"הלאל בערבית זה ירח", אומרת קורין אלאל בפרק האחרון של הסדרה "קורין אלאל: סיבוב פרידה" (שיצרו אתי אנטה-שגב ורון עומר). הכוונה היא בעצם לסהר, כלומר לצורתו החתוכה של הירח. ירח-חלקי, דמוי בננה וקלשון, שמהותו היא של חסר. ה"הלאל" הזה, במיוחד באינטונציה המתנגנת של קורין, נשמע קרוב, כמעט זהה, לאלאל – שם משפחתה. נקודת המוצא הזו מביאה אותנו לשיר "קשר הירח", שאותו כתב אהוד מנור למופע של אלאל "שפת אימי" שעלה בשנת 1990 ואחריו יצא האלבום שהתבסס עליו. בימים אלה, שבהם […]

אריס סאן היה פה מזמן. הצהיל את הסיקסטיז המקומי בקולו החם שחוּבּר לגיטרה חשמלית לוהטת ויצר צליל מריר-מתוק של פופ יווני מוקפץ במחבת ישראלית. שנים לאחר מותו, להיטיו לא נמוגו, אלא חלחלו לתודעה הקולקטיבית ("סיגל", "נערה ממש אוצר", "תל אביב תל אביב"), והוא הפך לגיבור גיטרה שהשפיע על מוזיקאים רבים, כולל צעירים שנולדו שנים לאחר שיאו. ביניהם להקת "בום פם" הנקראת על שם להיט שלו (שהוא גם שם אלבומם הראשון, כולל שיר הנושא שהקליטו עם ברי סחרוף – עוד מעריץ […]

הקלאסית התרבותית: חוה אלברשטיין / "סיפור חיים" אלבום האוסף הכפול, "סיפור חיים – אנתולוגיה של שירי משוררים", מענג בכמה היבטים. קודם כול, בזכות הקלאסיקות שתמיד נעים לשמוע בקול ה"אלברשטייני" – שירים כמו: "עוד חוזר הניגון", "את תלכי בשדה" ו"בגלל הלילה". אבל חשובה יותר היא הבמה שאלברשטיין מעניקה לשירים פחות ידועים, שמשום מה נשמטו מהרפרטואר התודעתי – רבים מהם מ"יונת האהבה", אלבומה הלא ממש מוכר משנת 1996. מדובר בשירים פוליטיים נוקבים כמו "ארצי ארצי" (מילים: יהודה קרני, לחן: אלברשטיין) ו"הציפורים אינן […]