איך ייתכן שיוצר מקורי כמו תומר בן–אפרים, שכבר פעיל מוזיקלית כעשרים שנה, בארצות הברית ובישראל, והוציא כבר חמישה אלבומים – שניים באנגלית (עם נגניו של דיוויד ברן מה-Talking Heads"") ושלושה בעברית, לא ידוע מספיק? אולי אלבומו החדש, "בצילה של הפצצה" יעניק לו את ההכרה הרחבה שהוא כה ראוי לה. מדובר ביצירה קצרה וממוקדת, משמחת ברעננותה, ביקורתית בתכניה ושופעת חדוות יצירה. העטיפה, שעיצב אסף בילט, משקפת את רוח האלבום. מצולמים בה אנשים הצופים בפיצוץ גרעיני באתר הניסויים הגרעיניים בנבדה, ארצות הברית, בשנת 1951. בן–אפרים מוחה נגד הסכנות שבהרס – הפרטי והקולקטיבי, המאיים על קיום האנושות.

השירים באלבום מגוונים בסגנונם ובאווירתם – קולניים, לעגניים, שקטים, פארודיים, ציוריים, מדכדכים ומצחיקים. גם על המרים שבהם שורה מתיקות בזכות לחניו היפים וחינו הטבעי של בן–אפרים. קולו אומנם מוזר ולא נחשב יפה במונחים המקובלים, מה גם שהוא נוהג לעוות אותו למימדים קריקטוריסטיים, אבל הוא מתאים להגשה המשכנעת שלו .

רן שם–טוב מלהקת "איזבו" האיכותית הפיק עם בן–אפרים את האלבום, וגרם לשפע להישמע מצוין – ברור, חד ולא מתפזר.