אביתר בנאי שר חתונה לבנה
אלון אולארצ'יק, "רוק& רוך"
23 באוקטובר 2007יום הולדת 50 למאיר גולדברג, פסטיבל הפסנתר מארח
2 בנובמבר 2007
"פנים מוזמנים ואותות סכנה. מסכות מחייכות, חתונה לבנה" – כך נפתח שיר הנושא של האלבום "חתונה לבנה", ששלום חנוך הוציא בשנת 81'. 26 שנים אחר כך, אביתר בנאי מבצע אותו מחדש. היוזם למהלך המוזיקאי המרתק הוא משה לוי, שותפו של חנוך לדרך המוזיקלית, שהפיק אלבום מחווה לאלבום ההוא. כל שיריו מבוצעים בו מחדש בעיבודים עדכניים, מפי אביתר בנאי, מוש בן ארי, ארקדי דוכין, הדג נחש, מוקי, דניאל סלומון, אסף אמדורסקי, ירמי קפלן, חמי רודנר, דבק, קרולינה ומיקי שביב, שגם ניגן בס באלבום המקורי.
הביצוע של אביתר בנאי, עדין ואיטי, מדגיש בקולו את המנגינה היפה, ששלום חנוך, בגרסת הכעס הראשונית שלו, טשטש. בנאי נשמע כאן פחות זועם, ויותר עצוב ומשלים. הוא בא אל השיר מהעתיד, כבר יודע את הסוף של הסיפור. חנוך, לעומתו, הרכיב את השיר מההווה. התקדם אל חוסר הוודאות תוך כדי שירה. המכות האלימות בכלי הנגינה חיזקו אותו להתגבר על הפחד שחנק את השיר. בעוד חנוך בנה חומה חוסמת כדי לאטום את סכנותיו, בנאי מפרק אותה בעדינות על מנת להקשיב ולהבין. בנאי מעניק לשיר את מתנת המתינות המהרהרת. הוא לא משתולל, רק מרים את הקול, אבל החתונה המסויטת שבשיר, נחווית אצלו היטב גם במצב של רמז. את מה שחנוך משליך החוצה בבת אחת, הכלים החשמליים של בנאי ונגניו מחוררים באיטיות חדה כדקירת מזרק, השואבת את הכאב רק כדי להזריק אותו שוב. שלום חנוך מטיח את המילים החוצה, ואביתר בנאי מתיך אותן פנימה, ואז יולד אותן בקולו השברירי, כאילו בקעו ממנו מלכתחילה.
לא מדובר כאן בפעולת החייאה, שהרי השיר הזה לא מת מעולם, אלא בנישואים מחודשים בינו לבין הקהל. החתונה השנייה שעורך בנאי עם השיר של חנוך משמחת ביופיה, גם אם היא נשמעת כמו קינה.
פורסם ב-ynet
13 Comments
יצא לי לשמוע את הביצוע הזה של בנאי לפני כמה חודשים (במסגרת עבודתי הקודמת).
אני זוכר שדווקא לא נפלתי מהכסא. הרגשתי שהוא לקח את השיר והכניס אותו ל"מכונת האביתר בנאי" שלו, שממנה שיר יוצא כשהוא נשמע כמו "שיר של אביתר בנאי" (והרי יש למוסיקה שלו מאפיינים ברורים ומזוהים). נראה לי שהחוכמה היא מצד אחד לתת לקאבר את הטייק שלך, אבל מצד שני לא לגרום לזה להישמע כמו עוד שיר שהיה יכול להיכנס בצורה טבעית בתוך "עומד על נייר".
אבל אני צריך עוד שמיעות כדי לגבש דיעה מוחלטת.
וזה מה שהפסדת אתמול, כשבחרת בהופעה הלא נכונה 😉
http://cafe.themarker.com/view.php?t=199819
א. אני דווקא אוהבת ניכוסים שכאלה (בתנאי שהם מוצלחים). לתת לשיר לנבוע מצינור אחר.
