יש כאלה שמצאו את אלוהים, ובזאת תם החיפוש שלהם – כי כשיש תשובות, אין טעם לשאול שאלות. אצל אביתר בנאי, שבשנים האחרונות התקרב לאל, החיפוש רק מתחדד ומשביח את יצירתו. תמיד הוא הרי תר את דרכו, התעמק בפנימיותו והמציא לעצמו מסלולים חדשים. זאת מהותו כיוצר, והאמונה לא השילה ממנו את המצב הקיומי הזה.  אלבומו החדש, הרביעי, מבטא בכנות מוזיקלית את מהלכי הנפש האלה, והתוצאה יפה ומרגשת.
 
"לילה כיום יאיר", נקרא האלבום, והוא המשך ישיר של אלבומו הקודם, "עומד על נייר", שבאחד משיריו, "מתנות", הוא שר: "תן לשינוי לצמוח. אל תפחד מהפחד… זה רגע לפני, בין לילה ליום".
 
הפעם היצירה כולה מוקדשת, כקונספט, לזמנים האלה – לילה ובוקר, שהם הרבה יותר מציונים טכניים של מצב היממה. השירים באלבום מוכיחים כי כל שעה בטווח הזה נושאת את אפלוליותה, מאירותה וסודותיה. בנאי חושף אותם בקולו השברירי, הכמעט ילדותי, עם המלנכוליה שנצמדת אליו בתפרים רופפים או הדוקים. נוכחותו הנחושה אך צנועה של  אמיר צורף – המעבד והמפיק, והיכרותם המקצועית המתמשכת, מעמיקות את מימד האינטימיות שבאלבום. השירים שקטים, אבל בתוך שלוותם יש אפלולית וחוסר נחת, שמתבטא למשל בתזזיתיות הגיטרות שב"אותיות פורחות באוויר". ההפקה צנועה: צורף בגיטרות ובקלידים, עודד שכטר בבס, רועי שקד בתופים, בשייקר ובטמבורין ובנאי בפסנתר ובגיטרה אקוסטית. מתווספים אליהם אורחים המחדדים את הניואנסים שבצליל העדין – בעיקר דניאל זמיר עם הסקסופון המהפנט שלו ויצחק בנאי, אביו של אביתר, ששר איתו את הפיוט "כוכבי בוקר" (מילים: שמעיהו קוסון, לחן עממי) – שילוב מפעים בין קול עבה ומחוספס (אב) לקול דק וענוג (בן).
    
הלחנים של בנאי יפים כהרגלו, לעיתים נבדלים זה מזה ולפעמים גבולותיהם מטושטשים ויוצרים שיר אחד. יש בו מאבק פנימי, מלחמה שנחשבת בעיני בנאי כחיונית לחיים. "לפחות יש קרב", הוא שר בשיר הנושא, ולא נרתע גם כשהזכרונות מאיימים לשרוף הכל. "כאב הוא הזדמנות להירפא", הוא אומר בשיר העליז יחסית, "מחיאות כפיים".
 
זוהי הגרסה המקורית של בנאי לאופנת השירים היהודיים, שמצטרפת לקו האישי של שולי רנד וקובי אוז, שבמקום להסתפק בהלחנת פסוקים, מביאים את האינדיבידואליות הערכית שלהם. "לילה כיום יאיר" הוא יצירה שעומקה מסקרן והיא רחבה כדי להכיל אופנים שונים של הזדהות. וכך, השיר הפותח, "אבא", יכול להתפרש כפנייה אל האב המשפחתי, ואפשר גם לראות בנמען את "האבא הגדול", והאהבה שב"שיר השירים", המשובץ באלבום, מאז ומתמיד התפרשה בכמה אופנים; נפשות אומנותיות יתעמקו בוודאי בשירים הארספואטיים "מחיאות כפיים" ו"כל בוקר קצת", שעוסקים גם במהות היצירה.   
 
העולם הנוכחי של אביתר בנאי דינמי והומה בעלי חיים: יונים וציפורים אחרות, איילה ויעלה, וגם נמר, זאב ושועלים, שנכנסים אל הכרם דרך הפרצה בגדר. גם בנאי ממשיך לפרוץ פרצות במחיצות ה"שחור-לבן" ולמלא אותן בגוונים של מורכבות שיוצרת שלמות.    
 
"לילה כיום יאיר", אביתר בנאי, "הד ארצי"    

פורסם ב-ynet ב-25.6.09