"שירים מכאן – שירים משם: כשהשטעטל פוגש את המדבר" – כך נקרא המופע שלהן, וכמו כל דבר מעניין, יש כאן סיפור:

בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לפני קום המדינה, קרן קיימת לישראל שלחה ליהודי התפוצות גלויות דואר שעליהן הודפסו שירי עם עבריים. טובי המלחינים מהגולה כתבו עיבודים יפהפיים לשירים המולחנים מישראל. לפרויקט הם קראו "שירי עם ארץ-ישראליים".

במופע, יבוצעו חלק מהשירים האלה ולצדם שירים מהכיוון ההפוך: שירים מהתפוצות ביידיש ובלדינו שעיבדו מלחינים ישראליים מתקופתנו – עופר בן אמוץ (שגם הכיר לבנות את הפרויקט) את השירים ביידיש, ויחזקאל בראון את השירים בלדינו.

להתעלף מרוב הוד

התוצאה, שטעימות ממנה שמעתי בחזרות, היא תערובת מקסימה שמרכיביה לכאורה לא קשורים, בליל ססגוני של שפות, סגנונות ותקופות. ומי שמקשרים בין כולם ומחוללים את הקסם הם קול המצו סופרן העוצמתי של נעה, הנגינה האלגנטית והאינטליגנטית של אפרת, עם שמץ (רק שמץ, כי זו הופעת אורח) קלרינטלי (מיזוג מתבקש בכתב בין קלרינט לטלי) ובעיקר האנרגיות השמחות, הנשיות, של שלוש הווירטואוזיות היפות האלה (כן, היופי לא אמור להיות קשור למקצועיות של המקצועניות האלה, אבל בלתי אפשרי להתעלם מנוכחותו ומהאיכויות שהוא מוסיף).

"שאנו שאנו, למדבר שאנו", מתפרצים הצלילים ומחוללים בסלון. המזרח התיכון הלוהט והמדברי מושר בנימה אירופאית קרירה וממזרית כמו סודה. שירה עשירה, מורכבת ומלאת פיתולים נשפכת מנעה בקלילות, ואפשר היה להתעלף מרוב הוד אילולא באותם רגעים התפרץ אלי ועלי בחיבוק כלבי מַיילו הכלב של אפרת, כאילו אנחנו חברים ותיקים ולא נפגשנו הרגע בפעם הראשונה.

וכל אותו זמן נעה מלהטטת בין לדינו ליידיש לעברית, ובקולה היא חיה את השירים עם עלילותיהם ובנימי רגשותיהם, ממחיזה אותם בתנועות זרועות רחבות ומרהיבות כריקוד.

אפרת, בחסד נגינתה, בונה לקולה של נעה מרחבים להתהלך בהם במלוא חופשיותו,  מפלסת לה מפלסים, חללים וקומות כדי לאפשר מעבר לגודל קולה.

וכל הזמן הזה מיילוֹ הכלב, ש"נולד לתוך המוזיקה", מתחת לכיסא של אפרת, מהופנט בעליל  מהוויברציות של הפסנתר ושל האנרגיות.

גם אני מהופנטת.

נעה ביזנסקי, אפרת לוי, טלי הירשפלד ומיילו

"שירים מכאן – שירים משם: כשהשטעטל פוגש את המדבר", יום ראשון 7 ביולי 2024, בשעה 20.00, במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, רחוב שביל המרץ 2 תל אביב 

רכישת כרטיסים כאן

https://ticks.co.il/selectTickets.php?i=WefpVvn4p91&a=&sa=2

הפרויקט הופק בסיוע מענק מיוחד מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאומנויות תל אביב ובשיתוף המכון למוסיקה ישראלית.

