ירונה כספי – סך הקול – תימורה לסינגר https://www.timoralessinger.com מוזיקה, תרבות ויצירה Sat, 25 Sep 2021 19:48:26 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 ירונה כספי, אלבום דדלוס ציפור, יוני 2016 https://www.timoralessinger.com/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%9d-%d7%93%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a1-%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-2016/ https://www.timoralessinger.com/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%9d-%d7%93%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a1-%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-2016/#respond Thu, 02 Jun 2016 19:45:16 +0000 https://www.timoralessinger.com/?p=68514 […]]]> "בן אדם, מה אתה כותב? אתה כותב את נפשך", שואלת-עונה ירונה כספי ב"דדלוס ציפור" – שיר הנושא של אלבומה החדש. יותר משש דקות קברטיות יפהפיות, שבהן המילים הארס-פואטיות של המשורר עזריאל קאופמן חוקרות את המוטיבציה של המעשה המשונה הזה – יצירת יצירה שמכוונת לנסוק לגבהים, שם השמש כבר תמיס את כנפיה, כפי שעוללה לאיקרוס, בנו של דדלוס מהמיתולוגיה היוונית.

כספי מכוונת גבוה ב"דדלוס ציפור" – אלבום הסולו השישי שלה, המוקדש כולו לשירי משוררים (לא בפעם הראשונה. גם באלבומה הרביעי, "מאפייה של אישה אחת", הלחינה שירי משוררים). בניגוד לדמות המיתית, היא אינה מתרסקת אל הים, אם כי בהחלט מאכזב שמוזיקאית כה מצוינת עדיין לא קיבלה את התהילה שהיא ראויה לה, ולו בזכות להיות מוכרת, ולא רק ל"יודעי דבר", שעוקבים אחריה מאז ימיה כרוקיסטית בלהקת "גוונים כהים" בשנות ה-90.

יש באלבום הרבה שירים קיומיים-פסימיים, אבל לחניה ושירתה של כספי מרוממים אותם. בכל שיר היא הלבישה את הגרעין, הנפש שלו – המילים – בבשר פועם באמצעות לחניה ובעיקר שירתה. היא שרה צלול, תיאטרלית לפרקים – באופן שמגיש את המילים בהדר הראוי להן ומבלי לפרכס באיפור מיותר את הפשוטות שבהן. המשוררים – ביניהם רפי וייכרט, יערה בן דוד, הרצל חקק ופאזיל חוסנו דגלרג'ה משרטטים עולם יפהפה של יצורי ים ושמיים, אבל כזה שגם ניצב "על הקרקע" – בדמות שירים חברתיים. "מלבד הדג, מי ישבע מהמים? לחסר פרנסה, ארוכים הימים שבעתיים", שרה כספי מילים של ג'לאל א-דין רומי, משורר ומיסטיקן פרסי מהמאה ה-13 (תרגם מפרסית: משה מנשהוף).

את הגיטרה-בס-תופים האופייניים לה, כספי זנחה הפעם לטובת נגינה על פסנתר ומקלדת. אליה צירפה "יחידת עילית" של נגנים, שתרמו ליצירת מוזיקה עשירה, שכלתנית ורגשית כאחת: אדם מדר בוויולה, במנדולינה, בכינור ובפלוגלהורן; צור בן זאב בקונטרבס, נועם חן בכלי הקשה, ושם טוב לוי בחליל. בשיר "אין דבר" (מאת מירון ח. איזקסון) בולטת נוכחותו של אלי מגן – בקונרבס, בקשת, בקולות ובעיבוד, ושל החליל הפרסי ניי, שמנגן בו אמיר שהסאר. גם נוכחות אמן האקורדיאון הבינלאומי – אמיל אייבינדר, משמעותית באלבום.

היופי שכספי יצרה מעורר תהייה: האם יצליח להיות שימושי ונגיש, זמין ל"תצרוכת עצמית", כפי שנכנסו לפנתיאון הפופולריות הישראלית שירי משוררים כמו לאה גולדברג, אלתרמן ורבים אחרים – או שזו תישאר שירה "מוזיאונית", "שמיימית" שאינה יורדת אל קרקע הנפש.

