אריאל זילבר ב"האוזן השלישית"
30 באפריל 2009עיניים
15 במאי 2009
תודה שרון רז על כך שכתבת את זה [הערה של תימורה מהעתיד, שנים רבות אחרי פרסום הפוסט הזה: במקור היה כאן לינק שכיום אינו פעיל, לפוסט של שרון רז שבו נימק ב-56 סעיפים את סירובו להגיע להופעת לאונרד כהן בארץ]. 56 הפרובוקציות הכנות שלך היו כל כך אפקטיביות עד שנכתב לי הפוסט הזה. ממש הרגשתי איך שאתה לוחץ בקלות מעליבה על בלוטות הכעס הפרימיטיבי שלי, מקומם ומעצבן אותי, אבל תוך כדי שאני צוחקת, ומוציא ממני בוז שקוף עטוף בדמעות.
אז הנה – למה אני כן מתכוונת ומתכווננת ללכת להופעה הזאת.
1. כי בסוף לא ראיתי אותו בשום מקום אחר.
2. כי בכיתי כשהוא לא בא בספטמבר שעבר. ומכסת הדמעות אוזלת. צריך לחסוך במים.
3. כי אני אוהבת אותו.
4. כי זאת באמת הזדמנות היסטורית שלא תחזור.
5. כי זה כל כך קרוב.
6. כי גם לי יצא פוסט בזכותו.
7. כי אז מה אם ג'ון קייל אכן שר את "הללויה" יותר יפה ממנו. אני אוכל להביט במעטפת של הלב שיצר את הערגה הזאת.
8. כי גם אני נמנעת מהתקהלויות המוניות. ובכל זאת, לחלוק עם לאונרד כהן את אותו אוויר באותו חלל פתוח ירגש אותי עד כדי כך שאתייחס בסלחנות לאנשים הנוספים שיחלקו איתנו את אותן מולקולות חמצן מעופש.
9. כי אני אישה.
10. כי האמרגנית שלו אכן גנבה לו את הכסף, וסיבוב ההופעות הזה אכן נועד להחזיר לו את ההכנסות האבודות. ולכבוד הוא לי, זכות עצומה, להשתתף במו כיסי הקרוע במימון של זה (כן, אני יודעת שאיכשהו אממן בסוף את ההתעשרות של האמרגנים הישראליים, אבל אני הדום לרגליהם הפעם).
11. כי גם לפול מקרטני התלבטתי אם ללכת או לא. וכעסתי על העושק ונדחיתי מההמוניות וסלדתי מהעדריות ולכן החלטתי להיעדר. אבל ברגע האחרון לא יכולתי לשאת את מסקנות ועדת החקירה שתוקם במתחם הנפש שלי כשאתחרט על ההימנעות. אז הלכתי מרוב פחד, וכשחזרתי מאושרת – ברחבה של הלב המתינה לי קבלת פנים, מפגש איחוד של השכל והרגש, עם שלט שכתוב עליו "תודה".
12. כי אני מכירה את סוזן.
13. כי אתרגש.
14. כי זאת ההזדמנות היחידה שלי לומר "הללויה" כשכבר אינני מהללת יה.
15. כי סירבתי לקרוא את החוויות הכתובות של אנשים שנכחו בסיבוב ההופעות הזה. וגם אטמתי את אוזניי מלשמוע את אותן חוויות בעל פה.
16. וגם לא צפיתי ב-DVD של ההופעה.
17. אני מוכנה לראות ולשמוע אותו אך ורק דרך העיניים והאוזניים שלי. דרך הפילטר שלי.
18. בגלל צריבת האוזלה של הקיץ האחרון ושל הסתיו.
19. בגלל הספר הכתום העבה, שמונח על המדף בסלון הרחוק, שאין לי כוח כרגע להביא ולחבק. אבל הוא שם ונוכחותו מורגשת.
20. וכל מה שכתוב בו. הכל.
21. בגלל הדיסק הנדיר שהקליט למעני איש יקר ומוערך. [תימורה מהעתיד: יואב קוטנר, תודה].
