נעם רותם, "עזרה בדרך"
8 באוקטובר 2007האופרטה ההונגרית בתל אביב
14 באוקטובר 2007
שוב נחתך בשורה החסרה
חוזר בחזרה, כי לא היתה ברירה
שוב ננשב מפה אחר
לא בוחר ולא זוכר
אופק ריק זה טוב או רע?
מאיפה נלקח הצליל?
אני לא מבין ממה הבחירה
מוחי – נקבי חליל
אפשר להגיע לשם
ולראות את הנפרש
נגלה כמו חלום לא מוגשם
זיכרון בטרם נדרס
אנשים שעוד לא נולדו
נרעדים בחיוכם
ואם אחר כך יבגדו
זאת לא היתה ההוכחה.
7 Comments
כי זה כל כך יפה
:))
כלומר תודה
נרעדים בחיוכה?
ככה אני מבין קצת יותר, וזה גם החרוז…
אף אחד לא אמר שיהיה,
אבל יהיה
ויהיה
ויהיה
טוב
🙂
בחיוכם. בחיוך שלהם.
היא – לא קיימת (כרגע).
היה נדמה לי שהבנתי משהו
אבל כנראה הוא היה משהו אחר….
בכל מקרה, שיר יפה ומעורר מחשבה
ויש שורות שגם עומדות בפני עצמן
(כמו: מוחי – נקבי חליל…)
יפה
וגם רוני, כמובן.