בית חולים ברזילי

אל הדיסק הראשון של אורן ברזילי, "Sorrow Demons Joy Blizzards" (שדים של עצב סופות של אושר), מגיעים כמו בסופו של משחק "חפש את המטמון". הוא טמון בתוך מעטפה, וכדי למצוא אותה צריך לצלוח ספר שלם – ספר אמיתי, בכריכה קשה ובעיצוב עתיק, כולל "כתמי זמן", עם ציורים, קולאז'ים ומילים בעברית ובאנגלית. הן מתארות מציאות שבינה לבין משחק אין דבר. היֹה הייתה להקה – "מופע הארנבות של ד"ר קספר", וכשהתאחדו, לאחר שנות תרדמת, והחלו להופיע עם שירים ישנים וחדשים, חלה אחד ממנהיגיה – אורן ברזילי, במחלה נדירה וקשה – תסמונת גיאן-בארה. לצד מילות השירים באנגלית, מופיעים בספר מונולוגים בעברית, המתארים את שעבר על ברזילי בחודשי מחלתו. "זה הסיפור שלי", הוא כותב שם בפשטות, ומפרט: "יומנים, שבועות וזכרונות שנודדים בראש של אדם שלא מסוגל להזיז שום חלק בגוף שלו".

אבל מה לנו למחלות ולספרים? התכנסנו, הרי, לדבר על מוזיקה – שפת הצלילים. האם יש להם קיום משל עצמם גם במנותק מהעלילה? התשובה חד משמעית בצלילותה – כל שירי האלבום הזה יפים, והם מתקיימים בכבוד ובקלילות גם ללא המשא של הספר והמסע של ברזילי. ובעצם, הפער בין השירים הקליטים לבין התכנים הקשים מוסיף לאלבום רבדים נוספים.

תמיר מוסקט (מהלהקה "בלקן ביט בוקס") הפיק ועיבד אלבום מושקע, מוקפד בפרטים ומנוגן היטב בכלים בסיסיים: תופים, קלידים ותכנותים (מוסקט), בס (בן אדלר) וגיטרות (ברזילי) שמרחיבים את טווח הצבעים משחור של כאב ולבן של תקווה (שגם לה יש מקום באלבום) למציאות ססגונית יותר של שירים שנשמעים כמו בלדות אירופאיות עתיקות, קברטים אפלוליים ומארשים עליזים בדרך אל הניצחון. מוביל אותם קולו של בריזלי – גבוה, עדין, פגיע ולפעמים צרוד או נואש. פה ושם הוא מבליע מילים ומקשה על הבנתן, וזה חבל, למרות שבכל מקרה מומלץ להיחשף לטקסט הכתוב, ולא רק לשם סיוע. מהלכים בו בפיוטיות תיאטרלית  "פיות של צללים", "חיילי נשמה", מלאכים וגם הבוס שלהם – אלוהים, שלא תמיד האלבום מחמיא לו ("אלוהים מוצא אותי חיית השעשועים האהובה עליו", מציין ברזילי באחד המונולוגים). לצד שיחה מצמררת בין אמו של המת למלאך, משתלבות באלבום הזה בטבעיות גם מחאה פוליטית (בשיר "13") וכלכלית-חברתית (בשיר "New money boys" עם התוספת הנשית המבורכת של חגית מרום).

בניגוד לנעם רותם שגם אלבומו המצוין "עזרה בדרך" עוסק במציאות קשה ונמנע מלהגיש אותה קודרת ומדכדכת – ברזילי חַווה את האופל מכלי ראשון. רותם אומנם חש אותו מקרוב, אצל יקיריו, אך לא על גופו – דבר שאִפשר לו את הריחוק הדרוש להתבוננות ולעיבוד היצירתי. ברזילי, שנבצר ממנו להתרחק מהמחלה, הצליח בכל זאת להפוך אותה ליצירה רבת ערך, וזהו הישג משמעותי.

למרות נוכחות הכאב בשירים, הרי שעצם קיומו של האלבום הזה ממחיש את הסוף הטוב. ברזילי הבריא, השתקם והתוצאה היא היצירה הזו, שאת טיב קסמה אפשר להגדיר בציטוט מתורגם מתוך השיר "Sweet high": "אתה כה יפה. יופייך ממכר".

"Sorrow Demons Joy Blizzards" (שדים של עצב סופות של אושר), אורן ברזילי, "High fidelity"

פורסם ב-ynet ב-17.8.10