בתוך המנגינות המקפיצות באלבום של דנה אינטרנשיונל, "הכל זה לטובה", מרפרפות לעיתים מילים עצובות. "ימים עוברים ולא קורה דבר. בפנים הכל שטוח, בחוץ אפל וקר", היא שרה למשל בשיר "איפה הלב". אבל הטקסטים האלה עם הפוטנציאל לבטא רגשות אמיתיים ולא סינתטיים נבלעים בשירים בלי להזין אותם וממהרים להיטשטש בהמולה הכללית של פופ ריקודים סטנדרטי.
 
הפופ הזה מנפק ביעילות שירים משוחררים, שבתור מוצר בידורי עונים על הדרישות, כלומר יכולים לשמש בכבוד בכל מסיבה או אירוע שדורשים הנעת אנשים מצד לצד בקצב משמח, נעים וברמה סבירה.
 
שני צירים מניעים את דנה אינטרנשיונל ב"הכל זה לטובה", ציר הכאב וציר המשיכה המינית. הראשון מתאפיין בשירי עידוד כמו שיר הנושא ו"יום הולדת", ובשירים קודרים כמו "לא מאמינה" ו"חורבות האהבה". השני כולל שירים שבהם היא מביעה בהתלהבות תשוקה נעדרת התנצלות לקשר פיזי חסר מחויבות ועומק. הבולט בשירים האלה הוא הלהיט "Love Boy", שבו דנה מיטיבה להביע את כוונותיה בכנות תכליתית, נעדרת התייפייפות ומדויקת חרוזים ("הוא לא צריך הרבה כדי לדעת / הוא דוקטור של כבוד באיך לגעת / אני לא צריכה להרשים או להיות משעשעת / כי אני יודעת"…). בשיר הזה היא מצטטת באופן פרובוקטיבי מ"ידידי טינטן" – שיר הילדים של מרים ילן-שטקליס ("והוא ישן במיטתי והוא אוכל מצלחתי"). הערבוב השנוי במחלוקת הזה בין טוהר הילדות לעולמות יצריים, שמאיים (ומקיים) להכתים את התום, מוסיף לשיר מרכיבים משמעותיים שנעדרים מרוב השירים – שובבות והומור. היסודות האלה קיימים גם בשיר המוצלח "בראשית", שהטקסט שלו (איתן נחמיאס גלס) מתאר באופן חינני את הימים שקדמו לגירוש מגן עדן ("לא היו שמות לחטאים") והעיבוד חם בזכות האקורדיאון השמח.          
 
בכלל, השירים הטובים באלבום הם אלה שעיבודיהם (עליהם חתומים אלי אברמוב וזיו גולנד, שגם הפיקו מוזיקלית) פחות שבלוניים ומנוכרים במובן האלקטרוני ויותר מעניינים, כמו בשיר "יום אחר" – עם נוכחות דומיננטית לטובה של כלי מיתר ו"חורבות האהבה" – שנפתח בגיטרה אקוסטית נעימה (דודו טסה). לאלה אפשר להוסיף את הדואט עם עידן יניב, "סרט הודי" שאומנם לא חורג מה"נחמד", אבל יש בו חן.
 
השיר הזה, שדנה נוכחת בו גם במילים ובלחן, מצטרף לשירים נוספים שהיא חתומה עליהם. על פי התוצאה אפשר לקבוע שכישורי הכתיבה וההלחנה שלה גם אם אינם מבריקים, אינם נופלים משאר הכותבים כפי שכתבו באלבום הזה, כולל אושיות כמו יעקב רוטבליט ויהודה פוליקר בשיר "חורבות האהבה".   
 
שש שנים אחרי אלבומה הקודם, דנה אינטרנשיונל מתחדשת באלבום שמצד אחד נשמע כמו מוצר שנועד "לעשות נעים", אבל מצד שני נרמזות בו אפשרויות נוספות. "איפה הלב"? היא שואלת בשיר שנקרא בשם הזה (מילים גיא אסיף), ומיד אחר כך מפצירה בשם הרצון לחוות לעומק: "שיבוא כבר הכאב". נותר לתהות מה יקרה לשיריה ולקריירה שלה כאשר תזכה בלב ובכאב שהיא מבקשת.           
 
"הכל זה לטובה", דנה אינטרנשיונל, "הד ארצי"

29.8.07, ynet