"משהו נורא קרה לו ליואל", נפתח השיר "בצד של הטובים", אבל בניגוד אליו, משהו נפלא קרה  לרונה קינן, שכתבה אותו. אלבומה הפרטי והכואב, "שירים ליואל", שנשען על חייו של אביה, עמוס קינן, זוכה להצלחה מפתיעה, שגם ניכרה אמש (מוצ"ש) בחנות "האוזן השלישית" בתל אביב. הכרטיסים לכיתת האמן שלה, במסגרת "סיפורים באוזן", הפרויקט של "מונוקרייב", נחטפו, והיא הסכימה לערוך באותו ערב הופעה נוספת, שגם היא הפכה ל"סולד אאוט". תשע בערב, והקהל הצפוף הביט בה בחיבה ובפליאה. בניגוד לתדמיתה התקשורתית, שהציגה אותה בעבר כמישהי סגורה, אפילו קפואה, אמש היא התגלתה כאישה פתוחה, יצירתית ושופעת הומור עצמי. היא שרה וסיפרה על יצירת ה"שירים ליואל", וגם הדגימה את השינויים שעברו. לאוהבי האלבום זו היתה הזדמנות נדירה להיווכח בתהליך היצירה ובתוצאה (הנהדרת) שלו.

"זה התחיל ב'שיר הנוצות', היא סיפרה. "לא ידעתי אז למה אני נכנסת, וגם לא ידעתי על הקשר בין יואל לאבא שלי. רק אחרי שכתבתי את השיר השלישי הבנתי שזה קשור אליו באופן חשוד".

באותה תקופה היא היתה חלק מ"מיזם כושל" – כך הגדירה את פרויקט להקת היידיש
שיזם נועם ענבר מלהקת הבילויים. "צירפנו את יוני סילבר, שבהמשך היה המעבד של 'שירים ליואל'. אִתגר אותי להיות חלק מקבוצה, כי תמיד הדיאלוג שלי הוא עם עצמי. לילה אחד", היא המשיכה, "לא נרדמתי וזלגו ממני השורות הראשונות של שיר הנוצות. הרגשתי שזו פִּרצה למשהו חדש. בינתיים יוני ואני שמענו שנועם מקים הרכב אחר בשם 'אוי דוויז'ן', ואסף תלמודי, שגזל מאיתנו את נועם ללהקה הזאת, הפך למפיק של האלבום שלי. מוסר ההשכל", היא סיכמה את האפיזודה: "בעיר כמו תל אביב אסור לנטור טינה"…

זה קרה כמה חודשים אחרי שיצא אלבומה הקודם, "עיניים זרות", שעוסק לדבריה באהבה לא אפשרית. "הרגשתי שמיציתי את הנושא ושאני משועממת מעצמי. ואז, כשאני עדיין באנרגיה של הפרויקט שלא הצליח עם נועם, כתבתי את השיר 'אתה מתעורר' כסוג של תרגיל שבסוף נקשרתי אליו".

כשהיא שרה אמש את השיר, הוויברציות בחדר אישרו שגם הקהל נקשר אל השיר הזה. תוך כדי השריקה שבסופו היא פנתה אל הנוכחים: "אתם עושים את זה יותר טוב ממני", ושריקות עדינות מילאו את החלל.

ומהיכן הגיעה השריקה? קינן סיפרה על ההתמכרות הקשה שלה למתי כספי, שהשפיעה עליה באותה תקופה. "זה הגיע למימדים קשים", היא צחקה, "כמה מחבריי התרחקו ממני. נפתחה לי צ'אקרת 'הִנה-הִנה'. שרתי את השיר הזה במשך חודשים, וגם במקומות ציבוריים הייתי דורשת שישמיעו אותו, ואז פוצחת בריקוד מוזר…  וככה הגעתי לשיר 'אושר' ('העצב אין לו סוף') של אנטוניו קרלוס ז'ובים, שמתי כספי שר, והשפיע על 'אתה מתעורר'. אז הכנסתי את השריקה של השיר 'אושר', כדי שידעו שאם כבר גניבה, אז בגלוי".

גניבה גלויה נוספת, או לפחות חִלחול עמוק, קשורה ל"על דעת עצמו" – הביוגרפיה שאמא שלה, נורית גרץ, כתבה באותה תקופה על עמוס קינן. כשרונה סיפרה על כך היא  הצביעה על ספר אחר, "קץ עידן הזוחלים", ספר שירים של אביה שיצא לפני עשר שנים, והקריאה ממנו את "שיר הנושא", שרק בדיעבד הבינה כמה השפיע על השיר שלה "כשהקוצים היו קוצים".

הקשר בין שירי אביה לשיריה המשיך להתבהר כשכתבה את 'כשסנונית בישרה את בוא האביב' בעקבות עצה של הסופרת אלונה קמחי לחקור איך יואל היה כילד. "ילד חצוף, כמו במפגיע, רק בשניים במאי הואיל להופיע", כך היא שרה אמש על הלידה של יואל-עמוס, וכשהמילים עדיין הדהדו, הקריאה שיר של אביה בשם "לקראת סוף האלף", שנפתח במילים "בשניים במאי נולדתי בתל אביב".

בשלב של שאלות הקהל, נחשפו פרטים נוספים, למשל: יואל הוא לא רק על שם הנביא, אלא גם מחווה לסופר הנערץ עליה, יואל הופמן.

מישהו הביע את אכזבתו מ"אמנים שמחרימים שירים של עצמם" ורונה הציעה לארגן הופעות של "B סיידים". "רוצים B סייד"? היא התגרתה בקהל, אבל לא ממש התכוונה, עובדה שהתחמקה כשהותקלה בשירים נידחים שלה. "לא עדיף קלאסיקות"? שינתה כיוון, והתחילה לשיר את "עיניים זרות". הקהל מיהר להצטרף אליה, והיא קינחה ב-"My Prison By The Sea", גם הוא מאלבומה הקודם.

"את חולמת לנסוע לחו"ל"? שאלה קודם מישהי, והיא השיבה בשלילה. "אני בת 30 ועד עכשיו לא עזבתי את הארץ לתקופה של יותר משלושה שבועות. בעצם, אני בקושי עוזבת גם את תל אביב. כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי – בעזרת השם"…

מאוחר יותר חושף מישהו שבעצם ימלאו לה 30 כבר מחר (כלומר היום), ומאחל לה מזל טוב. גם אנחנו.
 

פורסם ב-ynet ב-26.7.09