קיסר  יה

 
פתאום הבמה התמלאה בבני נוער מרקדים, ושולי רנד נעלם כליל מאחוריהם. רגע לפני כן הוא חזר לבמה להדרן והצטרף בשירה ובריקודים למנגינת "ושמחת בחגך". ארבעה-חמישה נערי ישיבות התמקמו מתחת לבמה ופצחו בריקוד. הנועז שבהם עלה למעלה, חבריו בעקבותיו, ותוך רגע – עוד עשרות בעקבותיהם. אנשי הביטחון הביטו בחוסר אונים בבמה המוצפת. בקהל מחאו כפיים.   
 
אחרי מכירות של יותר מ-65,000 עותקים של אלבומו "נקודה טובה" ופרס תמלילן השנה של אקו"ם, שולי רנד כבש אתמול (4.1.09) את קיסריה. לכאורה, מדובר במיקום המוני מדי למופע שמבקש אינטימיות, אבל התחושה הזו התבדתה ברגע הראשון שבו רנד הביט בקהל. הכריזמה הפעלתנית שלו היתה חזקה מספיק כדי להבהיר – זה לא מופע פרטי, אלא שואו להמונים.
 
וההמונים האלה השתייכו בעיקר למגזר הדתי – על שלל גווניו ודקויותיו. רוב החילוניים שהתחברו לאלבום, החמיצו אמש את רנד מלהטט בכישרונותיו הרבים: מילים, לחנים ובעיקר הגשת שירים, שכללה החצנה מאסיבית של אישיות השחקן שלו. וכך, הוא הניע את גופו ופניו כדי להמחיש את תוכן שיריו, כולל שימוש דרמטי במגבת תכלת להשהיית המתח.  
 
"האחים אריאל" היו מופע חימום הולם – בחזותם הדתית המוחצנת שהקדימה את המאוחר ובשירי אביהם מאיר שהפליאו לשיר. השירים של רנד מזכירים את היצירה של אריאל ביכולת לתמצת סיפור שלם לתוך שיר מדויק.
 
בעבר רנד התלבט בבעיות קיומיות כשחקן רב תהילה שגילם את המלט ושאל "להיות או לא להיות". כיום הוא מתלבט ככותב שירים באותן בעיות, רק שהפעם הן נשמעות כך: "ריבונו של עולם איך מפה מצליחים להתרומם" ("מוחין דקטנות") ונפתרות בכוח האמונה. כן, כוחות הטוב מנצחים אצלו תמיד, עד כדי כך שחנוך לוין "הכופר", גיבור "המשורר", מובס למוות בוויכוח התיאולוגי.
 
"שלא תקלטו שאני מיסיונר", רנד לא הכחיש את המגמה בשיר המשעשע "בסיעתה דשמייא", אחת מהפעמים הרבות שבהן הפעיל את נשק ההומור העצמי. "יש פן נוסף באישיות שלי שאתם לא מכירים" – הוא הצביע על הגיטרה שבזרועותיו – "אני גיטריסט-על! לכן יש מתח בלתי נסבל ביני ובין הגיטריסט שלי עמית יצחק". יצחק צחק עם הקהל. רנד אומנם מנגן נחמד, אבל עדיין רחוק מצוות נגניו שכולל למשל את ניצן חן רזאל בכינור, רן שמעוני בתופים ואסף אמדורסקי, המפיק של ההופעה, בקלידים. אמדורסקי גם התארח בשיריו "יש לְך מקום" ו"חלום כהה" וב"נקודה טובה" של רנד, והוכיח שגם כריזמה חילונית יכולה להישמע קדושה.    
 
אורח נוסף היה ארקדי דוכין שניגן על הקלידים ושר את "מתוך שינה" – מהאלבום "נקודה טובה", ושיריו "מי אוהב אותך יותר ממני", "טמבל" (של המשורר הרוסי ויסוצקי) ו"שער הדמעות" מתוך אלבומו המתקרב.          
 
רנד הרחיק את הדמעות שיצר דוכין בעוד "סטנד אפ" שהעתיר על הקהל הנלהב. "שולי, בן מלך", צעקה מעריצה טיפוסית, והוא המשיך אותה בקול דקיק: "שולי, קח אותי לאומן", וגם: "שולי, תבנה לי סוכה". במקום סוכה הוא בנה עם הקהל את בתי השיר "אייכה". הקהל שר בהתלהבות, ורנד שר בעצב, כאילו התרוקן כבר מאנרגיות. 
 
אבל אחרי הריקודים על הבמה הוא התחזק כששר את "א'ביסלה אושר" החדש – אחד משירי העידוד המוצלחים ביותר שהביא לזמר העברי: "אי שם מתמתחת איזו נחמה, משקיפה על כל המהומה, מחייכת לעצמה, מחפשת שעת כושר להשפיע לנו נחת ואושר".
 
אמן כן יהי רצון.  
 
פורסם ב-ynet ב-5.10.09