22. כי אני מוקסמת מהזיכרונות העתידיים.
23. כי יהיו שם (גם) אנשים שאני אוהבת.
24. כי השירים שלו הם קודים והוא עצמו מילת מפתח.
25. כי עדיין לא מצאתי את התרגום הנכון בעברית ל"הללויה", אבל אולי בהופעה הוא יתגלה.
26. כי יש עניינים שאי אפשר להסביר.
27. כי יש עניינים שלא ראוי להסביר.
28. כי יש עניינים שאין צורך להסביר.
29. כי מתי בפעם האחרונה הרגשתי שייכות?
30. כי הוא כותב השירים הטוב ביותר בעיניי – בתוכן, בעלילה, בהבעה.
31. ולגבי המוזיקה: בהתחלה חשבתי, באיוולתי, שהיא מונוטונית וקלושה. וכך גם ההגשה. אז כדי למחות ממני סופית את קלון הטמטום הישן.
32. כי אני מקנאה בכישרון השירי שלו. ואני לא היחידה.
33. וקנאת סופרים תרבה חוכמה. ואני רוצה להיחשף לזה.
34. כי גם אם אתאכזב, לפחות יהיו לי בני ברית, שותפים נוספים לאותה אכזבה. אולי זה ינחם.
35. כי מקומם אותי בכלל לנמק את המובן מאליו.
36. בגללם [תימורה מהעתיד: היה במקור היה כאן לינק שכבר לא פעיל, ולרוע המזל לא זכור לי תוכנו].
37. כי לפעמים ראוי להשקיע בתוספי דלק איכותיים.
38. כי התערבתי עם עצמי אם גם אני אגיע ל-56 סיבות כשאני קורסת מעייפות ונתונה תחת השפעה נלוזה של מניפולציה זולה. ואני לא מעוניינת להפסיד.
39. כי הפרס על הניצחון זהה לפרס הניחומים על ההפסד. והרי אין צורך לציין מהו.
24 Comments
כי אני, כבר אין לי כח להתווכח עם אנשים שחושבים שזה שהם יסבירו לכולנו שאנחנו מטומטמים וחלק מהעדר הופך אותם לשיא הקוּליות והייחוד.
זה פשוט מגוחך, איזה טרנד מגניב זה נהיה לא-ללכת לליאונרד כהן.
יש שתי סיבות מכל הרשימות האלה שאני יכולה להבין:
1. אין לי כסף
2. אני לא אוהב את ליאונרד כהן (שזה בסדר, אבל למה למען השם כל כך מפריע לך שאני כן אוהבת אותו?)
כל השאר זה דאווין טהור.
(לא הלכתי לפול מקרטני בגלל הכסף, ואני מאוד מצטערת על שלא הלכתי.)
ממתי צריך להסביר החלטות הגיוניות ומובנות מאליהן? ממתי צריך לנמק למה אתה הולך לראות גיבור שלך, זמר ומשורר ואמן שאתה מעריץ כבר שנים?
ברור שאני הולך. אני לא מתכוון אפילו להסביר למה, אין סיבה להסביר. זה לאונרד כהן. לאונרד כהן. הוא כאן. איך אפשר לא ללכת?
אני מאוד אוהב את שרון רז, אבל אין לו נימוק טוב אחד בעיניי. כולם קצת בכייניים, קצת זקנים מדי בעיניי. אוי, יהיה צפוף, והאגו, והכסף, והאיטיות. איטיות? זה לאונרד כהן, אני לא מצפה לפאנק רוק.
אני מצביע תימורה. כלומר, אני מצביע לאונרד כהן.
לא יודעת, קפצתי רגע לפוסט של שרון, אין שם ממש חמישים ושש סיבות, נכון? רובן הגדול הן פשוט "כי אני לא אוהב את לאונרד כהן". שזה לגיטימי ומתבקש (וככל הנראה – הסיבה הכי הגיונית בגללה לא הולכים להופעה), אבל לנסות לעטות על זה פן מגניבותי של הליכה נגד הזרם? שוין.
