מופע מחווה לתושבי עוטף עזה, מרץ 2008
12 במרץ 2008כמו לקטוע מנגינה מתפרצת
21 במרץ 2008
אני מנסה לכתוב ביקורת הופעה בלי לכתוב על איזו הופעה אני כותבת אותה. ועל ערב אחד נדיר, שבו חוויתי את שני הקצוות שמעבר לסקאלה – הטוהר והריקבון.
זה התחיל ביום חמישי האחרון – אחד מאותם לילות שבהם יש בעירי לפחות שלוש הופעות שאני כמהה לחוות. אני אף פעם לא מצליחה לבחור. פעם הייתי נאבקת. היום משלימה מראש עם התוצאה שבדרך כלל זהה – או הכל או כלום. וזה אף פעם לא הכל.
וכך היה באותו יום חמישי. ויתרתי מראש על כולן. גם ככה היו לי צלילים משלי.
הנחתי את העוף בתנור והתכוננתי להופעות שלא יחרגו מביתי. אבל אז הטלפון צלצל, ובאופן לא צפוי הערב שלי השתנה.
הנמכתי את חום התנור באופן דרסטי, כיסיתי בנייר כסף, וקיוויתי לטוב.
חצי שעה אחר כך השתנה החלל שסביבי ואני הוטענתי בצלילים, שאז עדיין לא ידעתי שהם התחמושת שלי.
בדרך לשם הרהרתי במילים שקיבלתי בשעות שקדמו לכך מאדם משמעותי לי. איש טהור שאין כדוגמתו, שבמשך השנים הפך לאוטוריטה ותורם לקידום התרבות. בין האנשים הבודדים, ייתכן שהיחידי, שההצלחה לא סדקה את נשמתו והשאירה אותו טהור ועניו. מילותיו הלא צפויות שהוענקו לי במינימליסטיות אופיינית, היו כמו צלילים בקלידים שמעבר לפסנתר, מהצד הפונה לשמיים.
אבל אני כמה שעות אחר כך, מוקפת בחשמל שמתמקד מאיש אחד, שקולו המתון מתגבר באופן פלאי על הרעשים הנפלאים, המתוזמנים, שהוא מייצר בין אצבעותיו, מוקף אצבעות נוספות סביבו. וכל אלה מחוללים מהפכה מתודלקת במילימנגינותשוקות עד שהם הורסים את כל הקירות והמחיצות שבלב שלי, כך שמתפנה מקום ונכנס אוויר.
רק שהאוויר הזה באוש, כי ההופעה הסתיימה ואני נחשפת פתאום, במצב הפגיע הזה, ללכלוך. זוהמה שאי אפשר לקרצף, כי היא נמצאת בנשמה שנושאת אותה.
שעות אחר כך אני ממלמלת "זה לא קרה. לא ייתכן שזה התרחש". זהו הצד השני של הפסנתר. קלידיו טמאים, עומקיו נבובים, והצלילים שמעבר למינעד מובילים לגיהנום.
מעוות לא יוכל לתקון, אני חושבת, ומפנה גב. פניי לצלילים הטובים.
נ.ב. עוף טוב הכל טוב.
9 תגובה
אוהב לקרוא כל מילה.
תודה
שי
ומשאיר המון סימני שאלה. אני מניחה שבכוונה, ובכל זאת..
שי: תודה רבה.
דפנה: כן, את יודעת, כדי להימנע מהלבנת פנים. אבל כל מילה אמת.
ותודה גם לך, כמובן.
הרבה מהפוסטים שלך כמו חידות היגיון אבל אני אוהב את זה. העיקר שהעוף יצא בסדר.
מנסה לנחש – זו ההופעה שגם אני כמעט הגעתי אליה, עליה דיברנו בתחילת השבוע? (כן, גם אני שמרתי על סימני השאלה…)
גיל: תודה! ואכן העוף הפתיע לטובה.
יעל: מעריכה את הדיסקרטיות. והתשובה היא… אממ… לא.
שנמשיך לקבוע באיזו הופעה לא ניפגש?
הבלוגריה הזו היא לחברים בלבד?
מי שלא בברנז'ה מקומו לא יכירנו?
מדברים בסימנים, ברמיזות, בחידות?
תימורה, אם את לא רוצה שיזהו את ההופעה אז אל תכתבי עליה. אבל לכתוב ביקורת שהיא בעצם לא ביקורת אלא "מצב נפשי שלך בערב אחד שבו לא רצית לצאת להופעה ולבסוף יצאת ואותו אדם טהור וזך שניגן על נימי נפשך והאוויר המזוהם שחדר אלייך לאחר שאותו אדם טהור וזך פרט את נימי נפשך וגרם לסביבה לחדור אלייך… נו…
אז תכתבי על הופעה כלשהי שגרמה לך לחוויה רוחנית ומספיק עם החידונים האלה.
ועוד דבר: יש בין קוראייך שהם לא שייכים למילייה שלך. אם את כותבת רק לברנז'ה תצייני זאת שאדע.
אני שמחה שהעלית את הנושא.
הבלוג הוא לא לחברים בלבד ולא לברנז'ה. הוא מיועד לכולם ופתוח בשמחה לכל מי שרוצה לקרוא אותו.
מטבע הדברים, וכמו שקורה בכל מקום, יוצא שחלק מהאנשים מכירים אותי וירטואלית או אישית, אבל אני מבטיחה לך שחלק גדול עוד יותר מהקוראים, מהמגיבים ומהמנויים על הבלוג – אינם מוכרים לי ואינם מכירים אותי כלל.
הפוסט הספציפי הזה לא היה ביקורת הופעה. ביקורות הופעות אני כותבת לפרנסתי בוויינט.
ב"רשימות" הכתיבה שלי אחרת – אישית, חופשית ובעיקר לא מחויבת לכללים "מקצועיים". זאת הזדמנות בשבילי לבטא צדדים אחרים, פרטיים יותר, וגם לעשות כל מיני נסיונות. אגב, בפתיחה ציינתי "אני מנסה", כלומר זהו סוג של ניסוי. אז אל תשפוט את זה כביקורת.
ולא היתה כאן כוונה לחוד חידות או לרמוז רמזים. לפי התגובות אתה יכול לראות שלמרות הערפול, אנשים קלטו את רוח הדברים גם בלי שידעו במה ובמי מדובר.
אתה תמיד מוזמן לקרוא את הבלוג שלי. אם תאהב את התכנים ותתחבר אליהם – אשמח. אם לא – זכותך. אם תרצה לחלוק עלי ולהתווכח באופן ענייני כמו עכשיו – מצוין. אני תמיד שמחה לוויכוח משובח. אבל בסופו של דבר, הכל עניין של טעם אישי. ועל זה דווקא אי אפשר להתווכח.
לילה/יום טוב
תימורה
אני לא מכיר את תימורה ואני לרוב נהנה מאוד לקרוא מהגיגיה. היא הרי מפרסמת ביקורות בעיתונים או אתרים "רשמיים" יותר, והבלוג הוא מפלט מסוים לכתיבה קצת אחרת, חוויתית ואישית יותר. אתה לא חייב להינות מכל פוסט או לקרוא את הבלוג אם אתה לא רוצה אבל זכותה לכתוב על כל מה שעולה על רוחה.