"ברוכים הבאים למדורת השבט", הכריזה עלמה זהר, והוסיפה שפעם (לא יאומן!) "לא היו בעולם טלוויזיות, ואנשים התכנסו ליד המדורה להתחמם ולשמוע סיפורים". צהרי שישי בזאפה ת"א ומול תפאורת מדורה ישבו ילדים והורים וצפו בזהר מבצעת את "פלא" – אלבומה לילדים, שהפך למופע.

את האתגר, להעביר את שירי האלבום – המקסים – לבמה, זהר עברה בטבעיות ובחן. גם ככה יש לאלבום אוריינטציה אינדיאנית/אפריקאית/מזרח-רחוקנית/שבטית, וכל שנותר לה היה להיכנס לגרוב, לרקוד יחפה, לעטות פאת אפרו ענקית, בגדי אינדיאנית ותלבושת קיסרית סינית (לכבוד השיר "מיליארד סינים" של אריאל זילבר), ולספר סיפורי עם ואגדות בין השירים. הנגנים המעולים השלימו את התמונה בכלי הקשה (נור בר גורן), כלי נשיפה (אורי ארמן), קונטרבס (אבירם קושניר) וגיטרות (גלעד לוין) שהפיקו צלילים חמים – מצע הולם לשירתה של זהר.

אחרי שסיפרה סיפור על חוט הזהב שקושר בין אימא לתינוקה, היא שרה את "ילד יפה" – התרגום שלה ושל יענקלה רוטבליט ל-"Beautiful Boy" של ג'ון לנון. השיא נשמר לסוף – השיר החמוד והמבריק, בנימה אקולוגית, "שני אינדיאנים" (חפשו ביוטיוב את הסרטון, עם האיורים והאנימציה הנהדרים של שרה פלוט ולירון אטיה). בין לבין היא הוסיפה שירים כמו "למון טרי" של דורי בן זאב, ו"אי שם בלב" – שירו של ג'ורג' ברסאנס, המזוהה עם קורין אלאל, שזהר חידשה ב"פלא". השירים שזהר עצמה כתבה הם מקוריים, לא רק ביופיים, אלא גם בהישג שלה – להצליח להישאר "היא", עם כל צבעיה הייחודיים לה כיוצרת, גם לאחר שהשתדרגה לאישיות מורכבת יותר, כאמא.

זוהי הופעה קצרה יחסית (כחמישים דקות), מושקעת ומהודקת (בבימוי ירדן בר-כוכבא). מבקרת המוזיקה בת הארבע שנכחה איתי נהנתה, אבל לא יצאה מגדרה, אולי כי אמא שלה (אני) לא השמיעה לה לפני כן באופן מסודר את השירים מהאלבום. היכרות מוקדמת עם השירים הייתה כנראה מעצימה את החוויה שלה. חיסרון נוסף – ספציפי לזאפה, שבו הקהל ישוב סביב שולחנות אוכל, רובם מרוחקים מהבמה: המופע הזה, באופיו וברוחו, הוא אינטימי. "קרוב לאדמה" (או בעצם, ל"מדורה"). מתבקשת ישיבה צמודה ככל האפשר לזמרת. אולי על מחצלת או על כריות, כדי שזהר תוכל להביט לנוכחים הצעירים בעיניים. שהם יראו את האש שבה והיא את האש שבהם.

ביציאה מההופעה מכרו את האלבום, ובת הארבע ביקשה לרכוש אותו. אמרתי לה שאין צורך, כי יש לנו אותו במהדורה דיגיטלית, אבל היא התעקשה: "אני רוצה שתהיה לי מזכרת מההופעה הזו". אכן הופעה שנועדה להיזכר.

פורסם בגלובס ב-18.08.2016