"מה יפו פעמייך", נקרא השיר הפותח באלבום הבכורה של בועז מעודה, ומתבקשת הקריאה: "מה יפה קולך"! קולו של מעודה הוא נכסו העיקרי, החל מזכייתו ב"כוכב נולד 5", דרך המקום התשיעי באירוויזיון אשתקד וכעת באלבום הבכורה שלו, "בועז מעודה". אבל כמו בכל נכס יקר ערך, רצוי לדעת כיצד להשקיעו בתבונה. האם מעודה נותן את קולו לשירים ההולמים את מידותיו? – רק באופן חלקי.

ההתחלה נשמעת מבטיחה. אוהד חיטמן הלחין את "מה יפו פעמייך" בהשראת שיר השירים ומעודה מרשים כשהוא שר אותו בנוסח תימני-דאנסי, המזכיר את ההפקה הבינלאומית שיזהר אשדות עשה בשנות השמונים לעופרה חזה. במקום להמשיך בקו הזה, שהולם את מעודה, מגיע "לימים יפים יותר", שנוסע בכיוון אחר, שיר עידוד מלא חן המאפיין את יוצריו, יוני בלוך וברק פלדמן. גם את הדרך הזו מעודה המוכשר גומא בקלילות – כי הוא לא הבעיה באלבום הזה. החולשה כאן נובעת מריבוי הסגנונות, שמפזרים את השירים במקום לאחדם למה שהיה אמור להיות אלבום פופ רך מושלם. מרוב רצון להמחיש את הגיוון שבמעודה, השירים לא אחידים ברמתם ונשמעים כמו קטלוג של "תצוגת תכלית": יש את "לך אלי תשוקתי" – התרומה של מעודה לאופנת הפיוטים. בדיקציה תימנית כבדה, שלעיתים מקשה על הבנת המילים המליציות של אברהם אבן עזרא, מעודה דווקא נשמע מעניין, אבל כרגיל באלבום, אין לכיוון המסקרן הזה המשכיות. במקומה יש שירים כמו "כאילו כאן" – שיר האירוויזיון שכתבו למעודה דנה אינטרנשיונל ושי כרם, "אורח בעולם" – בניחוח אתני מתייפיף של קרן פלס, שתרמה לו עוד כמה שירים מבית החרושת שלה, לאו דווקא מהאגף האיכותי שלו. אפילו גוראן ברגוביץ', המוזיקאי הבלקני הנודע, שהלחין את "אוסנסיה" עם המילים שלה לא משפר את אשד הקלישאות, שכוללות בין השאר: "תהומות רגש", "ים סוער", "מנגינה יפה של פעם" ו"לב כורע ברך".

גם פינת הגימיק מאוישת ב"Time to pray" – שיר מהז'אנר הקיטשי שכתב הנשיא פרס ומעודה הלחין ושר עם הזמרות שהכיר באירוויזיון,  סירושו וילנה טומסביק, שאחראיות לתוספות באנגלית, ארמנית וסרבית.

תומר בירן עיבד והפיק את האלבום, שבו מנגנים הצוות המשופשף אבי סינגולדה בגיטרה, אבי יפרח בבס, אשר פדי בתופים ובירן בקלידים ובתכנותים. את הבסיס הזה מעשירים כלי קשת, כלי הקשה וחצוצרה. הנגינה מדגישה את הקול הזך של מעודה, שעוצמות הרגש שלו מתבזבזות על שירים שקטנים עליהן. מעודה במיטבו גם בשיר המופנם, "מסע חיי", שאיתי פרל כתב לו לקדם אירוויזיון, ושיופיו השקט נבלע בהמולת שאר השירים. "חלונות נפתחים אל אמת פשוטה", נאמר בו. האמת הפשוטה מומחשת ב"תישאר", השיר היחיד באלבום שמעודה גם כתב וגם הלחין, המבהיר שכישורי כתיבת השירים שלו אינם נופלים משאר הכותבים באלבומו, ולרוב עולים עליהם. מתברר שאין לו צורך להרחיק בחיפושיו אחרי הכיוון שלו. מספיק שיתמקד בעצמו ובחומרי חייו הייחודיים ומשם יתפתח כיוצר.

"בועז מעודה", בועז מעודה

פורסם ב-ynet ב-12.07.09