שני שירי בוקר טוב – שעושים טוב
22 במאי 2022
שיר הישארות – לרות
3 ביוני 2022
לכבוד יום ירושלים, אני מפרסמת פוסט חדש משנת 2008, שרעננתי אותו בשיר נוסף.
*
כשגרתי בה לא הבנתי אותה. לא ידעתי אז שערים, במיוחד ערים עם הרים, הם כמו שירים – לא צריכים להבין, מספיק להרגיש. אבל התחלתי להרגיש אותה רק כשנפרדתי ממנה. ומאז היא נוקמת בי ומתייחסת אלי כמו אל תיירת. מצד אחד מסבירת פנים אך מיסתורית, מצד שני מתנכרת. אני בתגובה מתייחסת אליה כמו אל אהבה נכזבת, אם כי כל שנה באוגוסט שוקלת ברצינות להתאחד איתה. אבל עכשיו אנחנו באייר. כ"ח באייר, וזה היום שלה. והנה שלושת השירים שאני הכי אוהבת עליה, מלבד האהוב ביותר, שהוא גם הבנאלי ביותר.
ירושלים האחרת
מילים: יוסי גמזו, לחן: עמוס מלר ביצוע מזוהה: יזהר כהן
היתה הפסקת חשמל, אז הילה ואני, בנות ה-13, הדלקנו נרות והמשכנו לשיר. עד היום, בשירון, בעמודים של "ירושלים האחרת" יש טפטופי שעווה. "ומול מגדל דוד שבים האוהבים, ימין משה ואבו טור אט אט וחרש". התווכחנו על זה. הילה אמרה שב"אוהבים" הכוונה לשכונות ימין משה ואבו טור. אני אמרתי: "לא, מה פתאום. זה אוהבים באמת! זוגות של אוהבים"! אני חושבת שכבר אז חששתי שהיא צודקת.
אור וירושלים
מילים ולחן: יוסף שריג. ביצוע מזוהה: "הפרברים"
שנתיים לפני כן, המורה לזמרה יעקב תלמי כתב מילים על הלוח. "השקט שוב צונח כאן בשמי הערב. כדאיית דיה מעל התהומות". "דיה זו ציפור שנקראת ככה בגלל שהיא דואה". ואז הוא הסביר לנו על פעולת הריחוף המיוחדת הזו, שמנצלת את זרמי האוויר. לא בטוח שהבנתי לגמרי. ובמנגינה היה משהו מסובך (הוא חזר שוב ושוב על הקטע "נושקת להט חרב", כי משום מה נטינו לזייף את המילה "נושקת"), אבל מלא קסם, לא פחות משבמילים. אתעכב רגע על המילה "קסם", שהיום אני משתדלת לא לשאת אותה לשווא, אבל בימי הגן ובית הספר היסודי היא תיארה מצב אמיתי, שבו החוויות נשלפו בפעם הראשונה משקית הצלופן.
אני וסימון ומואיז הקטן
מילים: יוסי בנאי, לחן: חנן יובל, ביצוע: יוסי בנאי
לאמץ את ילדותו, לנכס את הנוסטלגיה שלו ולחיות איתו מציאות שבה הוא תמיד יהיה קיים.
אתמול חלפו הציפורים
מילים: משה בן שאול, לחן וביצוע: שלמה ארצי
בית הסופר ברובע היהודי בירושלים. אני בת 18 וחצי, בשירות לאומי, ומתייצבת פעמיים בשבוע לסדנאות הכתיבה היוצרת – פרוזה ושירה. מוקסמת. מבולבלת, וגם מממשת בליבי (בלבד) רומן עם בחור גבוה וחולמני מהסדנה לפרוזה, שיום אחד נבהלתי לגלות שהוא זקן מופלג, כלומר בן 27.
