ידעתי שזה יהיה ככה. אפילו רשמתי במחברת לפני ההופעה: "חוויה מתקנת לחוויה מרוממת אך מדכדכת מיום חמישי". (מאוד-מאוד-מאוד, אני מוסיפה כעת – למתקנת, למרוממת ולמדכדכת). עכשיו מוצ"ש, וחזרתי מהופעה של אלון אולארצ'יק בלבונטין 7. יש לי הרבה מה לכתוב על אולארצ'יק, ואת הרוב לא אוכל לכתוב עכשיו. בשבוע שלפני פסח זכיתי להיות "מראיינת אורחת" בתוכנית של נעמה מס (טריקסרין) ברדיו הר הצופים. ריאיינו אותו והשמענו את שיריו. נעמה גם היתה הנהגת שהסיעה אותו (ואותי) מתל אביב לירושלים ובחזרה. הדיבורים בדרך […]

פתאום נחרדתי לגלות שאני מאחרת לירושלים. התמלאתי זיעה כשדמיינתי את מיכל דוקרסקי הנהדרת משדרת בבוז מתבקש: "טוב, היתה צריכה להיות כאן תימורה, אבל היא מאחרת, לא בטוח שתגיע בכלל, עיזבו, לא חשוב. בואו נשמע מוזיקה שתשכיח את התל-אביבים האלה, שבשבילם ירושלים היא חו"ל ושהם לא מוצאים כרגע את הדרכון שלהם" – או משהו כזה. הכל בגלל שהתעקשתי להילחם במערכת הטכנית של אתר "רשימות", שמשום מה סירבה לקלוט את העדכון הבא: יום האישה נחגג ברשת ג' בשידורים מיוחדים. לאורך כל היום […]

יין, אדוויל, בירה. מחזה בשלוש מערכות. במאי תמהוני משליך אל הבמה להקה, זמרת, וזמר עם להקה. זאת ההופעה של נדב אזולאי. מריונטה סול מרתיחים בשבילו את הזמן בשקט חשמלי מבעבע. טריקסרין מקפיאה למענו מצבים בצעקה אקוסטית מזוככת. הבמה כמעט מתמוטטת מרוב כישרונות, קשרים והקשרים. עונות שנה שונות ואזורים גיאוגרפיים קיצוניים אך קרובים, נפגשים. יש רק הוויה אחת שבאמצעותה הם מתקשרים – האמת. וכל אחד מהם מגיע אליה אחרת. שלושתם כוכבים. כל אחד בדרכו. מבין שלושתם, נדב אזולאי כרגע הכי מוכן […]