ואיתך כמו תמיד   שוב הם עושים את זה. ממחזרים את אותה הברקה מפסטיבל הפסנתר של לפני שנתיים, וכמובן שגם הפעם מקסימים. יוני רכטר ושלומי שבן חזרו על דו קרב הפסנתרים שלהם אמש (ראשון) בבית ליסין בתל אביב, במופע הסיום של פסטיבל הפסנתר מארח. גם הפעם נאבקו זה בזה באמצעות התותחים שלהם. שבן ב"כולם אומרים" ורכטר ב"שוב היא כאן". ולמרות שבו זמנית הם שרו שני שירים שונים, השירים (בתגבורת מקהלת עדי) השתלבו יחד לשיר אחד בשם "כולם אומרים ששוב היא […]

אל תפחד לא נשארת בחוץ מתברר שהשיר "איך הגלגל מסתובב" הולם גם מגדלים. סמוך למרכז סוזן דלל בתל אביב, שבו נפתח אמש (רביעי) "פסטיבל הפסנתר מארח", עמלו הכבאים על כיבוי השריפה במגדל שלום. פעם הוא נחשב לגורד השחקים הכי גבוה במזרח התיכון, וכיום מי סופר אותו לנוכח רבי הקומות החונקים את העיר? מוזיקאים דגולים, לעומת זאת, עדיין מעריכים כאן לפעמים, ואתמול נחגג יום ההולדת ה-75 של שמוליק קראוס במופע מחווה מיוחד. "שמוליק קראוס חשוב לעתיד של המוזיקה הישראלית לא פחות […]

"איזה ליל! איזה ים! איזה צל! כמה חם… תצלצל, ככה סתם. תסמס" – בביצוע המקורי של השיר "הכל זהב" (שכתב חיים חפר) אומנם לא היה זכר לאס אמ אסים, בקושי היו אז טלפונים, אבל אמש (מוצ"ש) במופע "50 לתרנגולים", הטוויסט העדכני והמשעשע הזה – מפי שני כהן, רועי בר נתן ועידו מוסרי – דווקא שיקף את רוח הלהקה. כמו התרנגולים עצמם, גם ההופעה כולה – שהתמקמה בהיכל התרבות של ראשון לציון במסגרת פסטיבל ראשון לציון – נעה בין קלאסיות להיתוליות. […]

"רואים שעברו עשרים שנה, כי יש כאן מישהו שעוזר לנו על הבמה", אמרה אליוט לקהל באמצע הופעת האיחוד של "פוליאנה פרנק", כשפועל במה הגיש לה כיסא וגיטרה אקוסטית. "וזה לא בגלל שיש לנו כסף", היא חייכה, "זה בגלל שאנחנו זקנים"! הם דווקא נשמעו צעירים ורלוונטיים, אמש (חמישי), כשהתאחדו כדי לחגוג 20  שנה לצאת אלבומם "אין לבחור" במופע יחידי במועדון הבארבי בתל אביב. בין וידיאו ארט שחור-לבן עגמומי שהוקרן מאחוריהם לקטעי קישור מצחיקים מוקלטים, הם עוררו התרגשות – לא רק בגלל […]

יגאל כרמל אוהב להזכיר את הים. ברוב השירים שבאלבומו השלישי "אהבות זמניות" הוא מופיע  – בעיקר כאופציה חלומית רומנטית לגור בקרבתו. כרמל שוחה היטב בים המוזיקה שלו, אבל לא צולל בו, רק משייט על פני השטח. אין בכך רע כאשר מדובר בכרמל – יוצר שבכל אלבומיו – "יגאל כרמל" משנת 96' עם הלהיט "שיר אהבה" ו"מכתבים לסילביה" משנת 2003 – הקפיד להישאר בנישה הבטוחה של פופ איכותי – נעים, עשוי היטב ובעיקר לא מתיימר לחדש. "אהבות זמניות" של כרמל יוצא […]