שיר ליום ראשון: סולמות  ונדנדות / מילים ולחן: הדר עצמוני מאירי, ביצוע: הדר עצמוני מאירי ויעל יקל

במילים שלה: "השיר נכתב עלי ועל אחותי ועל החברות שלי ועל כל הילדות שאמרו להן תמיד שהן הכי חכמות ומוכשרות, ושהן יוכלו לעשות מה שהן רוצות כשיהיו גדולות. אבל אז הן גדלו וגילו שכנשים, אנחנו צריכות לעבוד פי כמה וכמה יותר קשה על מנת להשיג את מה שאנחנו רוצות – וזה לא תמיד ולא עבור כולן אפשרי. במיוחד בזמנים כאלה חשוב להשמיע את קולנו ולרוץ מהר לפני שיתפסו לנו".

שורה לקחת: "מרחוק כבר אפשר לראות את הסולמות והנדנדות / בואי נרוץ מהר לפני שיתפסו לנו".

שיר ליום שני: את / מילים, לחן וביצוע: עדי גורן

במילים שלה: "השיר מספר את הסיפור על החרטה בסוף הדרך ומביא לקדמת הבמה את הפחד לגלות שהתרחקנו במקום להוקיר ולהתקרב, להצטער, ולהבין שלא נשאר עוד זמן לתקן".

שורה לקחת: "עכשיו את ודאי מבינה / שכלום והכול השתנה".

שיר ליום שלישי: לכי אל מקום אחר / מילים, לחן וביצוע: שז

מתוך אלבומה החדש של שז, "עיר צעצוע", שיר שבו מתוך מציאות אכזרית ופוצעת הגיבורה מתחזקת מעצם הקריאה הפנימית שלה ללכת משם, להיוולד מחדש, ולהיות עבור עצמה האמא והאבא שהכזיבו.

שורה לקחת: "לכי לך עד שתבקיעי פתח בסופהּ"

שיר ליום רביעי: רוח/ מילים, לחן וביצוע: זהר פז

שיר עידוד עצמי על כל הטוב שיתרחש בתום הסופה.

שורה לקחת: "נחזור אל המסלול, נתאושש מהבלבול. אין לך שום סיבה לדאגה. האדמה כאן תישאר והגשם ייגמר".

שיר ליום חמישי: הכל מהכל / מילים, לחן וביצוע: ליאת פדידה

שיר על ביקורת חיצונית ובעיקר ביקורת פנימית, אכזרית הרבה יותר. אבל יש פתח להכניס בו את התקווה: "ואת מדברת הכי טוב רק בשירים" – ככה שיש מוצא.

שורה לקחת: "וגם את שקרנית – שקרנית לא רעה. שקרנית די טובה. שקרנית מרגישה ששקרים זה בסדר. זה חלק גדול מהדיל הזה של הכל מהכל".

שיר ליום שישי: אם בא יום / מילים, לחן ושירה: נועה פיזיק

והנה שיר שמח, שממחיש את הדרך של דור ה-y להתייחס לתחושות נשיות אופייניות כמו מחסור באהבה עצמית בכלל, ויום איום בפרט. ספוילר: אל תהיו כבדות.

שורה לקחת: "אם בא יום שחור אני מדלגת עליו"!

שיר לשבת: בסדר / מילים, לחן וביצוע: Talsha (טל שחר בן ארי)

קבלה עצמית – כמה מסובך, ככה פשוט.

משפט לקחת: "יושבת בבית שותה ת׳קפה שלי. נושמת עדיין למרות שבקושי עשיתי דברים היום"

שיר למוצאי שבת: אם תיתן לי / מילים: לאה גולדברג, לחן: עדי מדנס, ביצוע: דנה וישינסקי

שיר על ההתמסרות הנשית עם "דירה להשכיר" – עוד קלאסיקה של לאה גולדברג – בקליפ המרהיב.

משפט לקחת: "אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָ – אוּלַי יֵקַל לִי מְעָט".

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור
אך תמיד כשחזר עם ליל

מן החוף היה מבחין בתוך השחור

אור פלאי קורץ לו וצוהל.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור.

היא חיכתה לו בשפתיים מלוחות
הוא חבק אותה אליו דומם
הוא הבטיח: "אשאר עמך, אחות!"
אך עם שחר שוב חמק לים.

הוא ידע…

פעם היא לפתה אותו חזק חזק:
"הישאר, כי לא אוכל יותר!"
הוא נשק לשתי עיניה, ושתק
אך עם שחר שוב נראה חותר.

