פתאום יובל בנאי נראה כמו הבן שלו. בשיר "אופטיקאי מדופלם" הוא רקד, בלהט אתלטי, באופן דומה לאלישע בנאי, שמוקדם יותר חרך את הבמה באנרגיות נעורים עם להקתו "ארבעים השודדים". הם היו מופע החימום של משינה אמש (מוצ"ש) בהאנגר 11 בנמל תל אביב. ההתחלה של מופע ההשקה של האלבום "עסקי הרוק'נרול" לא בישרה טובות. הם נשמעו כמו השם שלהם: משינה, מכונה – מקצוענים ומדויקים, אבל מכאניים. כמו מכונית שנוסעת, לא מטוס שממריא. נדרש להם זמן עד שהברק שלהם האיר גם מבפנים. […]

הנה הם צועדים בסך: דני ואנה, רני וגברת שרה השכנה, הסוכן הכפול ובן המלך. הסיבה למפגש המרגש: חגיגות 25 שנה לצאת אלבום הבכורה של להקת משינה, ובמרכזן הוצאת "עסקי הרוקנ'רול" – מארז חגיגי. הוא כולל 40 להיטים, דיוידי וספר – שני האחרונים במהדורה מוגבלת. בדיוידי קטעי הופעות נדירים מהאוסף הפרטי של חברי הלהקה, ובספר הם ומנהליהם – בועז בן ציון ושוקי וייס – מסכמים (בראיונות שהעניקו לדרור נחום) את סיפור היכרותם ופועלם המוזיקלי בתוספת חידושים וגילויים (למשל תרומתו המכרעת של […]

 לפעמים מרוב עטיפות נעלמת המהות. בין כלי הנגינה העשירים, בלהטוטי הטכנולוגיה החדישים של אולפני ההקלטות, במנייריזם ווקאלי מוחצן, עלולים לעיתים לשכוח שמישהו שר כאן שירים. שבע שנים מאז אלבומו הקודם, יובל בנאי מוציא את "מעבר להרים" – אלבום סולו רביעי ובו הוא מתקלף מכל שכבות הקישוטים והאיפורים כשבנות הלוויה היחידות לשיריו הן גיטרות אקוסטיות. 35 דקות בלבד, עשרה שירים בלי פוזה. זהו המבחן האמיתי. איך אתה, האיש ששר, מסתדר בלי כל הפירוטכניקה, שנועדה להסתיר את חסרונותיך, ובכך ממיתה את האמת.   בנאי, […]