כבר אחרי חצות. למה למען השם הופעות מתחילות בשעות כאלה בימי חול? זה אומנם בלתי נסלח, אבל נשכח ברגע שבו להקת "טאטו" קמה לתחייה. עשרים שנה היפהפיה הנרדמת קפאה בעולם שכולו אייטיז, ואתמול (רביעי) היא התעוררה מנשיקות הקהל למופע חד פעמי על הבמה של מועדון ברזילי בתל אביב.

"משחקים במחבואים, מתחבאים מהחיים", פתחה אלונה דניאל ב"מחבואים". ערן צור על הבס משמאלה, יובל מסנר והצ'לו מימינה והקהל הדחוס הצטרף אליהם בהתרגשות ניחרת שזוכרת את כל המילים. הכמיהה לטאטו היא זו שהביאה את ליין המסיבות "1984" לאחד אותם. התירוץ: יום הולדת עשרים ל"חתוך תוכן" – האלבום היחידי של טאטו. וזו אכן היתה מסיבת רוק מאסיבית ואינטנסיבית שהקהל היה חלק משמעותי ממנה. "אך העיקר הוא שהסוף יהיה נחמד", שרה דניאל את "שדים" ומיד שאלה: "למה"? "כי הם ימותו ואני אחיה לעד", המשיכו המעריצים את השיר, ודניאל אישרה: "נכון"! מדי פעם היא תגברה בתופים נוספים את אלה של המתופף רן יורגנסון (שהחליף את אורי בלק). גם  אורן לוטנברג בגיטרה ועידן גבריאל בקלידים – ממלאי המקום של מיכה מיכאלי ואורי מיילס – נצמדו בטבעיות לרף המקצועני הגבוה שהטווה הגרעין המקורי. התחושה העיקרית היתה שמחה מתלהבת, שהתגלתה בהרבה אופנים. כמה יפה היה, למשל, לשמוע פתאום סולו צ'לו או לחוות את עוצמת החיוכים – של דניאל לאורך כל ההופעה ושל צור ומסנר בהבלחות שרק הדגישו אותם.

זה היה מנוגד באופן פרדוקסלי לצד האפל והפרוורטי של הלהקה הזו, שאצלה שדים וערפד הם שמות של שירים. איכשהו, השנים שעברו, הגעגועים שנוצרו והחגיגה שהתבקשה עיקרו את יסודות האימה שב"טאטו", מה גם שאמש הם בחרו לוותר על "בחצרות בחושך" המצמית. ובכל זאת, הביות של המפלצת הפרועה לא סירס את הלהט שלה – פעימות הדופק של טקסטים אינטליגנטיים ולחנים שמחמיאים לאינטליגנציה הזו. בימים שבהם המוזיקה השלטת מוותרת לרוב על הסטנדרטים הגבוהים, התבקש לצרוח בהופעה אתמול: רואים? אפשר להיות חכמים ואהובים בו זמנית.

כשצור הכריז שתיכף הם יבצעו שניים משיריו, שנוצרו בחזרות של טאטו, ההתרגשות התגברה על הבמה ולמרגלותיה. היו אלה "כרמלה גרוס ואגנר" ו"תמונה אימפרסיוניסטית" שפונקה בסולו משותף לבס וצ'לו. אחר כך, כשמסנר שר את "בדידותי", הבדידות מעולם לא נשמעה כל כך ביחד.

בדיוק בשעה אחת הסתיימה ההופעה המתומצתת הזו בשיר הנושא, "חתוך תוכן". ההדרן שלפניו היה השיר "איש קטן בטלוויזיה", שנחתם במילים "רק איש קטן בטלוויזיה ישן תמיד לבד"  ודניאל, שופעת אהבה ותודה, מיהרה להוסיף: "מה שאני מקווה שלא יקרה לכם אף פעם".
 
 

פורסם ב-ynet ב-22.10.09