אז הנה שבעה שירי עידוד חדשים (כן, טריים ונוצצים ישר מהניילון) ומשמחים. יפים גם מוזיקלית וגם ויזואלית.

תנו לנפש הרעועה להתאושש איתם. מגיע לה. שבת שלום.

"מחוץ לזמן", מילים, לחן ושירה: אייל שוורצמן

כדי לצאת החוצה, צריך לפעמים להתכנס פנימה. זאת הדרך החכמה של אייל שוורצמן להתמודד עם המצב. והוא לוקח אותנו איתו למקום מיוחד – מחוץ לזמן. שיר שקט אך מתמיד כמו מנטרה, מרווה ומחלחל.

משפט לקחת: "לחפש אשמה זה במקום פתרון".

"שיר תרופה", "עשאן אל-פאן"

מילים ושירה: שרון עזריה, לחן והפקה: אסי גבעתי

עשאן אל-פאן, שפירושו בגלל האמנות, הוא הרכב של מוזיקאים יהודי וערבי, יצירתיים להפליא. השיר היפהפה הזה משלב דמיון מרהיב (בקליפ), פיוטיות עדינה ונמרצת כאחת, והרמוניה של ניגודים.

משפט לקחת: "אז בואי נעמוד מול כל הפחדים בחשיכה, רק תישארי זקופה / נחפש את האור בצללים / ואם את בוכה, יש לי שיר תרופה"  

"אני לא אוותר", מילים לחן ושירה: תמרה מומצוגלו

תמרה היא מוזיקאית, שהיא גם מהנדסת ויזמת, והשיר שלה הימנוני וסוחף.

משפט לקחת: "ואם נגמר אוויר, ללחוש תפילה קטנה: אני לא אוותר"!

"אדם לאדם – אדם", מילים לחן ושירה: שי לנקרי

שי לנקרי מאמין שסודנו באיחודנו, אבל השיר שלו הוא יצירה, לא מניפסט, והשחור-לבן המוגבל שבתחילת השיר הופך לצבעוני ומורכב בסופו.

משפט לקחת: "אני יותר חכם, אומר כל מטומטם".

"יום חדש", ראשטוב

מילים: עידו אופק ואבישי פרידלר, לחן: אייל מזיג שירה וקולות: "ראשטוב – עידו אופק, כנרת לימוני, ג'וי ריגר ודוד שאול

"ראשטוב" הוא הרכב מוזיקלי חדש ואופטימי, שמייעדים את עצמם "לכל המשפחה". השיר ההרמוני שלהם עם הצליל הנקי של "פעם" מלמד סלחנות עצמית מהי. על אף ההבטחות הגלומות בו לחלומות בשלל צבעי הקשת שאפשר להגשים, הם מודים: "פה ושם ניכשל, נקלקל". אז מה?

משפט לקחת: " והעיר הגדולה שוממה, מרדימה את עצמה, מחוגים מחליפים יממה".

"אולי השמש עייפה", הקולות הצפים

מילים ולחן: אודי רז, שירה: לילה מזל יינישן

עוד להקה יצירתית וחמודה, שיש לה זווית מעניינת למקור הבאסה. למה השמש מתכסה בענן? אולי כי גם היא עייפה! ואולי – כך הם בעצם רומזים – כדאי קצת לצאת לרגע מעצמנו, ובמקום לשקוע ברחמים עצמיים חמימים, נתבונן קצת במי שמובן מאליו עבורנו ונגלה שגם לו קשה.

משפט לקחת: " אולי השמש עייפה, גם היא צריכה קצת חום / אולי השמש לא כל כך זוכרת / למה היא בוערת".

"השלווה תיכנס", מילים, לחן ושירה: הדס אפל

שיר קטן אך חם ועדין של יוצרת מלאה תקווה. לא מעלים את הכאב – "מחוסנת מכלום במקום הזה הכול כואב", אבל יש בו ודאות נחושה וחמושה באופטימיות.

משפט לקחת: "השלווה תיכנס, יהיה פה נס".

יהודית רביץ הלחינה להפליא את השיר וירון בכר עיבד אותו בנימה כהה, קדורנית, שמשקפת את המילים שבעצם חותרות כנגד השיר הזה – ושירים בכלל – במציאות כזו: "ואין זמירות ואין שירים".

ובעיקר, כדברי המילים החותמות את השיר, "אין סליחה ומחילה".

נשים יושבות בחדרים / מילים: שמרית אור, לחן: יהודית רביץ, עיבוד: ירון בכר

נשים יושבות בחדרים
ומיישנות את עוללן
וכל ריחות ההדרים
לא יבשמו את משעולן

נשים יושבות בחדרים
ומתעטפות באפלה
ואור היום בצהרים
צורב סביב להן הילה

ושוב ושוב יבכיר דגן
הצאן, החלילית, הנער
אבל בירכתי הגן
לא יעבור האיש בשער

נשים יושבות בחדרים
ובלבן יבשה תפילה
ואין זמירות ואין שירים
ואין סליחה ומחילה.