אולי לכך כיוונה כספי בשיר החותם, "חוף פרישמן" – המוכיח את היותה משוררת לא פחות משאר המשוררים באלבום – כשהיא מבקשת בסיומו: "קבלה אמיתית בגובה האדמה".

 

התפרסם בגלובס ב-2.6.2016

]]> https://www.timoralessinger.com/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%9d-%d7%93%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a1-%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-2016/feed/ 0 "סימנים של חולשה" – מופע מחווה ב"הלם כרך", 1.10.09 https://www.timoralessinger.com/%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a2-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%9a-1-10-09/ https://www.timoralessinger.com/%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a2-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%9a-1-10-09/#respond Mon, 04 Jan 2010 14:28:31 +0000 http://www.notes.co.il/timora/63972.asp […]]]> "אין ספק שזה האלבום הישראלי האהוב עלי", אמרה רונה קינן לפני ששרה בעניגותה הנודעת את "בשבילך" מהאלבום "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף. אין ספק שרבים חושבים כמוה, ולכן מופע המחווה לאלבום זכה לכבוד לפתוח אמש (חמישי) את "הלם כרך" – פסטיבל האינדי הישראלי בתיאטרון "צוותא" בתל אביב.

השקט הדרוך שהשתרר באולם כשעינב ג'קסון-כהן התיישבה ליד הפסנתר, לפתוח ב"כמה יוסי", שגם מתחיל את האלבום, העיד על הכבוד והאהבה שאנשים עדיין חשים ל"סימנים", 15 שנה לאחר צאתו. היא שרה בקול יפה ועצוב, כמעט מעונה, שהתחדד במילים "היה יוסי", והעמיקה את הצד הכואב של השיר. לעומתה, להקת "אשכרה מתים" – "ילדים" שחתמו את המופע כמו מסגרת בשיר הזה, שרו בפראות והדגישו את הזעם שבו.

זה בדיוק מה שהיה מרגש במופע. התחושה שכל הביצועים הם שלוחות שונות לאותה נפש. בעוד שסחרוף מאחד את השירים בקולו, הפעם, בגלל הגיוון באומנים, נוצרה הזדמנות לפצל את השירים כדי לחדד את משמעויותיהם. וכך, למשל, ירונה כספי ביטאה היטב את אווירת הכישוף שבשיר "הדמעות של לילי" והעניקה לו קול נשי מתבקש. כך גם שילה פרבר ב"עמוק בקצפת". אסף ארליך, לעומת זאת, הדגיש את העצב שב"רעש לבן".

לא תמיד זה הצליח. להקת "ממבו ממבס ("Mambo Mambas") התעללה ב"נפתלי הדג" האומלל, שבמקור מושר באווריריות שהופכת אותו בצדק לשקוף. הם התחילו בשקט דל ועברו לרעש משעמם שהחריב את דקויותיו. לעומתם, להקת "אנטיביוטיקה" היתה מצוינת כשהפכה את הרעש למנוף שהרים איתו את "רגעים". כך גם "נערות ריינס", שקסמם הבעיר את הבמה ב"אני רוצה מִדבר".

שיאים נוספים היו כשגבע אלון הצטרף ללהקת "TREE", שהכשירה היטב את השטח בפרשנות הסוערת שלה ל"אם הייתי". אלון המשיך איתם את הקו הזה ב"תני לי מקום" והכניס בו את הווירטואוזיות בנגינה ואת הכריזמה בשירה. גם רם אוריון החצין אנרגיות כובשות ב"בריג'יט ברדו זה לא פשוט", ששר בקלילות צועקת, פוצעת אוזניים.

"חבל שאת לא מגלה, לא מראה סימנים של חולשה", שר נעם רותם באמפתיות הידועה שלו. גם ברק גביזון עם להקת "Useless Id", ששרו באהבה את "הזיות" הוכיחו שבניגוד למילים שלו, העוצמה של "סימנים של חולשה" לא "מתפוגגת אל תוך הזיכרון".

