גם כשקרולינה שרה בשקט עצוב, היא אנרגטית ומלאת חיים. באלבומה החדש, "מה אעשה עכשיו", העוצמה הזו מתחדדת לכל אורכו, דווקא בגלל הניגוד לתכנים, שעוסקים באהבה זוגית מהצד המתגעגע אליה. אפילו השיר הפותח,  ששמו"Happiness" , כלומר אושר, וכבר זכה להשמעות רבות בזכות חינו הנמרץ, לא מתאר מצב נתון, אלא את הציפייה הנכספת אליו. זהו אלבום הסולו הראשון בעברית (כמעט באופן מלא) של קרולינה (קרן אברץ), לאחר ששרה עד כה באנגלית מתובלת בעברית באלבומים של להקותיה ""Funset ו"הבנות נחמה". המשותף לכל האלבומים, כולל הנוכחי, הוא רוח של נאיביות שוחרת טוב, שמוחצנת עם הרבה גרוב ועושר מוזיקלי.
 
המפיקים סאבו וקותי, שעיבדו והפיקו את האלבום, הקפידו על כך שהאווירה הזו תתבטא במלואה, באמצעות גיטרות חשמליות מצוינות, המהוות מצע מוצק לשפע כלי הנשיפה וכלי המיתר, שיוצרים שירי נשמה עם ניואנסים מזרח תיכוניים ובלקניים. לפעמים השירים נשמעים כחלק מלהקת "הבנות נחמה", למשל השיר "צר לי צ'רלי"  ולעיתים מזכירים את להקת "בום פם", וזה מובן לנוכח העובדה ששניים מעמודי התווך שלה – אורי כנרות ועוזי פיינרמן – נוכחים באלבום. כנרות הוא גם הקול הגברי בדואט "הבלדה על אביר החופש ובת גלים" – פופ "גדול מהחיים". קולו הנמוך והדומיננטי לצד כלי נשיפה מאסיביים וגיטרות חשמליות נוכחות לא פחות, מעניקים לשיר הזה דרמטיות יתרה ההולמת את מליציות המילים, שמסתיימות בהבטחה "אל האוקיינוס הגדול אור השמש יזרח". "האוקיינוס הגדול", כך נקראת הרצועה הבאה, המשך ישיר של השיר הקודם, הפעם כקטע אינסטרומנטלי קצר.
 
כלי הנגינה שמעבים את השירים, מעניקים להם גם גוונים עדינים, ובכך בולט באלבום שלומי אלון – שאחראי לסולו סקסופון יפהפה בשיר "אף אחד לא בא לי" ומרגש בחליל שלו הפותח את השיר "מצפן ליבך" וסוגר את השיר "הוא שלי כל כך". הדקויות הצליליות האלה משפיעות גם על השירה של קרולינה, למשל בשיר "אל תלך כל כך רחוק" עם המנגינה המקסימה (מילים ולחן: שחם אוחנה) שבו היא משלבת באופן מרגש רכות ורגשנות.
 
יש לקרולינה חוש למילים, והיא מרבה להשתעשע בהן בשירים כמו "אוף איתך", שבו היא משחקת בין "אוף" ל"לעוף" וכך גם בין "מחמאות" ל"המחאות" בשיר "מחמאות". עם זאת, דווקא בגלל כשרונה המילולי, מאכזב ומקומם לגלות שהאלבום פשטני ומלא בקלישאות, כמו: "יש עוד הרבה דגים בים" ("אף אחד לא בא לי") ו"תפתח את הלב שלך" ("אוף איתך").
 
הצבעוניות של קרולינה מתבטאת גם באופן ויזואלי – בגלויות שבצדן האחורי המילים של השירים. לצד צילומים משפחתיים ישנים, מופיעים ציורים צבעוניים שהיא ציירה להפליא.
 
השפע של קרולינה הוא גם חיסרון. האלבום ארוך יחסית וכולל יותר מדי שירים, שעלולים להכביד דווקא בגלל יתרונה – האנרגטיותשלה. לא ברורה, למשל, נחיצותו של "שוב עם עצמי", שיר קצרצר (פחות משתי דקות), שכולו חזרה על המילים: "שוב עם עצמי, וטוב לי לבדי. תבין אותי, לא בא לי אף אחד". עריכה טובה עם ניפוי קפדני היו בהחלט מיטיבים עם יצירתה.  
 
ומאחר שהאלבום נקרא "מה אעשה עכשיו", מתבקשת השאלה מה קרולינה תעשה אחר כך, לקראת אלבומה הבא? המוזיקליות שלה כבר מוכחת, וכך גם חיוניותה. כל מה שנותר לה הוא להיות סלקטורית קשוחה יותר על מפתן שיריה. לא כולם מוכרחים להיכנס, אבל אלה שיוזמנו, עשויים להישאר.    
 
 
"מה אעשה עכשיו", קרן קרולינה אברץ, "B.M.usic" ו"הליקון"
 
 
פורסם ב-ynet ב-29.12.09