ובכלל, לגבי סיבות, מישהו אמר פעם: "אם יש סיבה אחת טובה מספיק, לא צריך לחפש הרבה סיבות". ו-3 שלך היא בהחלט סיבה כזו (ובעצם, 2 אולי יותר).
למי שלא אוהב את לאונרד כהן באמת אין מה לחפש שם, אבל גם אין לו מה לכתוב על זה. כמו שלי אין מה לכתוב על העובדה שאני לא הולך להופעה של דפש מוד. לא אוהב אותם, לא מעניינים אותי, אבל אני לא אופוזיציה לאף אחד שהמוסיקה שלהם כן נוגעת בו, ואני מבין לגמרי למה הוא כן ילך.
גם לדבר על הקול של כהן זה קצת לא רלוונטי. יש מישהו שאי פעם אהב אותו דווקא בגלל הקול בו הוא שר את שיריו? ואני מוכן לכלול בשאלה הזו גם את התקופה שהיה צעיר.
קצת כמו להגיד שאני לא רוצה לשמוע אותו כי הוא לא מנגן כזה יפה על האורגן שלו…
והקיטורים על החום, זה כבר בכלל גיריאטרי. עוד רגע יזהירו אותנו שלא נשתה שם חשיש…
אני, בכל אופן, מאושר שאזכה שוב לראות אותו בהופעה.
"כי אני מוקסמת מהזכרונות העתידיים"
"כי השירים שלו הם קודים והוא עצמו מילת מפתח"
יפה, אהבתי את הפוסט, כתבת יפה, תימורה, ואני סולח לך שאלו "רק" 39 סיבות…
האמת היא שחלק גדול מהפוסט שלי נכתב מאוד בקלילות ובהומור כך שלא צריך לפעמים לקחת אותי יותר מדי ברצינות, אבל למען הדיוק- אני כן אוהב את ליאונרד כהן, אחרת זה בכלל לא היה רלבנטי, אני כן אוהב אותו, אבל לא במימדים שאחרים אוהבים אותו, וזה שיש לי דיסקים שלו לא אומר בהכרח שאני רוצה ללכת לראות אותו בהופעה
אם זו היתה 1980 והיכל התרבות, כמו שבועז ראה אותו כאן, אז זה היה משהו אחר קצת…
אגב, טיעון חשוב שלך הוא מספר 9
"כי אני אישה"
אני מוצא שבאמת נשים כנראה מתחברות אליו באופן שאין לערער עליו ואולי גם לא כדאי
…
למילים "מניפולציה זולה" ול"בוז" לא התחברתי, ובודאי שלא היתה כוונה לעטוף אותך ב"דמעות"
רוני- אישית לא שמעתי על שום טרנד שנוצר לגבי לא ללכת להופעה הזו, לא נתקלתי בשום דבר כזה, למען האמת, אני חושב ש"המצאתי" אותו בעצמי אתמול, אבל גם לא היתה כוונה להמציא כלום אלא לתת פוסט כנה וגם משועשע, ואולי ההומור לא תמיד הובן, מקווה שכן
ה"דאווין" עצמו נוצר , שוב, בדרך משועשעת, וגם פרטית ואישית
באמת האזנתי לתקליט ההופעה ובאמת השתעממתי נורא נורא
אינני חושב שאנשים מטומטמים, לא, אבל אני כן בטוח שתהיה כאן תופעת עדר, כי לא כל מי שיילך להופעה הזו באמת עד כדי כך מחובר ליצירתו של כהן
אכן אין לי כסף, אך אין זה נכון, שוב, שאינני אוהב את יצירתו של מר כהן
גיא- אתה לא מאמין כמה זה הכל איטי ומרדים, תקשיב לדיסק, אבל זה באוזניים שלי, יכול להיות, בעצם, שאתה כן תאהב, וזכותך
עפרונית- מי שמכיר אותי יודע ש"פן מגניבותי" אינו מטריד אותי אף פעם, אני לא שם ואף פעם לא אהיה
כתבת כל כך יפה ונכון.
