לנתן זך, במלאת שבעה למותו

הציפור הכי מפורסמת של נתן זך ז"ל היא "ציפור שנייה" ("ראיתי ציפור רבת יופי"). היא עפה אל הלבבות בזכות המילים הפיוטיות-ערטילאיות שיצרו אותה, וגם הודות ללחן היפהפה של מישה סגל שהכנפיים שהעניק לשיר התמגנטו לביצועים רבי-קסם.

אבל היו לזך ציפורים נוספות: ה"ציפור שבחושך פרחה לה" מהשיר "ואז בא לנו"; הציפור ש"מצפצף מרה" מהשיר "עם חשיכה", ועוד. וישנה הציפור מספר שיריו של זך "כיוון שאני בסביבה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) שיצא בשנת 1996. השיר נקרא בפשטות "הציפור" ("מה שהשמיים נותנים") והוא נקרא כמו המשך ישיר לשיר "ציפור שנייה":

"הציפור כבר לא מזמרת / והירוק כבר לא ירוק / ומה שאמרנו אמש / רחוק, הו כמה רחוק // כך מתרגלים ימינו / לחיות בשלום זה עם זה / גם בלי אהבה סוערת / ובלי כאב פולח חזה./ אך הגוף הקרוב, היחד / ושמיים באין כוכבים / מלמדים אותנו לקחת / את מה שהשמיים נותנים."

לא פחות מחמישה לחנים שונים (ואולי אף יותר) נכתבו לשיר הזה. וכיוון שלחן הוא בעצם פרשנות, כל אחד מהמלחינים ביטא את המשמעות שהוא גילה בשיר. כל לחן מהחמישה מאיר זווית אחרת בנשמתן של "הציפור" ושל היוצר שברא אותה.

איטי, שקט ועצוב – כך משתקף השיר בלחן של מוני אמריליו, בביצוע מזי כהן, מהאלבום "ארץ געגוע – מוני אמריליו" שיצא בשנת 2005. יש בו השלמה לצד התמסרות לוויתור, ושתיהן כואבות, מטושטשות מעשן של ג'אז ואולי גם מדמעות.

הלחן של יצחק קלפטר, בביצוע של נורית גלרון, מעניק לשיר ענייניות יומיומית ואגבית. נכון, כבר אין "אהבה סוערת", אבל הלחן מדגיש את מה שיש, את ההזדמנות: "הגוף הקרוב, היחד" – ונורית גלרון שרה אותה כמעט בחדווה.

שפי ישי העניק לשיר לחן וביצוע גבריים מחוספסים-עגמומיים. אבל לקראת הסוף מתפשטת אופטימיות נמרצת המתלווה לשארית השיר, שניתן לגלות בה תקווה.

אורי הרפז, חלק מהרכב שהיה פעם בשם "ארבע על ארבע" (וכלל אותו עם דני ליטני, דני רובס ויואל לרנר) הלחין את "הציפור" בגישה של אחווה גברית, עם עיבוד אינטנסיבי ועתיר אנרגיות, שמודגשות בהכפלה הקולית עם ארבע גיטרות תזזיתיות וכמעט נמהרות.

שלמה יידוב, שהלחין את השיר לאלבומו "פרטים קטנים" שיצא בשנת 1997 התחבר לאופטימיות שבזוגיות רבת השנים המשתקפת בסופו, ואפילו הדגיש אותה קלות, כשהעניק לעצמו את החרות לשנות מעט את המילים (את "הגוף הקרוב, היחד" הפך למשל ל"והנה גופך וגופי ביחד"). התוצאה היא לחן ומקצב נמרץ ושוחר טוב.

שיר אחד, חמישה לחנים, משורר גדול שאיננו, ולבבות רבים שעדיין מקשיבים לקולו.

פורסם בגלובס ב-13.11.2020