אך עם לילה, בשובו מים ושחור
לא האיר לו עוד האור כמגדלור.

הם מצאו אותה בחוף, בין הצדפים
וליבה כגוש פחם שחור.
ורק אז בלאט גילו לו השחפים
כי ליבה היה לו מגדלור.

הוא ידע…

הוא חפן אז את הלב אשר אוכל
פתע שוב זרח הלב וחם
וכיום במרום הצוק, בראש מגדל
הוא מאיר לכל מלח בים.

כי למרות שאין בחוף שום מגדלור
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור.

בפסטיבל החדש והחלוצי קוונטה, שיחגוג ג'אז נשי במועדון צוללת צהובה בירושלים, יככב שיר המגדלור. מי שתבצע אותו תהיה חן לוי, המנהלת האמנותית של הפסטיבל. במסיבת עיתונאים שהתקיימה במועדון הצוללת בחודש מרץ, היא שרה אותו כטעימה לקראת מופע מחווה שתקדיש בפסטיבל לשושנה דמארי – המבצעת המקורית של "מגדלור".

"ראיתי סרט על שושנה דמארי, והוא שבר לי את הלב, מילא לי את הלב, ועשה עוד מלא דברים עם הלב שלי", היא הסבירה רגע לפני שהבמה הסתחררה מצלילים נשיים חזקים – בקולה של לוי ובעוצמת הנגינה של אוראל אושרת בפסנתר, דניאל הרלב בקונטרבס וניר קליינר בתופים. המגדלור שלהן נבנה מהכוח של האחווה הנשית המוזיקלית, ולוי הגביהה אותו בקולה שמעבר למילים, בצלילי "טו-דו-דו-דו" ג'אזיים אשר הסתחררו מעלה בספירלה של יופי וכאב מופשטים שהמחישו מוזיקלית את מוטיב הלב שבשיר. הקורבניות שהוא מבטא נקברה. נשאר יופי ששורד תקופות וזמנים, שמשתנים ומתקדמים אל עולם שכוונותיו צדק, חסד ותיקון.

כשאצ'ה בר מנכ"ל צוללת צהובה ביקש מלוי לנהל אומנותית את הפסטיבל, היא לא הבינה איך ייתכן שעד כה לא היה בארץ אירוע מהסוג הזה. "הרי יש כאן הרבה מוזיקאיות מעולות", אמרה,  ובכל זאת לא הזדרזה לומר את ה"כן". "נכנסתי ללופ", היא שיתפה במסיבת העיתונאים, "כי מצד אחד לא רציתי להנציח את הסטריאוטיפ של הגטו הנשי, אבל מצד שני, אם לא נעשה פסטיבל כזה – איך נייצר שינוי? אז לפחות עד שלא נצטרך כזה דבר, כי כבר יהיה ייצוג נשי, אני גאה בו".

הפסטיבל, שיתקיים ב-26-24 במאי, נותן כאמור במה מכבדת למוזיקאיות מהארץ, וגם מארח אוטוריטות נחשבות מחו"ל. הפרטים והתוכנית המלאה כאן:

https://yellowsubmarine.org.il/event/queenta-woman-jazz-festival-2/#

והנה המגדלור של חן לוי:

מעניינות, מגוונות, חזקות, יצירתיות – הנה שש יוצרות עם שירים חדשים, במיוחד ליום האישה.

מוזמנות ומוזמנים להוסיף בתגובות שירים מצוינים – חדשים וישנים – ששרות נשים. אולי ניצור כאן ביחד מאגר יפה. 

הדסה עזריה / גאולה (מילים, לחן ושירה: הדסה עזריה)

תיאטרלית, דרמית, קרקסית, קברטית – הדסה מתריסה ומנערת: יאללה, קומי, התנערי מעפר! צינית, צוחקת צחוק מרושע אך גם חומל כלפי הרצון הנואש, אם כי פאסיבי (ועל זה הביקורת שלה) לגאולה. הרי היא ממש לא תגיע מעצמה אם לא תעשי שום דבר. אז יאללה, תביאי אותה כבר, בעצמך, אל עצמך.

