"הלאל בערבית זה ירח", אומרת קורין אלאל בפרק האחרון של הסדרה "קורין אלאל: סיבוב פרידה" (שיצרו אתי אנטה-שגב ורון עומר). הכוונה היא בעצם לסהר, כלומר לצורתו החתוכה של הירח. ירח-חלקי, דמוי בננה וקלשון, שמהותו היא של חסר. ה"הלאל" הזה, במיוחד באינטונציה המתנגנת של קורין, נשמע קרוב, כמעט זהה, לאלאל – שם משפחתה.

נקודת המוצא הזו מביאה אותנו לשיר "קשר הירח", שאותו כתב אהוד מנור למופע של אלאל "שפת אימי" שעלה בשנת 1990 ואחריו יצא האלבום שהתבסס עליו.

בימים אלה, שבהם מצוינת שנה למותה, יצאו שני ביצועים חדשים יפהפיים לשיר הזה. כל אחד מהם הוא פרשנות, וביחד עם הביצוע המקורי של קורין – נפרסת מניפת השיר הזה לרוחבה ולעומקה ומתחדדים צבעיה וגווניה. כל אחד מהם חושף עוד משמעות.

הנה הם.

הביצוע של קורין אלאל

כמו ירח שמפציע בהדרגה, עולה בזהירות קולה של קורין, מטפס לגובהי השיר. "לא יכולה לראות אותו".

פגיעה ושברירית בנימה שמשלבת ילדותיות וזוך. בקול עצוב, מבכה את הפרידה, היא מכבדת את המילים. מעניקה תשומת לב לכל מילה ולכל הברה. מדגישה את המם הסופית של ה"ים" המתחרז עם ה"קם".

כל מהותה כאן היא געגועים, שנואשים להתעודד.

השיר שלה הוא תפילה לירח שיאחד אותה עם אהבתה.

הכאב שבו מאפיל על התקווה.

סולם ירח: צורת סהר. הצד המואר צר, הצד האפל נוכח.

הביצוע של רונית שחר וארז לב ארי

הדואט של רונית שחר וארז לב ארי מתבסס על נקודת מוצא שונה לחלוטין מהביצוע של אלאל. הוא שליו, כמעט נינוח, ויש בו השלמה חזקה עם המצב וקבלה שלו.

הפשטות של שירתם מקרינה עוצמה וההרמוניה ביניהם משקפת יציבות שמקורה בבשלות ובמצב צבירה בוגר. הכול פחות הרה-גורל והתוצאה היא שלווה מיטיבה.

היציבות הזו מתקיימת בזכות החיבור בין שתי נפשות שונות, שמשלימות זו את זו, ומעניק להן כוח. האיתנות השלווה הזו מדגישה את קווי המתאר של המנגינה היפה וחושפת את האוריינטליות שבה בגוונים צפון-אפריקאים.

ארז לב ארי מוסיף לאינטימיות הנשית שמייצרת רונית שחר נוכחות גברית רגועה שמקרינה ביטחון.

לקראת סוף השיר השניים חוזרים שוב ושוב על הצירוף "קשר הירח שלי" והחזרה הזו מאששת ומחזקת את יסודות המשולש: קשר (בין השניים), הירח (הישות החיצונית), שלי (אני, מבפנים).

אבל כמו בחיים, סופו של המופע הזה חוזר לנקודת המוצא: "לא יכולה לראות אותו, מפריד בינינו ים" – אך הפעם ללא הסיום המרגיע, המבטיח טוב. נשאר בכל זאת ספק.

סולם ירח: צורת ירח כמעט עגול, כמעט שלם. הצד המואר נוכח מאוד.

הביצוע של טל גור ונועה שמר

הדואט הזה נבנה לאיטו. כל צליל מלאכת מחשבת. השירה הצנועה של טל גור ושל נועה שמר ביחד עם נוכחות כלי הנגינה מתעצמת בהדרגה ויוצרת שפע.

השניים מתאחדים בשתי גישות – שני קולות משלימים, וגם קאנון. החיבור הכפול הזה מלפף את קולותיהם ליופי עותק נשימה.

לקראת סוף השיר, הסקסופון של טל גור מסתלסל לו, מפלס צלילים כלפי מעלה, מגביה אל הירח ומצליח לאחוז בו.

ההתעלות השמיימית נשמרת גם כשהוא חוזר איתו לאדמה, פוגש בקולותיהם של השניים: הנועם של טל עם הזכּוּת של נועה.

לפני סיום השיר הם יוצרים רגע מותח של ציפייה, כשהם משהים את המילה האחרונה – קם. אבל ברגע שהמילה מושמעת, נוצרת קתרזיס של התרת ספקות, ומיד אחריו כמיהה להקשיב לפלא הזה מחדש.

סולם ירח: במלואו. שלם וזוהר.

שלושת הביצועים המרגשים מבטאים, כל אחד בדרכו המהותית, געגועים והשתוקקות לקִרבה ולחיבוק. המוזיקה של קורין אלאל מממשת את הקרבה ואת החיבוק תוך כדי הגעגוע.

*

קשר הירח / מילים: אהוד מנור, לחן: קורין אלאל

לא יכולה לראות אותו
מפריד בינינו ים
אבל עליי וגם עליו
אותו ירח קם

אחוז ירח בידו
ושים בתוך ידי
האר עינינו ממרומים עכשיו
ועד עלות השחר
רק היה נא טוב אליי
כי בא לילי
קשר הירח שלי

חבק ירח את כתפו
נשק לצווארי
אמץ את שנינו אל ליבך עכשיו
ועד עלות השחר
רק היה נא טוב אליי
כי בא לילי
קשר הירח שלי

לא יכולה לראות אותו
מפריד ביננו ים
אבל עליי וגם עליו
אותו ירח קם.