התפוגגות
לונדון, אפריל 2008
18 באפריל 2008
שולי רנד, "נקודה טובה"
3 במאי 2008
הנשים שבחבריי הגיבו בהתעלמות מפלילה, ולגברים פחדתי להראות.
היגיון מוזר יש לי, לשגר את זה דווקא לכאן…
את הסתיו כבר האשימו ב"מחדלים". אז אני מאשימה את האביב בפוסט הזה.
*
תיראה, זה אפשרי – חיוך של דלת
פותחת וסוגרת ממלכה
ואילו הייתי מתפללת
הייתי מתפללת בשבילך
הפגישה נחגגה בזמן הפרידה
ושתיהן נבראו בשוגג
הכאב הוא מזכרתי היחידה
והוא כבר מתפוגג
רוב ההברקות
באות מטעויות
כל התינוקות
נולדו מתוך התכווצויות
חשבתי שלחיצת עכבר חזקה
תזרז את בוא ההודעה
ובינתיים עיר רפאים עתיקה
זרחה, וחזרה אל השקיעה
תיראה, זה אמיתי – חיוך של דלת
חסר סודות, ועם כל זאת פלאי
ואילו הייתי מתפללת
הייתי מתפללת בשבילי.
11 Comments
יש כאן כמה שורות נהדרות. אבל מתוך הרגל מקצועי מפוקפק יש לי כמה הערות. יש לך כוח?
ידידה טובה שלי, שכותבת שירים, אמרה לי פעם: אני רוצה שתשמע את השירים בלי הערות כחבר, כדי שתכיר אותי.
לכן אני לא ממהר להידחף(:
רק דוגמנונת:
רוב ההברקות
באות מטעויות
כל התינוקות
נולדו מתוך התכווצויות
זה בית נהדר. אבל אם מורידים את המילה "נולדו" הוא גם יותר שוטף.
אבל, שוב, חלקים כאן חזקים.
ברור שיש לי כוח. ואתה ממש לא נדחף…
תודה על המילים – היפות וגם המחכימות.
זה לא ממש מתיימר להיות "שיר", אלא יותר מתכוון להיות "פזמון", אבל כמובן שבכל הגדרה אני שואפת ומחויבת להשתפרות, ככה שאתה תמיד מוזמן להאיר.
ואין כמו הרגלים מקצועיים מפוקפקים 🙂
המסתורי שלך. האמת היא שקצת לא לעניין להיות שיפוטי לשירים של אחרים ואני לא מוצא הרבה טעם בביקורות. נניח שיבקרו את מה שאת כותבת האם זה יגרום לך לשנות משהו? האם זה צריך לגרום לשינוי כלשהו בכתיבה?
אני בעד להגיד הכל. איש איש ומה שהמילים מביאות אותו לומר. אפשר ללמוד מזה על הכתוב (אני? מה אני יודעת על זה? אני רק כתבתי את זה) וגם על הכותבים – את הטקסט ואת התגובות. לרוב זה מעניין…
כמובן שהמילה "הכל" לא כוללת זבל זדוני שמתחזה למילים, אבל זה כבר מובן מאליו.
אולי בשל חוויה אישית שעודנה טריה,ואולי ככה סתם, אהבתי. תודה
כל כך אמיתי, כל כך כתוב יפה.
תודה על השיתוף
שי
אם זה פזמון שעתיד להתחבר לו לחן אז זה ודאי יפה. אני מחמיר יותר לגבי שירים שצריכים לעמוד בעירומם, ללא סיוע.
השורה על לחיצת העכבר היא שורה מזהירה!
הבעיה שיש לי היא הדלת.התפקיד שלה לא ברור לי עד הסוף והייתי מעוניין בקצת "עזרה" בשיר עצמו, בפזמון בעצם אמרנו, ש"יסביר" לי על הדלת כמטאפורה או כדלת קונקרטית או שילובן.
כדי שלא אשאר בחוץ…
שתי השורות החותמות טובות מאד בעיניי גם כן.
אתה רציני????
צבי ושי: תודה, שימחתם אותי מאוד!
אריק: תודה גם לך, ושאלה: האם אינך סבור שאמירה מפורשת יכולה לשעמם, בעצם צמצומה המגביל למשמעות אחת?
חשוב לי לציין שאני לא מאמינה בלהיות עמום באופן מלאכותי. מבחינתי כתבתי משהו מפורש, גלוי ואמיתי. אבל לא נראה לי שהמשמעות שלי עדיפה על משמעויות אחרות.
ושאלה נוספת: האם צריך בכלל להבין? לטעמי, מספיק להרגיש או להתחבר, או שלא, כמובן.
מקווה בכל זאת שלא תישאר בחוץ…
לא חייבים להבין, טוב להתחבר, אני גם הבנתי וגם התחברתי, זה טוב, הבית הרביעי הכי טוב לטעמי, מאוד יצרי, כל זה
איזה כיף! תודה.