והוא סיפר לי שאת השיר "אתמול חלפו הציפורים" כתב המורה שלנו בסמסטר הראשון – משה בן שאול. ומאז, העיר שמעליה חלפו הציפורים, והעננים, הייתה בשבילי – ועודנה – ירושלים. עתיקה, לא צפויה, יפהפייה ומסובכת כמו הסמטאות כבדות האבנים וקלילות החלומות.
10 תגובה
אני מודה לך שביטאת במילים את מה שלא יכולתי להגדיר אפילו. יש הרבה נקודות נושקות בין העיר שבה הסתובבתי בילדותי ובין העיר אותה אני מבקרת כיום. אבל מאז שאני לא גרה בה היא אכן חומקת ממני.
והשירים… הם דוקא מקושרים בעבותות לירושלים של הילדות. הקסם שלא פג מן השיר ששרנו פעם אחר פעם במקהלת בית הספר (אני עדיין יכולה לשיר קול שני ל"עוטפת אור") "היינו ילדים וזה היה מזמן" שזימרנו כשעוד באמת היינו ילדים במסגרת המחזה של יצחק נבון לכבוד סוף היסודי (טוב, הוא היה אז שר החינוך או משהו כזה). והשיר הראשון שנגינתו כל כך מוכרת, אבל למילים שלו שמתי לב רק בגלל שהעלית אותו.
תודה!!
תודה!
וכמה ששנאתי את המקהלה. וכמה שאני מתגעגעת לשיר בכמה קולות.
כמה זכרונות יש לי מהעיר… והיום שרתי לה שיר אחד בקולי קולות באוטו, אבל הוא לא היה אחד מאלה שכתבת כאן
על אף שאני מאוד אוהבת את "אני וסימון ומואיז הקטן", ואת יוסי בנאי באופן כללי, אף פעם לא חשבתי על זה כעל שיר ליום ירושלים. דווקא מוצא חן בעיניי 🙂
מזדהה עם בחירת השירים.
אגב, תימורה, אולי את יודעת על חוג שירה בציבור (לא וולגרי) בת"א של שירים עבריים?
שם גדלתי חלק גדול מילדותי והכרתי אותה היטב. את מואיז הקטן , עורך דין משה יאיר , הכרתי בזמן מלחמת יום כיפור, שירתנו יחד באותו גדוד מילואים, ויוסי בנאי – תמיד היה אחת הדמויות הנערצות עלי, ועוד יותר – על ידי אמי.
למרות שאמי עדין גרה בירושלים ולפעמים אני נוסע לבקר אותה, אני מרגיש בעיר הזאת שהיתה פעם ביתי כמו תייר, אבל ממש. כל הסביבה שגדלתי בה שונתה ללא הכר, היופי והאוטנטיות פינו מקום לכסף ולמודרניזציה.
תימורה, כרגיל את כותבת נהדר ומעלה דוגמאות נפלאות, והפעם גם קל לי להתחבר אליהן…
ואריק גלזנר – קשה למצוא חוג שירה בציבור לא וולגרי בתל אביב.
צדיק בסדום , יוסי לב, שעושה מהשירה בציבור אמנות לשמה ולא התבהמות פומבית.
http://www.yossilev.com.
שי
גלית: מותר לשאול איזה שיר שרת?
אריק: איזה מזל שיש את שי.
שי: יפה לך אישי. ותודה.
היופי והאותנטיות פינו את מקומם לכסף ולמודרניזציה? למה, כסף ומודרניזציה אותנטים רק בתל אביב? ירושלמים צריכים להשאר בעוני ועם כמה דוכנים בעיר העתיקה?
קצת הרבה, האמת, אבל כפי הנראה זה היה "שומר החומות" (מילים: דן אלמגור. לחן: בני נגרי). בכל מקרה אני אוהבת את רוב השירים לכבוד ירושלים.
"כן, כן! מי חלם אז בכיתה…". גם אני אוהבת את השיר הזה. ואכן – הרבה שירים לעיר הזאת, ורובם יפים.
איפה בירושלים יש כסף או מודרניזציה? העיר הכי ענייה ומפגרת ונחשלת בארץ.