הוא חוגג היום יומולדת 70, כלומר קרוב לוודאי שחוגג דווקא את התאריך העברי – ט"ו בניסן, ממש בפסח. תיכף. ואם תשאלו אותי מהם שלושת שיריו האהובים עלי ביותר, אתקומם בדרמטיות כי "איך אפשר לבחור", אבל בשקט אשלוף בלי היסוס את השלישייה שלי הבלתי משתנה:

דוד ושאול, יוצא לאור, רוחות הצפון – אלה יצירותיו-אהובותיי, ושלושתן גם עוסקות ביצירה, בשלביה השונים. וסידרתי אותן לא לפי סדר אהבתי איתן (כי אם כבר, אז דוד ושאול מקום ראשון) אלא לפי השלבים של ההתהוות.

יוצא לאור – היצירה בהתהוותה, בראשיתה. מערכת היחסים בין המוזיקאי לשיר שלו: "לא גמור, לא תמיד מכוון. השיר הזה מתחיל כאן".

רוחות הצפון – היצירה בחיפוש דרכה, בנדודיה, בחיפושה אחרי מקורותיה והשראותיה. מערכת היחסים בין היוצר לעולם, עם הוראות הפעלה מדויקות ליוצר: "צריך להקשיב ללב, לים ולכאב".

דוד ושאול – היצירה, המוזיקה, במעמקיה, באפלתה, בטירופה. מערכת היחסים התרפויטית, ולפעמים החולנית, בין היוצר לקהל שלו, הצורך אותה כתרופה משיבת נפש: "תביא איתך את הגיטרה, כי באצבעותיך אור".

והנה מפגש-ראיון מרגש שהיה לי עם אהוד בנאי – משנת 2005 – אבל עדיין מתנגן בי כמו חדש:

"שיר זה כמו סוד קטן" – ראיון עם אהוד בנאי