מה הייתם אומרים לשר התרבות, אילו התברר לכם שהוא יושב לידכם בהופעה?
זה מה שקרה לי אמש בהופעה בפסטיבל הפסנתר. המופע הוקדש לשירי נעמי שמר והתייחד בכך שהשתתפה בו ללי שמר, הבת שלה, ביחד עם הזמרת רוחמה רז. על נעמי שמר אני מתה עוד מהילדות, והזווית המשפחתית תמיד מסקרנת אותי, במיוחד כשהיא משתלבת בהופעות (למשל, המופע "דיוקן אמי" של אריאל הורוביץ בנה בפסטיבל הפסנתר 2014 ומופעים של תמר גלעדי אשתו/כלתה לאורך השנים). ללי שמר מחצה אותי כשהודתה לקהל בסוף ההופעה: "תודה שעזרתם לי לשמור על אמא שלי".

על רוחמה רז חשבתי בילדותי שהיא אחת מהנשים הכי יפות ועם הקול הכי יפה, ושמחתי להיווכח שהיא עדיין יפה, וגם קולה מטופח והיא מגישה את השירה שלה במסירות ובהקפדה. הביישנות שזכרתי התחלפה בשובבות עדינה, ומה שהכי הרשים אותי זה שאת "שלג על עירי" שהוא השיר "שלה" גם במקור, היא שרה אתמול בצלילות באותו מנעד מזוהה, לא זזה ממנו במילימטר על אף גובהו הצלילי ונטיית הזמן המבאסת להגביל את הזמרים לאוקטבות נמוכות יותר.

זו הייתה הופעה שיופיה בצניעותה (מבלי לחרוג כמובן מהסטנדרטים הגבוהים של פסטיבל הפסנתר), בחום המשפחתי שזרם גם מהקהל ובאינטימיות שהתבססה גם על האולם הקטנטן – מקומות לא מסומנים, הקדמתי והצלחתי למצוא מקום לא רע, על המושב לידי מצוין "שמור" ולידו ישב סדרן עד שנייה לפני ההופעה. אז נכנס כבוד השר חילי טרופר, התיישב לצדי – ואל חוויית ההופעה הצטרפו מחשבותיי היומרניות בעקבות ההזדמנות הנדירה שנחתה ממש לידי. וכך, לצד השירים שצפו במוחי המצב המדיני בכלל ומצבו הנוכחי של עולם התרבות בפרט, שלא לומר על מצבי התעסוקתי האישי עם שלל יוזמות התרבות שקודחים במוחי. אולי, תהיתי, פשוט אשרבט לו לינק לאתר הגדול המתהווה שלי בנושא תרבות בכלל ומוזיקה ישראלית בפרט (כן כן! פרטים בקרוב!) בפועל, ניסיתי להרשים אותו מבעד למסכה בכך שאני יודעת את כל המילים, והוא מצדו הפגין קול נעים (כן, הקהל הוזמן להצטרף לשירים, ובשונה מהופעות אחרות שיתף פעולה באופן מתון ולא משתלט). פה ושם הוא בדק הודעות בטלפון (בקושי הצלחתי לשמור על נימוסיי הטובים ולא להציץ). בשיר "אין לי רגע דל", בקטע "בגלל ההפלה נפלה הממשלה" – אני לא מתחייבת שהוא לא זז קצת בבהלה.

אז מה אתם הייתם אומרים לו, אילו גיליתם אותו יושב לצדכם?
אני, בכל אופן, לא אמרתי לו כלום…

פורסם כפוסט בפייסבוק ב-31.10.21