כשאיה כורם ואדם בן אמיתי כותבים שיר חדש ומראים אחד לשני, לאיזו תגובה הם מצפים? לביקורת כנה ממוזיקאי/ת או לתמיכה מעצימה של בן זוג? ילדים זה טוב או רע ליצירה? ואיך ייראה עולם בלי מוזיקה? שיחה ביתית עם איה כורם ואדם בן אמיתי, שתפסו טרמפ על הראיון הזה גם כדי לדבר (ולצחוק) עם עצמם    דמיינתי ראיון ביתי. שיחה עם איה כורם ואדם בן אמיתי היישר מתוך הבית שלהם. קיוויתי לראות מקרוב את המקום שממנו בוקעים אצלם השירים, מתערבבים עם […]

   שאנן סטריט: "אידיאלים" "אידיאלים" – אלבום הסולו השלישי של סטריט ( לא כולל האלבומים שיצר עם להקתו, "הדג נחש") הוא יצירה מצוינת בכל האגפים – לחנים, מילים, ביצוע. סטריט הכניס לתוכה לא רק את כישרונו אלא גם את האכפתיות שלו, שמתנוצצת גם בכותרת האלבום, ומתבטאת בהיותו יזם חברתי (מייסד עמותת "פסטיבל בשקל", שפועלת להנגיש את התרבות בפריפריה). באלבום הוא אומנם מנסח היטב את הייאוש, אבל גם מתעקש על האופטימיות, כמו שהוא שר בשיר "לא נדבק": "מסרב להסכים עם המשוכנעים […]

אין חוט-משמעות המקשר בין השירים באלבום "שועל קרבות" של ישי לוי. שירי עזיבה ונדודים משוטטים בו לצד שירי הישארות מחייבת, ושירי סוף החיים לצד שירים דבוקי-הווה. המכנה המשותף היחיד בין השירים הוא הקול וההגשה של מי ששר אותם. וישי לוי הוא בית ספר להגשת שיר. לא רק זמר-פוסטר של קול יפה, מופת להגיה מוקפדת, אלא גם מנוע של נפש מוקצנת המטעינה את שיריו בהבעה עזה. לוי הוא יוצר גם מבלי לכתוב את השירים או להלחינם, מעצם השירה שלו, שהופכת את […]

ערן צור / המסלול המואר   ב"המסלול המואר" – אלבומו החמישי, ערן צור ממשיך להיות הוא: יוצר מרתק, שבקולו האפלולי והמסתורי מבצע טקסטים אינטליגנטיים, מיטיב לספר סיפורים בלחנים שהולמים אותם, ומעמיק בתחומים כמו פוליטיקה, אסתטיקה ופילוסופיה. למשל בשיר הארס-פואטי "לפענח חידה", שחותם את האלבום ומעמיד דילמה פילוסופית ומוסרית: איך להתייחס ליוצר נשגב ("ואגנר, שפינוזה ושמוליק" – מן הסתם קראוס) כשהוא גבר מכה? ובכל מקרה, מסכם צור, "אחרי שהנפש נפרדת מהגוף שהיה, השיר ממשיך לנגן ללא הפרעה". עופר מאירי – מהבולטים […]