 פורסם ב-2.10.09 ב-ynet

 

]]> https://www.timoralessinger.com/%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a2-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%9a-1-10-09/feed/ 0 ירונה כספי, "הירקון 51" https://www.timoralessinger.com/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%9f-51/ https://www.timoralessinger.com/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%9f-51/#respond Tue, 10 Jun 2008 13:02:34 +0000 http://www.notes.co.il/timora/44897.asp […]]]> כשירונה כספי מתרחקת, זה לא כדי להעלם, אלא כדי להתבונן. "אני הולכת לכמה ימים לראות מהצד את הדברים", היא שרה ב"אבנים".  שלוש שנים אחרי אלבום הבכורה שלה, "תני לשתיקה לבעור" (ושלוש עשרה שנים אחרי האלבום שיצרה עם להקת "גוונים כהים"), כספי מוציאה את "הירקון 51", אלבום חזק – במשמעויות המילוליות ובהחצנתן הרוקיסטית.  
 
"הירקון 51" רצוף בשירים בעלי נוכחות, אשר מתהדקים על הלב בקלות בעזרת נגינה מאסיבית הנותנת תנופה למנגינות היפות, שבתורן מזרימות היישר ללב את המילים הייחודיות, כמו בפזמון "חושך כאן, חושך כאן, האם אותות קבע נתן" ("מתג"). המנגינה והנגינה עומדות גם בפני עצמן, והדבר בולט בקטע הפותח את האלבום, "כדורי סרק – אינסטרומנטלי", שאומנם יצוץ שוב בהמשך כשיר עם מילים, אבל גם בלעדיהן הוא עוצמתי.   
 
מיד אחריו כספי מטיחה במאזין את "שיר לגדיה" המחאתי והטרגי, ואז מגיע "לשונות, מתערבלים", שנפתח כמו פסקול של מערבון ובו המפגש האירוטי בין גבר לאישה מתואר כמו דו קרב , כולל ספירה לאחור, עם טוויסט מפתיע בסיום. וכך שיר אחרי שיר, וכולם מנסחים ביחד שלמות שמכילה את מלוא הסקאלה הנשית, הפיזית והנפשית, עם דגש על ביטוי הכעס. אפילו הדמעות של כספי רותחות ומבעירות מדורה של חוסר השלמה גם בנושאים שנהוג לקבל בכאב עגום ושקט. כך, בשיר הנושא על אביה המת (עם דו המשמעות שבמושג "גיבור גמור"), ההתייחסות שלה למוות וליתמות זועמת ומטרידה, כמו זעקותיה שחותמות אותו ונשמעות כסירנות.     
 
מצד שני, כספי גם מכירה ביתרונות המתינות, שאינה בהכרח באה על חשבון הרגש. "אני רוצה לבכות שוב את אחת השורות שצעקתי בזעם" היא שרה ב"כדורי סרק". האופן המורכב שבו ההתרחשות מתפתחת אצלה מתבטא, למשל, במשפט כמו "וככל שהחשק מתגבר יתדות הספק עמוקות יותר" ("לשונות, מתערבלים"). עם זאת, דווקא על רקע המיומנות המילולית צורמים אצלה דימויים קלישאתיים למשל "כמו אוויר לנשימה" ו"כמו מים במדבר", שמופיעים בזה אחר זה בשיר "למצוא".  
 
כספי, שהיא גם מפיקת האלבום ומנגנת בו בשלל כלים, מנצחת על עבודת צוות מרשימה של שאר הנגנים – יובל מסנר, עומר הרשמן, יאיר יונה ורן יעקובוביץ. כמי שהשתתפו איתה גם בעיבודים, המקצוענות שלהם מתבטאת לא רק בגישה הטכנית, אלא גם באופן המזדהה. באותו אופן כספי מבצעת איתם את השיר "דבש" של רמי פורטיס. בהתחלה היא שרה באיטיות שמדגישה את המילים החזקות במקום להטיח אותן. העדינות שהיא מבטאת בשלב זה אינה ממוססת את הייסורים שבשיר, אלא מחדדת אותם, ותוך כדי כך מאיצה את הקצב עד למהירות המקסימלית שבאמצעותה מגיעים גבוה, אבל לא נופלים.
 
הגבהים האלה הם הטריטוריה הטבעית של כספי והאלבום שלה הוא מעלית מוצלחת לנסוק לשם.
 
"הירקון 51", ירונה כספי, "הד ארצי"       

 

פורסם ב-ynet ב-3.6.08

 

]]> https://www.timoralessinger.com/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%9f-51/feed/ 0