הכיף והטלפיים אנחנו כבר בשנה הזו. שש שנים אחרי הקודמת. וזה אומר שלפנינו אלבום נוסף של להקת הפה והטלפיים. כי כמו שעון תלת-שנתי מוכפל, מאז שנת 1989, כבר שלושים שנה הם מוציאים אלבום פעם בשש שנים. זה חלק מהקוד שלהם. עד שיהיו בני 80. ובינתיים הם מתמידים בכך באדיקות: אסף גברון, רם אוריון ואוהד פישוף. אלבומם הנוכחי, השישי, נקרא "קו המשווה" (בהתאם לסעיף נוסף בקוד שלהם, שמצווה עליהם לתת לכל אלבום כותרת גיאוגרפית. עד כה: "בין הים והביצות", "הפה והטלפיים […]

אהבה היא אור הולך ונשאר   30 שנה לאלבום "אנטארקטיקה" של קורין אלאל, ובמסיבת יום ההולדת שנחגגה במועדון הבארבי בת"א ב-8.8 – תִעתע פרדוקס גדול. מצד אחד, יוצרת-פרפורמרית מרגשת וקהל מוקיר הטעינו זה את זו באנרגיות שמחות שטסו על מצע השירים והנציצו את פני הנוכחים. מצד שני, השירים האלה – האלבום הזה – הם מצבור דיכאוני וקודר של צער תהומי וייאוש – אישי ופוליטי. העובדה ששלושים השנים לא קימטו את השירים, והם עדיין רעננים ורלוונטיים – חידדה עוד יותר את […]

"עוד שיר קצר אחד", הכריז תמיר אלברט על במת הבארבי במופע האיחוד של הג'ינג'יות. הקהל מחה. "זה תקליט קצר!, הזכיר אלברט. "מי שיודע לעשות חשבון, שיעשה חשבון". ובאמת, "ג'ינג'יות" – צמד ואלבום – היו קצרצרים, אך מורגשים היטב גם בשנות ה-90, תור הזהב של הרוק הישראלי עתיר הלהקות המצוינות. אמיר צורף ותמיר אלברט, יוצאי "נוער שוליים" ו"רוקפור" (צורף) ו"נושאי המגבעת" (אלברט) הקימו ביחד את "ג'ינג'יות" – להקה שנעצה ביקורת על לוח מוסווה בפאן אלקטרוני. להקת הסוואה עם עליצות בשם, בגרוב […]

הקלאסית התרבותית: חוה אלברשטיין / "סיפור חיים" אלבום האוסף הכפול, "סיפור חיים – אנתולוגיה של שירי משוררים", מענג בכמה היבטים. קודם כול, בזכות הקלאסיקות שתמיד נעים לשמוע בקול ה"אלברשטייני" – שירים כמו: "עוד חוזר הניגון", "את תלכי בשדה" ו"בגלל הלילה". אבל חשובה יותר היא הבמה שאלברשטיין מעניקה לשירים פחות ידועים, שמשום מה נשמטו מהרפרטואר התודעתי – רבים מהם מ"יונת האהבה", אלבומה הלא ממש מוכר משנת 1996. מדובר בשירים פוליטיים נוקבים כמו "ארצי ארצי" (מילים: יהודה קרני, לחן: אלברשטיין) ו"הציפורים אינן […]

"אין ספק שזה האלבום הישראלי האהוב עלי", אמרה רונה קינן לפני ששרה בעניגותה הנודעת את "בשבילך" מהאלבום "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף. אין ספק שרבים חושבים כמוה, ולכן מופע המחווה לאלבום זכה לכבוד לפתוח אמש (חמישי) את "הלם כרך" – פסטיבל האינדי הישראלי בתיאטרון "צוותא" בתל אביב. השקט הדרוך שהשתרר באולם כשעינב ג'קסון-כהן התיישבה ליד הפסנתר, לפתוח ב"כמה יוסי", שגם מתחיל את האלבום, העיד על הכבוד והאהבה שאנשים עדיין חשים ל"סימנים", 15 שנה לאחר צאתו. היא שרה בקול יפה […]

פנים עצובות, עיניים שקועות ושתי ידיים חשופות אתה ודאי איבדת את הדרך. אבק בריאות, הנשמה כבר לא צועקת אתה יכול למות בשקט. סיפור פרברים, חלום נעורים אתה יכול לזכור עכשיו איך זה היה: אתה, גיטרה והכוכבים, בלי צומת דרכים רק עיירה בוערת שלוחשת לך: נוע–נוע עבור, כל מה שתרצה – תיקח תפלס לך שביל בקהל אל הבמה כל מה שתיקח – ידעך והמשאלות יפלו עליך חזרה בועט במגבר, זה לא מתחבר שריד של טקס שנשכח, מאה אחרת, זמן אחר אלבום […]