כמו רוני, גם אני פספסתי את מקרטני בגלל הכסף ואני מצטערת על זה כל כך. נו, אז ההופעה עולה 500 ש"ח?
שוין, זה כמו לקנות שני זוגות נעליים והחוויה תישאר הרבה יותר זמן.
אם לסכם: אני לא יכולה לחכות.
אתה מכיר אחת, ריקי כהן, חברה טובה שלי? כבר כתבה על זה. גם בועז בתגובות אצלך.
(את רזי אני לא סופרת, הוא סתם לא אוהב הופעות. מחלה מוכרת של טכנאי אולפנים)
ועוד שניים לא מכאן הסבירו לי למה לא ללכת להופעה.
מכיוון שכהן הקליט כמה מאלבומיו החשובים באייטיז, סאונד האייטיז קצת הרס כמה וכמה משיריו (למשל first we take manhattan). אבל בהופעה הזו מדובר בעיבודים שונים, מורכבים ועשירים יותר – עם מגוון של כלי נגינה ובלי צליל אובר-דומיננטי של אורגן. כך שזה משביח אותם והם יוצאים טובים יותר מהמקור. גם השיק הזקן של כהן (שאיתו מגיעה האיטיות עליה שרון מדבר) עושה משהו לשירים האלה, שנשמעים כאילו שר אותם איזה
old wise man
כמה יפה ונכון ומדויק…
תימורה, את תמיד כל כך מרגשת אותי וכמו מדברת מתוכי…
לצערי לא חושבת שאלך… למרות ששותפה כמעט לכל סיבותייך… סעיפים המסתעפים בנשמתי הכמהה…
פשוט אין כסף כרגע…
זה באמת חמש מאות שקלים לכרטיס?
רוני: תודה רבה גם לך. ובהזדמנות זאת, אני אוהבת את הכתיבה שלך ומקנאה בגינה שלך (קינאת גינות תרבה יופי 🙂
גיאחה: תודה! רגע, זה אומר שאנחנו מקימים מפלגה?
העלמה עפרונית: כיף להסכים איתך.
ג'רונימו: תודה! ואחרי ההופעה, ורק אחריה, אני אקרא סוף סוף את הפוסטים המושקעים שלך בנושא, שמכאיב לי עד עכשיו לקרוא…
ציפי: כשאת צודקת, את צודקת (לא שאני זוכרת מקרה שאת לא צודקת, אבל בכל זאת 🙂
נטלי: תודה! גם את מרגשת אותי.
שרון רז ("המצית"): כשכתבתי לך "תודה" בכלל לא הייתי צינית. ההומור הובן לחלוטין (נו, יש לי הוכחה. בפסקה הראשונה כתבתי שצחקתי).
אני עדיין חושבת שזאת היתה פרובוקציה מצדך ושרצית לעצבן את האוהדים המתלהמים.וטוב שכך. כעס לא מפחיד אותי. להיפך. אני רואה בו אנרגיית כתיבה מבורכת. לפעמים זה בדיוק מה שצריך לעשות לי כדי להניע אותי לכתוב.
לא התכוונתי להעליב במילים "מניפולציה זולה" ו"בוז", כמו שאתה לא אמור לקחת ברצינות את הדמעות (האותנטיות!) שלי.
היתה שיחה בין שפרה לאמא שלה כאשר שפרה שהתה בבית האח הגדול
האם סיפרה לשפרה שהם היו בהופעה של ליאונרד כהן ומאוד נהנו
זכיתי להיות בהופעה בסיבוב הנוכחי לפני מספר חודשים
למרות שאני לא ממעריציו המושבעים, ולמרות ההפקה המוסיקלית הדי משמימה של השירים בהופעה (מגיע לו הרבה יותר גיוון ויצירתיות בעיבודים) זו הופעה מדהימה – השירים, קולו המדהים והפינאלה בסוף של if it be our will בביצןע זמרות הליווי.
