיר חדש יחסית (2021) שמתכתב עם השיר הקודם ועוסק באותם נושאים, רק שהפעם הבדידות האנושית וחוסר התוחלת הן בשניים. האם זה משכך את הדקירות? נהפוך הוא.

"דיסקגרפי", מאור כהן ("נענע דיסק")

השפע היצירתי של מאור כהן מתבטא לא רק בגיוון, אלא גם בכמות. התוצאה של 16 שנות פעילותו המוזיקלית המוקלטת היא "דיסקגרפי" – אלבום כפול וגדוש (בדיסק הראשון 17 שירים ובדיסק השני 20 + רצועה נסתרת). מיטב להיטיו כוללים את הפראיות הנערית המחוספסת של "זקני צפת" ("ריקי", "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר"), הרוך המהורהר של שירי האהבה ("הכי יפה בעולם", "טוב לנו יחד", "רק אל תלכי"), המהתלות המתוחכמות והמצחיקות ("שישי שבת", "השכן"), האלגנטיות שבשירי בודלר ("השמש", "החוזר", "את נשגבה לי") ושאר מעלליו המוזיקליים עם עצמו ועם שלל להקותיו. ויש גם שלושה שירים חדשים ויפים ("לילה עיר", "רגע לפני" ו"למה? אני אוהב אותך").

הבונוס: לגלות את השכבות שמתחת לחיוכים.

"כשתחשכנה עיניי – שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנוך לוין" ("הד ארצי")

המוזיקה בהצגות של חנוך לוין לא היתה סתם מנגינת רקע, אלא חלק משמעותי מהעלילה וגם שחקן נוסף במחזות. האלבום הכפול "כשתחשכנה עיניי" כולל כחמישים משיריו, חלקם ידועים כמו "הבלדה על אדון כמעט והגברת כבר" של יהודית רביץ, "מה אכפת לציפור" של "אחרית הימים", "טורקי טורקי" של מיקי גבריאלוב ועוד רבים (מלבד "לונדון" של חוה אלברשטיין, שמשום מה נעדר).

הערך המוסף של האלבום החשוב הזה הוא הביצועים שחלקם נדירים לשירים מתוך המחזות הראשונים של חנוך לוין, כמו "שחמט" מהמחזה "את ואני והמלחמה הבאה" (משנת 68') ושירים מהמחזות "קטשופ" ו"מלכת אמבטיה".

הבונוס:  תיקי דיין מקדימה את ריטה ב"אני חיה לי מיום ליום" (משנת 77') בלחן של רפי קדישזון.

"שירים מאוירים ומבוארים", חבורת אטומיק

"אטומיק" הם חבורת ליצנים (ככה הם נוהגים להופיע) מוזיקלית, יצירתית וחרוצה. זה כבר האלבום השני שלהם, והוא מורכב משירים ידידותיים, נעימים בלחנים וחמודים בטקסטים, עם שמות ציוריים כמו "הים והדרקון הנורא", "קלודין המתוקה" ו"ניקולאי והשקית הירוקה".

לא רק השמות ציוריים. כל שיר מופיע על גלויה מאוירת שמתכתבת איתו באופן ויזואלי.

יש ב"אטומיק" חן קרנבלי עליז ועדין עם צועניות קרקסית שפורצת מכלי נגינה כמו צ'לו, כינור, מלודיקה יוקלילי וקונטרבס. אין להם קולות "מושלמים", אבל פשטותם סימפתית להפליא.

הזמרים והנגנים: ירון פישמן, תום קלנר, ניב הרמתי, אמילי בנט, טל יעקובוביץ'-קוהן, תם אקסלרוד ואורי נועז. המאיירים: רותי אלדגים, איציק רנרט, שרי לוין, תמר הק, קרן מאי מטקלף, קארן בן סימון, ליאת מנדל, נועה רבינר, גלעד סופר, ירון פישמן, אלה פישמן ומירב שחם.

הבונוס: הגודש הצנוע והחן.

"בוסה" ("אן אם סי")

מיכאל פרוסט ("מטרופולין"), יעל קראוס ונועה גולנדסקי (שתיהן מ"פניק אנסמבל") הוציאו את "בוסה" – אלבום ובו גרסאות בוסה-נובה לשירים ישראליים. הרעיון להעניק לפזמונים הישראליים המוכרים עיבוד כזה הוא לא פחות מהברקה. השירים מקבלים באופן הזה אנרגיות חדשות ומרעננות שמוציאות מהם איכויות שטרם נחשפו. בחירת השירים המוצלחת אחראית גם היא ליופי של האלבום. החל מהפתיחה הקלאסית – "כלניות" של אלתרמן ו-וילנסקי ועד "שמש שמש" של רותי נוי ואריאל זילבר, שמושר הפעם במתיקות גברית ונשית הרמונית. וביניהם שירים כמו: "מדוע לא באת" של ירמי קפלן, "חור בלבנה" של "רוקפור" ו"שקיעתה של הזריחה" של רמי פורטיס וברי סחרוף. כל אחד מהם ומהאחרים מואר בתאורה לא צפויה שנצמדת אליו בטבעיות מפתיעה.