  "משהו נורא קרה לו ליואל", נפתח השיר "בצד של הטובים", אבל בניגוד אליו, משהו נפלא קרה  לרונה קינן, שכתבה אותו. אלבומה הפרטי והכואב, "שירים ליואל", שנשען על חייו של אביה, עמוס קינן, זוכה להצלחה מפתיעה, שגם ניכרה אמש (מוצ"ש) בחנות "האוזן השלישית" בתל אביב. הכרטיסים לכיתת האמן שלה, במסגרת "סיפורים באוזן", הפרויקט של "מונוקרייב", נחטפו, והיא הסכימה לערוך באותו ערב הופעה נוספת, שגם היא הפכה ל"סולד אאוט". תשע בערב, והקהל הצפוף הביט בה בחיבה ובפליאה. בניגוד לתדמיתה התקשורתית, שהציגה […]

מה עושים עם יקירינו החיים המתים, שהם גם מתים חיים, תושביו המעורערים של לימבו מייסר? איך נושאים את השבירות המענה של קיומם הנקלש? להיכן מנתבים את האהבה? מה באשר לאשמה? איך נוגעים בהם מבלי למחוץ את הפתחים? רונה קינן הצליחה. כנראה שלא היתה לה ברירה. כאבה הפרטי נדחס בה ונמהל בנפש האומנית הגדולה שלה. ככה נוצר האלבום "שירים ליואל", שמתעד דמות בדויה, המבוססת על חייו הנשמטים של עמוס קינן, אביה של רונה. גם כשהוא מנותק מהקשרו הספציפי,  מדובר באלבום חריג […]

  מי שחושב באיוולתו שעדת הרוקיסטים, ובפרט התל-אביבים שביניהם, עסוקה רק בעצמה, אדישה לזולתה ונוהגת בשטחיות אסקפיסטית – היה צריך להיות אמש ב"לבונטין 7". הרבה רעש היה במועדון ההופעות התל-אביבי הזה בין אחת עשרה בלילה לשתיים בלילה. רעש טוב של רוקנרול מוכפל באנרגיות של אכפתיות והתגייסות למטרה שהיתה משותפת למוזיקאים – שהופיעו בהתנדבות, ולקהל – שהסכום ששילם לכרטיס נתרם לעמותת "רטורנו". כפר הגמילה שאליו יגיעו התרומות מטפל בבעיות התמכרות, כמו של ליאור רשף מלהקת "ליליפוט", שבעקבות מצוקתה חבריה יזמו את […]

  ליהודית רביץ יש כישרון לרכוש נכסים חדשים בלי לגרוע מנכסיה הקודמים, שמהווים את תשתיותיה. עטיפת אלבומה החדש, "עיר קטנה", מדגימה את העניין: רביץ מופיעה בה כפי שהיא, כלומר במלוא חינה הוויזואלי והפנימי, אבל בלי לרטש את קמטיה. כך גם האלבום, שנפתח ב"הפנים שבפנים" עם המילים של רונה קינן – שיר לא קל, שקט, אך עמוס. יש לרביץ אומץ להתחיל דווקא איתו, כמו הצהרת כוונות שהיא לא מתכוונת להתחנף לאף אחד וגם לא להתאים את עצמה לנורמות של מתיקות שטחית. […]

  רונה קינן היא זמרת נפלאה, ששרה היטב את השירים היפים שכתבה. מה חריג בקביעה הזו? אולי נדירותה. כי במוזיקה הישראלית, שבתקופה זו פעילה במיוחד, קשה למצוא אלבום "מושלם". בדרך כלל יתרון בתחום אחד מנוטרל בחיסרון מתחום אחר. מנגינות יפות מכסות בהצלחה זו או אחרת על טקסטים משעממים, טיפשיים ולעיתים עילגים. מילים בהירות מושמעות בקולות עכורים, עד שכמעט נאלצים לבחור – או זמר או יוצר ששר. וכאשר הוא בא לבד, נטול להקה, ההתמקדות המוחלטת בו, רק מעצימה את המבחן, ובמקרים […]