מקווה שלראות אותו באיצטדיון ר"ג לא תהיה אכזבה (בO2 בלונדון זו היתה חוויה), אבל מאחר וכנראה לא נזכה לראות אותו בזאפה בקרוב, זו כנראה האופציה הטובה ביותר כרגע…
מקווה בשביל כולם שההופעה אכן תצא לפועל – זו כנראה ההזדמנות האחרונה לכך שזה יקרה.
מומלץ ביותר. אני אהיה שם.
תחשבי שיהיו שם עשרות אלפים שהלכו, ועוד מליונים שנשארו בבית.
כל אחד והסיבה שלו. מה לעשות ואין להם בלוג.
זו בעיה.
לדעתי אם הולכים בלי לדעת למה, או לא הולכים גם בלי לדעת למה זה הכי אמיתי שיש.
בוא נגיד, שמי שיסביר ברציונאלי , "אין לי כסף" או "אני גר רחוק" זה מקובל עלי.
ויכוחי שעשוע עם שרון מבלוג אחר ?
איטס יור ביזנס.
סיבה 11 כמעט גרמה לי לשנות את דעתי
לא קשור לבכיינות ולא קשור לכלום, חוץ מאשר למהות של הדבר עצמו. אף אחד לא הסביר למה זה באצטדיון רמת גן. לאונרד כהן צריך להופיע במקום שבו אפשר לקבל את האינטימיות שלו. איך אפשר לקבל את זה באצטדיון כדורגל? קראו לי "זקנה". קראו לי "טיפשה". אני לא מבינה מה הקשר בין לאונרד כהן לבין אצדיון ר"ג. גיבור? הוא גם גיבור שלי. לכן קניתי את הDVD בלונדון וקניתי את i'm your man הסרט. אבל אצטדיון רמת גן? לא בשבילי. ואני לא אצטער. לא.
מאוד תמכתי באנשים היקרים שפעלו להבאת לאונרד כהן. חתמתי על העצומה, פרסמתי כתבה בעדם ב"גלובס" וגם פוסט אחד או שניים.
אבל אני לא אלך לראות את לאונרד כהן באצטדיון רמת גן. מעדיף להישאר עם הזכרונות המתוקים משתי הופעות שלו שראיתי בעבר, אחת בפאריז ב"לה זניט" ואחת בהיכל התרבות בתל אביב, לפני שנים רבות.
ולצערי, אני הולך ומשתכנע שקטן והולך הסיכוי שלי להנות כיום מהופעה של אמן זר בישראל (ההופעה האחרונה שהביאה אותי לאקסטזה היתה אקו והבנימן ב"זאפה", עם הסאונד הטוב ביותר ששמעתי בהופעה של אמן זר בישראל).
אני כותב זאת בכאב ובצער, באמת ובתמים. לא מהתנשאות ולא כפרובוקציה. אני מבין את ההערצה ללאונרד כהן, כי גם אני בעצמי גדלתי עליו.
אבל פשוט יצא ככה, שברוב ההופעות שראיתי כאן בשנים האחרונות, או שהסאונד היה איום ונורא (איאן בראון), או שהמועד לקוי (יולי-אוגוסט-ספטמבר אלה לא חודשים לערוך בהם הופעות חיות בחוץ), או שהמיקום גרוע (אצטדיון רמת גן?!), או שחם כמו גיהנום, או שהשעה מאוחרת מדי לאנשים עובדים שצריכים לקום בחמש וחצי בבוקר.
אני חוזר ומדגיש בפעם-המי-יודע-כמה:
אכניס ידי לכיס ואשלם כסף טוב מאוד, גם אלף שקל לכרטיס, תמורת משהו ששווה את זה. המצב האבסורדי כיום הוא כזה, שאנחנו משלמים הרבה יותר כסף, עבור הרבה פחות איכות.