פזמון:

"שמש גדולה מעלייך, רגב אדמה לרגלייך
בין לבין זו את תמיד תהיי, לא יהיה אחרת"

תמי בן הדר / "יש בעולם" (מילים: תמי בן הדר ואייל פרידמן, לחן ושירה: תמי בן הדר)

שיר אופטימי, עליז, חוגג שמחת חיים. זה לא בהכרח שיר נשי, אבל הקול הנשי מקפיץ אותו, מעביר אותו דרך פילטר נשי, והמוזיקה עשירה ותמציתית. מחייכת ומחוללת חיוך. לחסרי האנרגיות (מי לא?) מומלץ לפתוח איתו את היום, ובמשך היום לקבל איתו זריקות אנרגיה, וגם ללכת לישון איתו.

פזמון:

"משהו בי מתעורר

הנה האור גובר

ליבי שמחה ושיר אומר"

רייג' אשורוב / חוץ מפעם אחת (מילים: ברק פלדמן לחן: שי חיים, שירה: רייג' אשורוב)

בקליפ מוצגת אגדה שבמבט ראשון גובלת בקיטש – נסיכה במציאות מיופייפת, אבל זאת הטעייה, כמו שקורה בחיים האמיתיים לפעמים. זאת לא נסיכה, אלא אישה בסכנה תמידית ואלימה, שהפעם מצליחה להימלט.

רייג' אשורוב מנכיחה ברוק תיאטרלי את אותות הסכנה, הספקות והפחד, ולבסוף – את ההיחלצות והכניסה ההדרגתית לחיים של חופש ממומש.

פזמון:

"כִּי הוּא אוֹהֵב אוֹתָךְ הֲכִי
הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּסְלְחִי
וְאִם כָּל עוֹד אַתְּ תַּעֲשִׂי
אֶת מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה
אָז יִהְיֶה
לָךְ טוֹב, תִּרְאִי כִּמְעַט
הוּא לֹא מֵרִים עָלַיִךְ יָד
חוּץ מִפַּעַם אַחַת
חוּץ מִפַּעַם אַחַת"

רוני פרי / זזים (מילים, לחן ושירה: רוני פרי)

תמיד טוב לזוז, במיוחד כשתקועים. תנועה היא קריטית לחיים. רונית פרי, קול מעניין, שרה שיר נחוש על הליכה כמחאה במציאות אקוטית של הרס ושחיתות.

פזמון:

"כשטובעים הולכים לים
השמש לא שוקעת אף פעם
מותר להיות אם זזים
לראות פנים של אנשים"

אנתיטזה / "שלג" (מילים ולחן: ליליה צווקבנקל, שירה: נועה אש) 

אנתיטזה היא להקת רוק נשית של שלוש יוצרות בנות מעל 40. השיר "שלג" מבטא ייאוש מזדחל, אבל במקביל אליו נבנית העוצמה, והיא זו שתכחיד אותו בסופו של דבר.

פזמון:

"מתי תבוא ההצלה , תעיר אותי מסרט רע.
מתי תבוא ההצלה ואז אראה שיש לאן
לאן ללכת"

רייצ'ל אטיאס / "תמיד אותו דבר Hello Hello" (מילים, לחן ושירה: רייצ'ל אטיאס)

שיר שמעניק כוח, מעצם היותו בעל כוח להגשים את החלום. במקרה הספציפי הזה – להיות אמא.

כשרייצ'ל אטיאס צועקת בקליפ את הרוקנרול שלה עם בטן הריונית חשופה, שני העולמות האלה שנראים לא קשורים – מתחברים פתאום בטבעיות וזה רגע מרגש. והשיא: הצעקה שבשיר משתנה והופכת לצעקת הלידה. וכן, סצנת הלידה היא אמיתית לגמרי. רייצ'ל אטיאס הופכת לנגד עינינו לאמא, כמו שביקשה.

פזמון:

"עכשיו צועקת אל השמיים

עכשיו צועקת אל השמיים"