זעקי ארץ אהובה בשנת 1986, אריק איינשטיין (קרוב לוודאי הזוכה בתחרות היוצר האהוב ביותר בישראל, אילו נערכה) כתב את המילים "הו ארצי מולדתי, את הולכת פייפן. זה היה בשיר "יושב מול הנייר", באלבום "אוהב להיות בבית" – מהאלבומים האישיים ביותר של איינשטיין. אוהב וכואב, הוא חש תסכול מהקושי שלו להביע את ביקורתו: "היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו. אני כל-כך עצוב, בא לי לבכות".   שנות ה-70: שלום לך ארץ נהדרת, שדם בנחליה כמים נוזל אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. ההתחלה […]

מיקוד לאור ירח   "אויה להולכים בחושך וקוראים לו האור החדש", שרים "החצר האחורית" ב"החצר האחורית 2", אלבומם השני. משפט שמתמצת את מהותו – נעיצת דיאגנוזה חדה, ביקורתית ופואטית של ניווני הדור והתקופה על לוח לב המאזין. האלבום שופע תיאורי תאורה, ארצית כמו זרקור המצביע על עוולות, ושמיימית כמו גרמי שמיים. אם בשנות ה-80 להקת טנגו רקדה "ריקוד לאור ירח", הרי שאצל החצר האחורית, הירח עצמו מרקד ומככב בשלל תארים, לאו דווקא מחמיאים, כמו "לבנה ערמומית", "ירח משוגע" ו"ירח שיכור […]