מי אני + התחייבויות פואטיות

תימורה לסינגר. צילום: נעם וינד.

את לא הולכת עכשיו לראיין את עצמך. זה מגלומני ולא שפוי!

"ולהקים אתר שכולו אני – זה לא מגלומני ויומרני? אני מראיינת כאן יוצרים בציפייה שיחשפו את עצמם, אז מתבקשת קצת דוגמה אישית. מבטיחה שזה יהיה קצר ומתומצת".

טוב. מי את? בואי נתחיל בפורמלי.

"עיתונאית עם תואר ראשון בספרות משווה (אוניברסיטת בר אילן) ותעודת עריכה לשונית (מכללת בית ברל). ערכתי את המגזין 'דיוקן' בעיתון מקור ראשון והייתי סגנית עורכת בשבועון 'אנשים'. כתבתי על מוזיקה וראיינתי יוצרים במוסף שבעה לילות בידיעות אחרונות ובגלובס. הייתי מבקרת המוזיקה של ynet ובעלת פינה שבועית של ביקורת מוזיקה בתוכנית "מוזיקה היום" בגלי צה"ל.

עד לאחרונה, הייתי עורכת מדור התרבות במגזין הסופ"ש של גלובס G, שם גם הייתי מבקרת מוזיקה ועורכת כתבות וטורים. הקורונה הרגה את התרבות גם בגלובס, אבל בניגוד למתרחש בארץ ובעולם, בגלובס היא לא חזרה לחיים".

ועכשיו, ביוגרפיה של מקום.

"תמיד בעיר עם ים. נולדתי בתל אביב וחייתי בה את שנותיי הראשונות. חזרתי לחיות בה כבוגרת והיא ביתי הפיזי והנפשי. בדרך חייתי כילדה בעיר ימית (גן העדן האבוד שלי, עם נכס ממומש על שמי עד היום בטאבו של עולם החלומות). כנערה גרתי בנווה דקלים שבגוש קטיף (מוטיב חוזר בחיי, לחיות בערים שנחרבות אחר כך. תל אביב, הישמרי).

אמונה? זהות?

"מאמינה שאפשר גם לא להאמין".

משהו לסיום?

"הרבה יותר ממשהו אחד! בואו לשוטט באתר שלי, כולל בשבילים הנסתרים. קוֹל-טוּב".

 

התחייבויות פואטיות

אני החתומה מטה מתחייבת בזאת להמשיך לא להכניס לביקורות שלי, ורצוי גם לשאר סוגי הכתיבה שלי (אלא אם כן מדובר בציטוטים – אמיתיים או בדויים) את המילים הבאות:

גאון – אלא אם כן הובאו בפניי ציוני אייקיו המעידים כי מדובר בכזה.

קסום – אלא אם כן מדובר בקסם של ממש. חורג מהטבע.

מופלא – כנ"ל (שימוש ב"נפלא" מותר, אבל בצורה מבוקרת).

מדהים – אלא אם כן מתחוללת הידהמות על סף איבוד הכרה/עשתונות.

הזוי – אלא אם כן מדובר בהזיה אמיתית – מתוך שינה, כחלום בהקיץ או בסיוע "חומרים".

מטורף – אלא אם כן מדובר בחולה נפש.

אם אכן השתמשתי במילים הנ"ל, אנא הפנו את תשומת ליבי ואשלם קנס, שייתרם לעמותה הקרובה ללבו של מגלה הטעות.

 

תימורה לסינגר, חנוכה תשפ"ב, דצמבר 2021