ב. תמשיך לזרות מלח על הפצעים. למה לא…
🙁
ג. "לשתות פונץ ממגבעת" – יופי של כותרת
היי תימורה
לא שמעתי עדיין את השיר, אבל אני יכול להרגיש את הבדלי הפרספקטיבות שבין שתי הגישות לשיר
דרך התיאור היפה שלך.
שימחתני.
ככלל, נדמה שעושים פה יותר ויותר גרסאות כיסוי ופחות ופחות מוזיקה מעניינת. מישהו זוכר את בחזרה לשבלול של רוקפור, שהיה להיט לרגע אבל ברור שלא מתקרב למקור, או את עבודה עברית, שלא נותר ממנו זכר? נדמה לי שגם מהפרויקט הזה לא יישאר דבר עוד שנתיים.
"ימים יגידו אם זה רציני".
(אלון אולארצ'יק ב"בואי נגיד שאני שלך").
i still read here.
ראיתי את ההופעה של שלום חנוך. היינו אולי 10 אנשים באולם. היתה הופעה מדהימה.
אני מסכימה עם אסף בעניין הביצוע של אביתר בנאי. גם אני לא נופלת מהכסא. ייתכן ועם עיבוד מוסיקלי אחר היה יוצא יותר עצוב, מהורהר, עם געגועים לחתונה שהיתה יכולה להיות.
בעניין ביצועים חדשים לשירים ישנים: מסכימה גם עם "הקורא".
אין כמעט שום דבר חדש במוסיקה הישראלית אבל נדמה לי שכוכב נולד ונולד לרקוד ורוקד על כל החתונות פשוט מדכאים כל נסיון ליצירה עצמאית וחידושים מוסיקליים.
היכן מישה סגל, דני ליטני, פורטיס, איל דותן מתי כספי…
כמעט ולא שומעים נסיונות מוסיקליים חדשים. גם גלגלץ תורמת לדיכאון הכללי במוסיקה הישראלית. כולם נשמעים כמעט אותו דבר.
תיאור קולע מאוד של ההבדלים בגישות בין שלום לאביתר שגם אני חשתי בו. אני דווקא אוהבת את הקאבר, גם אם מסכימה שיש יותר מדי קאברים מעל גלי האתר על חשבון יצירה מקורית, ואינני מתכוונת לרכוש את אלבום המחווה הנ"ל.
תודה.
אני לא חושבת שאחד בא על חשבון השני, מה גם שזה לא בדיוק שהרדיו מוצף בתכנים איכותיים, שהקאברים האלה רק מונעים מהם להישמע.
חוץ מזה: אומנם מדובר כאן בקאבר, אבל זוהי יצירה בפני עצמה בעיניי, שההתכתבות שלה עם המקור היא בונוס משמח. לא שמעתי את שאר השירים באלבום, אבל אני מניחה (ואתאכזב להתבדות) שמאחר שהמשתתפים בו הם יוצרים בעצמם, הם יוסיפו לשירים תוכן וצורה חדשים – אחרת זה באמת מיותר.
אוסף הביצועים הזה מומלץ
יש בו אמירה אישית של אומנים עכשווים
TIME BIG למר קורא, עשית עוול
אביתר בגאונות רבה מעלה את הניצוצות שבשיר של שלום.
באהבה רבה ובעצבון אינסופי על צער השכינה אביתר שר על קשר בין כלה לחתן, עם ישראל והשכינה אשר מצפה, מחכה בכיליון עיניים לגאולה הקרובה.
כי די, אנחנו עייפים כבר.
קדימה בורא עולם, מצפים לישועה, לשינוי הקרוב שיגיע במהרה.
בינתיים אפשר רק להשתוקק ולערוג לעוד שירים אשר יזכו להיות מבוצעים לבורא יתברך ויפיצו אורם לכולנו.
בשורות משמחות לכולם!!
אותי הוא דווקא צימרר ורק רציתי לשמוע ולדעת עוד על השיר הזה.
הניתוח פה מאוד יפה