לנתן זך, במלאת שבעה למותו   הציפור הכי מפורסמת של נתן זך ז"ל היא "ציפור שנייה" ("ראיתי ציפור רבת יופי"). היא עפה אל הלבבות בזכות המילים הפיוטיות-ערטילאיות שיצרו אותה, וגם הודות ללחן היפהפה של מישה סגל שהכנפיים שהעניק לשיר התמגנטו לביצועים רבי-קסם. אבל היו לזך ציפורים נוספות: ה"ציפור שבחושך פרחה לה" מהשיר "ואז בא לנו"; הציפור ש"מצפצף מרה" מהשיר "עם חשיכה", ועוד. וישנה הציפור מספר שיריו של זך "כיוון שאני בסביבה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) שיצא בשנת 1996. השיר נקרא בפשטות […]

מגיע למוזיקה הישראלית להיות הגיבורה הראשית. להתבטא לא רק כפסקול של סדרה, אלא לככב בתור הנושא של הסדרה. לא לשרת עניין אחר, גדול ממנה, אלא להיות העניין עצמו. וזו המהות של הסדרה "בית, פזמון". כמו בסדרה המצוינת "עוד סיפור אחד ודי" (גם היא שודרה ביס), הסיפור מסופר באמצעות מונולוגים, נקודת מוצא שעלולה להוות חולשה מבחינה ויזואלית. הפיצוי הוא חומרים ארכיוניים, חלקם נדירים, ובעיקר – וזה בגדר תגלית – מיטב זמרי ארצנו כאמני התנסחות שמפגינים הופעה ורבלית לא פחות מוצלחת מזו […]

פתאום נחרדתי לגלות שאני מאחרת לירושלים. התמלאתי זיעה כשדמיינתי את מיכל דוקרסקי הנהדרת משדרת בבוז מתבקש: "טוב, היתה צריכה להיות כאן תימורה, אבל היא מאחרת, לא בטוח שתגיע בכלל, עיזבו, לא חשוב. בואו נשמע מוזיקה שתשכיח את התל-אביבים האלה, שבשבילם ירושלים היא חו"ל ושהם לא מוצאים כרגע את הדרכון שלהם" – או משהו כזה. הכל בגלל שהתעקשתי להילחם במערכת הטכנית של אתר "רשימות", שמשום מה סירבה לקלוט את העדכון הבא: יום האישה נחגג ברשת ג' בשידורים מיוחדים. לאורך כל היום […]

כשרצף ההשמעות הרצופות של "הודעות" של יהלי סובול עם מלני פרס עובר כבר את העשרים, ועדיין לא שבעתי, אני מפסיקה – רק כדי לשמוע את השיר בראשי, ואחר כך בקולי, שאני מנסה לשווא לפצל לשניים. "יש מין הלך רוח על סף חלום כשהדם כמו חול בתוך שעון כשהאור חיוור בחלון היום מתחיל לוותר"   אני אוהבת דואטים. בפרט כשאפשר לנגוס בהם בשני טעמים שמשתלבים: מתוק ומרור, מצמית ומצחיק, בוהה ומבעבע. יש המון (אפילו) בעברית. הנה כמה מתבקשים: "שוב" ("חזרת פתאום, […]