עמיר בניון – מאויב לאוהב?

לא ברור מה הניע את עמיר בניון סמוך ליציאת אלבומו החדש "מחשבות" לשגר לעולם פרובוקציה מיותרת בשם "אני אחיך". בניגוד לשמו, השיר המניפולטיבי הזה (שאפילו לא מופיע באלבום) דווקא קיטב בין אנשים, פגע ועורר מחלוקת. התמיהה הולכת ומתגברת ככל שמאזינים לאלבום החדש ומגלים עד כמה הוא הולם את הקונצנזוס בתכניו ובאופיו המיינסטרימי.

מיינסטרים, הפעם, אינה מילת גנאי, משום שבניון ביחד עם יהודה מסס שותפו לאלבום, יצרו שירי אמצע הדרך איכותיים, משובחים ובעיקר יפים. השילוב בין בניון לבין מסס – יוצר מוערך שכתב שירים לשלומי שבת ולשירי מימון ושיתף פעולה עם אהוד מנור – הפרה אותם יצירתית ולמרות שבמילא נקודת המוצא של שניהם מצוינת מבחינה מוזיקלית, הם בכל זאת משדרגים זה את זה ומצליחים להתעלות מעליה. השירים, ששניהם כתבו והלחינו (מלבד השיר "אהלן וסהלן" שכתב המוזיקאי היהודי-אלג'יראי מוריס אל מדיוני), חושפים הרמוניה קולית מפעימה, המתבססת על שני הקולות שלהם שמשלימים זה את זה. מסס בקולו המרשים, הנמוך והעמוק, ובניון בקולו הגבוה יותר, המפתל יופי ורגש – מביאים רצף של שירים טובים. המילים שלהם אומנם אינן עומדות בפני עצמן מבחינת איכותן – ורובן גם נופלות בהשוואה לשירים הידועים של בניון, אבל  איזה פלא – הן מקבלות חיות וכוח בזכות הלחנים, הנגינה והשירה המשותפת.

גם באלבום הזה בניון ממשיך לעבוד עם שמוליק דניאל, ששותף איתו ועם מסס בהפקה ובעיבודים – העשירים והעשויים היטב. השירים קליטים, כמעט מושלמים מדי באופן שבו הם סגורים הרמטית, לא מאפשרים סדקים שמאפשרים כניסה לפגיעות מערערת או לאגלי זיעה. פה ושם יש קמצוץ, שאינו מתפתח, של הלך רוח שונה – למשל "בין שברי החומות" עם רמזי הסיוט ו"כשהגעתי לכאן" הנהדר, עם המלים שמספרות "רציתי לצרוח ולא היתה בי עוד רוח להודות להיות נשבר כל כך".

השבריריות הזאת לא ממש באה לידי ביטוי במוזיקה, אבל הפיצוי הוא בלחנים שמרגשים ביופים, בשיר הנושא המקסים, ברוק של "גג העולם" ובצלילים הספרדיים של "המנגינה הזאת" שמספר במקוריות איך "היא כל כך רוצה להיות לשיר". ויש גם השיר "אמא", שלמרות שהוא נוטה לשמלאץ בביצועו, קרוב לוודאי שהוא ישמש פה להרבה אנשים אסירי תודה.

"עכשיו אני הולך, הולך בתלם", שרים בניון ומסס בשיר הנושא "מחשבות". התלם המרכזי של המוזיקה הישראלית רחב, אבל מתבסס כיום בעיקר על שירי נוסחה משמימים, נעדרי מקוריות ושאר רוח. דווקא חלקים ניכרים מהשוליים מבריקים מיצירתיות, כך שהמשימה היא לדאוג גם לאמצע הדרך העייף. "צועד בכל הכוח", ממשיכים השניים את השיר וחותמים: "עד הסוף, בכל הכוח עד הסוף". הטוטאליות והלהט האלה מרעננים כשהם פוגשים את האמצע. אולי הם יצליחו לחדש אותו.

"מחשבות" עמיר בניון ויהודה מסס, "נבל עשור"

פורסם ב-ynet ב-29.4.10