הבונוס: חלק מהשירים נצמדים אחר כך, וזה נעים.

"למה עזבתיני", יוסף מנור שפינדל * "חבורת שירו שיר" * "פוגה קטנה" (הפצה "אן אם סי")

מפעל החיים של המלחין נחום (נחצ'ה) היימן ממשיך להוציא פירות מבורכים, שמחלצים מהשכחה יצירות מופת ישראליות. הנה כמה מהם שיצאו באחרונה, וכמו בשאר האלבומים שעוברים תחת ידו, הם כוללים חוברת מושקעת ובה מידע רב ערך על היוצרים ועל הסיפורים שמאחורי השירים.

*

חבורת "שירו שיר" עם הסולנית הדסה סיגלוב, בעיבודו וניצוחו של מאיר הרניק פעלה בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60. במסגרת תוכנית רדיו שבועית פופולרית, מאיר הרניק לימד באמצעותה שירים עבריים. בהמשך יצאו אלבומים שאיגדו את השירים האלה, והם מופיעים בדיסק הזה. מדובר בקלסיקות ישראליות כמו "הורה מדורה", "טיול לילי", "תן כתף", "הילדה עם הצמות" ועוד. לאלבום מצורפים גם שישה מהשירים שהלחין הרניק, ביניהם "האיש שבקיר", "ג'ימאיקה" ו"המורה לזמרה" המצחיקים עד היום (בשני האחרונים מככבת יונה עטרי).

הבונוס: בזכות אלבומים כאלה נוצרים אלבומים כמו "בוסה".

*

בימים שלפני קום המדינה יזמה תנועת הנוער הציונית "הבונים" הקלטה של שירים עבריים באנגליה. למשימה נבחר יוסף מנור שפינדל, סטודנט ישראלי שלמד שם משפטים. חברת התקליטים הנודעת "His Masters Voice" הקליטה, והתוצאה היתה אלבומים שזכו להצלחה רבה ברחבי העולם היהודי ובמיוחד בישראל. למרות קול הבריטון היחודי שלו, שפינדל סירב להגדיר את עצמו כזמר ולהופיע, והעדיף לעסוק במקצועו – עריכת דין. במהלך השנים האלבומים שהושמעו ללא הרף ברדיו ובבתים, נשחקו. ריכוזם באלבום הזה, שנוקה מרעשי רקע ועבר עריכה דיגיטלית קפדנית, מאפשר לשמוע באופן אותנטי איך נשמעו בזמן אמת שירים כמו "שיר ערש" ("שכב בני, שכב במנוחה"), "אגדה" ("על שפת ים כנרת"), "יד ענוגה" ועוד.

הבונוס: חוקר הזמר אליהו הכהן מראיין את יוסף מנור שפינדל ומחלץ ממנו איכויות הומוריסטיות.

*

המוזיקה של נחום היימן תמיד השתדכה לטקסטים של מיטב המשוררים והפזמונאים. התוצאה היא אמנם שירים מצוינים, אבל הלחנים כבר כל כך מתמזגים עם המילים, עד שלפעמים קשה להפריד אותם זה מזה.

האלבום האינסטרומנטלי "פוגה קטנה" מספק הזדמנות טובה לחוות את הלחנים של היימן כשהם בתפקיד הראשי. הכוכב באלבום הוא הקטע הנודע "פוגה קטנה", עם ה"דבה-דבה-דבה" שהתפרסם בגרסה של צמד הפרברים וכאן הוא מופיע בשלוש גרסאות נוספות. וחוץ מזה ישנם גם "כמו צמח בר", "ריח תפוח אודם שני", "ארץ שבעת המינים" ועוד, מבוצעים בשלל ביצועים תזמורתיים, ובראשם התזמורת הסימפונית של פריז. העיבודים מגוונים וכוללים הגדרות סגנון וטמפו כמו: קלאסי-מהיר, מהורהר-איטי, ים תיכוני מהיר ואופטימי עליז.

פורסם ב-ynet ב-22.12.08