בעבר, הופעות של דונובן, ג'ון מרטין, פול סיימון, אלטון ג'ון, בוב דילן, אריק קלפטון, פאט מתיני, ועוד – נערכו בהיכל התרבות בתל אביב. רדיוהד, מאסיב אטאק, לו ריד, פטי סמית הופיעו בסינרמה. המחיר היה שפוי והתנאים טובים. אני מוכן לשלם כסף אם נותנים לי אפשרות לחזות בהופעה באולם עם מיזוג אויר. כסא נוח ואפשרות צפיה והאזנה אופטימליים.
המופעים אז גם נערכו בשעה נורמלית (20:30-21:00) כמו בחו"ל. לכן יכולתי, גם בתור נער בתיכון, לראות הופעות, וגם לחזור הביתה באוטובוס ולהגיע לפני חצות.
אני מבין שהיום הרבה יותר יקר להביא אמנים בסדר גודל כזה, אבל אני לא משלם בשביל לסבול, אלא בשביל להנות. ואני לא אהנה מהחבילה המוצעת לי פה.
אבל זה רק אני וזו רק דעתי. שרון רז לא משתגע על כהן והשתעמם מההופעה המוקלטת. אני כן אוהב את לאונרד כהן, אבל דווקא משום כך לא בא לי – כמאמר הפתגם המפורסם – גם לשלם כסף, גם לחטוף מכות וגם לאכול את הדגים המסריחים.
אני מקווה מאוד – באמת ובתמים! – שכל מי שיילך לראות את לאונרד כהן מכדרר את שיריו האלמותיים באצטדיון רמת גן, יעבור חוויה מרגשת וחזקה. אני באמת מקווה.
אולי הזדקנתי, ואולי הבעיה היא אך ורק שלי. אבל העובדה היא שאני לא יכול יותר להפיק עונג מהופעות בתנאים כאלה.
אני נעלב (סתם)
ושאלת תם
למה כולכם קוראים לו לאונרד?
בחיים אף אחד לא קרא לו כך
שמו הוא לנרד
אז נכון שכך מאייתים
אבל לא מבטאים באנגלית את ה או
כמו שלא תקראו ל
George Harrison
ג'יאורג הריסון
מה הסיפור שלכם למה אני כן אבוא למה אני לא אבוא. את מי מבין ה 50,000 איש שיהיו שם זה מעניין.
את מי משאר המיליונים שישארו בבית זה מעניין ?
אבל מי מתי ולמה החליט ואיפה זה הוחלט שהביצוע של קייל ל"הללויה" לוקח את זה של כהן? לטעמי זה ביצוע גרוע שהרבה מההצלחה שלו באה בגלל שרק והיא מפספסת את החוויה של השיר וגם את קייל, שבד"כ הוא סבבה 😛
(אל תתעצבני עלי)
"שרק" קדם ל-Fragments of a Rainy Season? וממתי הצלחה קשורה בהכרח לאיכות?
8 ו-10. וכמובן, 28 🙂
ובגלל זה הוא כל כך הצליח אחרי "שרק" פתאום התחילו להשמיע אותו בכל מקום, ואז כולם התחילו לאהוב אותו; למרות שהוא היה קיים מלא שנים לפני זה, וכבר אז היה דוגמא לג'ון קייל ביום לא טוב
אחרי שקראתי אותו בכלל הסתובב לי הראש וכבר לא היה סיכוי שאני אצליח להתרכז ולקרוא את ההמשך
ואני הולכת להעתיק אותו ולשים על המקרר עם מגנט (פרח עבודת יד)
כי הוא כל כך מרגש
ואז אני אמשיך לקרוא מ-12….
אמנם אני הייתי ברכבת האוירית ללונדון, אבל בהחלט חושב שכאשר מגיע אמן בקליבר שלו לארץ, וכשדי ברור שהסבירות להשנות כזה מסע הופעות אינה גדולה ובעיקר כשמדובר באחת ההופעות הטובות שראיתי בימי חיי, אין בכלל מה לחשוב פעמיים. אפילו שאני לא אשה.