"מסתובב ומדבר מחבר אל חבר, אין מעבר למילים, אבל אני עובר" – שרה להקת פונץ' בשיר "שיטוט ברחובות", שבהמשכו מתוארים הילדים ש"ממציאים עברית שמשתלטת על עצמה כמו טנק על הכביש, ובורחת מעצמה בלי להרגיש".

אבל העברית שלנו, לפחות בפוסט הזה, לא תברח מעצמה, אלא דווקא תישאר. אז בואו נדבר עליה ועל הדרך שבה היא מתבטאת במוזיקה הישראלית. התירוץ: יום השפה העברית שחל השבוע. תקציר הפרקים הקודמים: "בעברית יש מילים בשפע, להגיד את הכול – כמעט. יש בה תקע ויש בה שקע, אך אין מילה בעברית לטאקט", היטיב לנסח אהוד מנור בשיר "חולם בספרדית" שכתב לשלמה ידוב.

ובחוסר טאקט מעולה, בפרובוקטיביות מכוונת, שר חמי רודנר: "אין רוקנ'רול בעברית, אף פעם לא היה ולא יהיה" – אבל השיר הזה, הוא בדיוק ההוכחה המושלמת לכך שיש רוקנרול בעברית.

ומה לגבי שאר הזרמים במוזיקה הישראלית, שאינם רוקנרול, שירי ארץ ישראל או פיוטים? כשההיפ הופ והראפ בעברית התחילו לשגשג, אי אז בסוף שנות ה-90 – תחילת שנות האלפיים, היו שהרימו גבה ותהו האם הז'אנר הזה, שהמילים שלו הם הצלילים שלו – ולהיפך, וזוהה בלעדית עם אנגלית – יתפוס בכלל בעברית כי מה לו ולה. אחד מהחלוצים של הסצנה בארץ, סאבלימינל (קובי שמעוני) סיכם בשיר "במעבדה":

"מי אמר שראפ בעברית זה מוזר ומיותר?

נמאס מאנשים עם אופק צר

לי מותר, חופשי הבר על מאוחר

משתיק כל צרצר על טעות של מאסר

האתגר להפוך ראפ עברי לאמיתי

מקורי, ולא להיתקע על ABC

מה? מה? אז מה אם באנגלית זה אוטוסטרדה

אני סולל את הדרך לדור הבא

לא קל זה לא, בהתחלה לא הצלחתי

המשכתי, לא ויתרתי עד שפרצתי

מהתקופה של השטויות ברחובות

הייתי המום שראיתי ת'תגובות

כבר אז הבנתי, לא משנה לי מה שיוצא

זה בעברית? אני מרוצה!

כי את הכביש אני סולל.. Seen

אני אגרום לאנשים פה להבין

שהיפ הופ זה בעצם דרך חיים"!

ודרך חיים פירושה גם להעמיק ולדבר על הכול, כולל הפצעים והשברים. וכך, הראפר ניר קדמי (קנדוג) בשיר "מילה עברית יפה", מקונן:

"מילה עברית יפה שלי, איה את? מה עשו לך?
לעיתים דומה כי נותרתי לאסוף את השברים
גרסה חיוורת וקלוקלת שלך בפי הנוער
שפת אמי העמוסה בשלל פשרות וויתורים
האמצעים להתבטא דלים, פצעים על הלשון גדלים".

פצעים על הלשון – תרתי משמע, כן?

ולמי שעדיין מפקפק עד כמה הראפ הוא כבר מצע מקובל ותקני לשירים בעברית, שימו לב שהאקדמיה ללשון עברית בכבודה ובעצמה בחרה לחגוג את יום השפה העברית השנה בשיר חדש. ומי כתב אותו? עומר הברון, הלוא הוא הראפר המוכשר, היצירתי וחד הניסוח  ג'ימבו ג'יי. ביחד עם להקת שלווה הוא שר את השיר שנקרא בפשטות "שיר בעברית". אני אוהבת בו במיוחד את ההומור, כולל בחלק שבו הוא מסכם את האירוע הלשוני המסעיר ביותר השנה: ההיתר "ההלכתי" של האקדמיה להתייחס אל גרב גם כנקבה (מי אמר שהם אינם קשובים ללשון העם?):

"עברית, אנשים נלחמים עלייך, יום יום, כל הזמן
עדיין מאמינים שהעט חזק מן החרב
נלחמים אם אומרים גרביים ורודים או ורודות
וזה אותו הגרב, כלומר, אותה הגרב".

אגב, מיד בהמשך מופיע קטע מצחיק במיוחד על פודל טהרן שתיקן – לשונית – את הנביחה של כלב סן ברנרד, אבל לא אחטא בספוילר. מומלץ שפשוט תקשיבו לשיר הזה.

אני, בכל אופן, נשארת עוד קצת עם ג'ימבו ג'יי, והפעם עם שירו "אמא" – שעוסק גם הוא בשפה העברית ומוכיח שמדובר גם במשורר לא פחות מאשר מוזיקאי (וכן, אחרי שתקראו, גם תקשיבו, בבקשה).

אמא / עומר הברון (ג'ימבו ג'יי) ולהקת ספא
מילים ולחן: עומר הברון

אני ואמא מתרפקים על זיכרון האותיות
על שורשים, מילים ומשפטים
בצל שדרת ברושים קבורות הפסקאות
ומתחתן על משכבם בשלום
שוואים נחים
בית קברות לחטפי פתחים
אין מי שיספיד את האמרות והניבים
אין מי שיגיד מילים טובות אודות המונחים
אין משמר כבוד ואין שיירת מלאכים

מי יגיד קדיש על העברית בעברית, מי, אמא, מי?
בטח לא אני, זה שיר קינה
מהשפה נשארה רק אסופה של כללי עלה תאנה
ומנגינה

אמא בתשנ"ד לקחת אותי לקנות בגדים
והמוכרת שאלה "אולי תרצו לראות מכנס"?
צרחת שם
"מכנסיים! לילד יש רגליים, שתיים, ינעל ראבק ערס!"
אבל אמא שיקרת לי, יצרת מפלצת
העברית שלי לא דוברת עברית
אז אל תגידי לי
"בן אני כל כך מאוכזבת"
העברית הזו שותקת
היא אילמת
לא תקנית
מי יגיד קדיש על העברית בעברית
מי, אמא מי? בטח לא אני זה שיר קינה
מהשפה נשארה רק אסופה של כללי עלה תאנה
ומנגינה.