משחקים באש, מילולית ברי סחרוף ודודו טסה משחקים באש. לא במובן ההסתכנותי, אלא במובן המילולי. באלבומם החדש "בדל של אור" הם מתענגים מאש המוזיקה, השירה והיצירה, וחוגגים אותה. צריך לחדד על מנת להבהיר ולאפיין את חוסר ההסתכנות שלהם ואת ההתענגות, כי האלבום שלהם דווקא שזור באמירות כמו "אני בר סיכון לנפילה", ו"קרוב לאש", והם גם תוהים "לאן הולכים מכאן?", וזועקים "כמה עצב עכשיו מונח", ומשכנעים בכאבם, בעיקר כשהוא מופיע בשיר מחאה חברתית כמו "הכי קרוב שיש", ומחצינים מילים חרדתיות ברוב […]

שיא מכוון בשנות ה-90 התקיים בעיתון "העיר" המנוח טורניר סוער. התחרות התיימרה להכריע אחת ולתמיד מהו "סולו הגיטרה הישראלי הטוב ביותר". לשלב הגמר הגיעו שתיים: הגיטרה החשמלית ב"שיר סתיו" של אריק לביא ("כל הנחלים הולכים לים") והגיטרה האקוסטית ב"העץ הוא גבוה" של להקת אחרית הימים. בשניהם הגיטריסט היה יצחק קלפטר. אחרי התלבטות סוערת של השופטים, שחלקם גיטריסטים וירטואוזים בפני עצמם, הוכרז לבסוף המנצח בדו-קרב: הסולו החשמלי של "שיר סתיו". וכך, קלפטר בעצם ניצח את עצמו. גם הופעת המחווה לקלפטר, "דמיון […]

כריזמה שקטה של איש עָמָל "אתם יודעים מה ניר (מימון, הבסיסט והשותף לעיבודים ולהפקה) לחש לי באוזן?", שאל דודו טסה לקראת סוף ההופעה, "שאני לא מדבר עם הקהל. אתה לא מתקשר, הוא אמר לי". "זה בסדר, אנחנו רגילים", מלמלה מישהי מהקהל בקול אוהב, שהסתנכרן בשלמות עם המשך דבריו של טסה: "אז שתדעו, אני אוהב אתכם". ואכן, מלבד המוזיקה המצוינת, האהבה הייתה השוס העיקרי בהשקת אלבום ההופעה הכפול של טסה בהאנגר 11 בנמל ת"א בחמישי שעבר (23.11). מאות אנשים, בעיקר צעירים, […]

"הגולה" הוא כבר אלבומו ה-12 של דודו טסה, שהחל את דרכו המוזיקלית כילד פלא בן 13 עם אלבום ראשון. מאז, הוא מתמיד לצעוד בנתיב היצירה שלו, משכלל אותו ומתפתח לתוכו. אלבומו הנוכחי (שהפיק עם ניר מימון) הוא עוד נדבך בהפיכתו לאחד המוזיקאים החשובים בישראל – בוודאי אחד המעניינים שבהם. בימים אלה, של קיטוב, פילוג וגזענות – "הגולה" הוא הפסקול המתבקש, המאחה. מיזוג של הטוב שבכל אחד מהעולמות – המזרחי והמערבי, בלי לבטל אף אחד מהם ב"כור ההיתוך" המוזיקלי. הצלילים הערביים […]

שלום חנוך ושרית חדד / "איך זה את" (מילים ולחן: שלום חנוך) במקור – שיר ששלום חנוך כתב לאריק איינשטיין באלבומם המשותף "מוסקט" משנת 1999. בהווה, חנוך הפך אותו לדואט במובן הקלאסי – שיר אהבה בין גבר לאישה, כשהוא בתפקיד הגבר, ולתפקיד האישה ליהק את שרית חדד. בהתאם לכך, העיבוד (שגם במקור נטה ליוון) הופך לפופ מזרחי נפוץ. ניכרת כימיה בין השניים – המקצועניים-משופשפים הללו, וגם ניכר שכיף להם לשיר ביחד, אך אין די בכך. מתקבל זמר ים-תיכוני שגרתי, שנשמע […]