יוסי בנאי

4 באוקטובר 2022

קול הסיפור: פסקול השירים של הספר "שעת אפס"

יום כיפור נקרא גם יום הדין. רבים חווים בו את אימת המוות – מגזר הדין השמיימי שעלול להיות קטלני. מעשים רעים, חטאים, עוונות ואשמה נשקלים במאזני הלב לצד חסדים, חמלה, חברות טובה ואהבה. פנקסי הנפש נשלפים וחשבון הנפש מתחיל. ולפעמים משתררת גם אדישות גדולה, לצד הדחקה, הכחשה או חוסר חיבור. ושקט. שקט שאין כמוהו. חיצוני ולפעמים גם פנימי. ובשקט הזה, נכנסות המשאלות והתקוות – הגדולות, הקטנות והעקרוניות. והמשותף להן הוא תאוות החיים. או היפוכה – האובדן והאובדנות, החידלון, הפחד. פחד […]
29 במאי 2022

ג'רוזלם פוסט

לכבוד יום ירושלים, אני מפרסמת פוסט חדש משנת 2008, שרעננתי אותו בשיר נוסף. * כשגרתי בה לא הבנתי אותה. לא ידעתי אז שערים, במיוחד ערים עם הרים, הם כמו שירים – לא צריכים להבין, מספיק להרגיש. אבל התחלתי להרגיש אותה רק כשנפרדתי ממנה. ומאז היא נוקמת בי ומתייחסת אלי כמו אל תיירת. מצד אחד מסבירת פנים אך מיסתורית, מצד שני מתנכרת. אני בתגובה מתייחסת אליה כמו אל אהבה נכזבת, אם כי כל שנה באוגוסט שוקלת ברצינות להתאחד איתה. אבל עכשיו […]
5 ביולי 2019

יובל בנאי שר יוסי בנאי, הופעה, יולי 2019

חג האביו "יש לי את הזכות לשיר את השירים של מי שלימד אותי שאין גבול לחלומות", אמר יובל בנאי באמצע המופע שנקרא בפשטות יובל שר יוסי. בעצם, הזכות שלו הייתה הרבה יותר בסיסית – הזדמנות לבצע רצף של שירים כל-כך יפים, שבכולם בחר יוסי בנאי, אביו, לרצף את מסלול חייו על הבמות. לקהל בהיכל התרבות בת"א ב-25.6 הייתה הזכות לנכוח במפגש הדורות המרגש, המצחיק האוהב עתיר המוזיקה האיכותית. "הוא רק יתום ורק תמים", שר בנאי הבן את בנאי האב, ששר […]
9 במרץ 2009

שירים שהגשתי אמש ברשת ג'

פתאום נחרדתי לגלות שאני מאחרת לירושלים. התמלאתי זיעה כשדמיינתי את מיכל דוקרסקי הנהדרת משדרת בבוז מתבקש: "טוב, היתה צריכה להיות כאן תימורה, אבל היא מאחרת, לא בטוח שתגיע בכלל, עיזבו, לא חשוב. בואו נשמע מוזיקה שתשכיח את התל-אביבים האלה, שבשבילם ירושלים היא חו"ל ושהם לא מוצאים כרגע את הדרכון שלהם" – או משהו כזה. הכל בגלל שהתעקשתי להילחם במערכת הטכנית של אתר "רשימות", שמשום מה סירבה לקלוט את העדכון הבא: יום האישה נחגג ברשת ג' בשידורים מיוחדים. לאורך כל היום […]
8 באוקטובר 2007

לא טעית, זוהי ריטה

  הזיהוי מתרחש כבר בצליל הראשון – ריטה, אבל המתינות מפתיעה. האוזן נפתחת אליה, מתרחבת בחוסר אמון כדי למצוא את הפאתוס שבוודאי מסתתר בצליל הבא. אבל אין שום פאתוס.    יש מילים, של יוסי בנאי, ולחן של ענבל סמדר. לשיר קוראים "אני גרה מול הים" (במקור "אני גר מול הים"), והוא נכנס אל הרדיו בחודש שעבר, במלאת שנה למותו של בנאי, אך לא מושמע מספיק. וזה תמוה, בהתחשב בעובדה שמדובר בסינגל ראשון מהאלבום החדש והמסקרן של ריטה, ראשון מאז שעזבה את […]
6 באוקטובר 2007

המלצות אלבומים לסוכות תשס"ח, ספטמבר 2007

תתחדשו סוכות רק התחיל, ושמחת תורה באופק. במילים אחרות: עדיין יש הזדמנויות מצוינות להעניק במתנה אלבומים עבריים יפים – לאחרים, ובעצם גם לעצמכם. מה למשל? בשביל זה אנחנו כאן. סגנון קצבי "הד ארצי" ממשיכה במפעלה המבורך, "מבראשית", ומוציאה מחדש אלבומים ישנים, חולקת כבוד לראויים, ואת חלקם מצילה מהכחדת השיכחה. למשל, האלבום "נישואין נוסח גירושין", המבוסס על מופע של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי משנת 73'. במסגרת זו יצא באחרונה "friends" – האלבום הראשון של "עוזי והסגנונות" משנת 70'. הלהקה, שפעלה בישראל […]
11 במאי 2007

יוסי בנאי – שנה למותו

בבוקר, בדיוק לפני שנה, נזכרתי בשיר "הבת של הדיקן" של "יאפים עם ג'יפים". חשבתי על השורה הפזמונית שתמיד מכווצת אותי – "אבל זה בכלל לא ענייני". כן… בטח… והמשפט הזה הזכיר לי, כמו תמיד, שיר אחר – שכולו הכחשה, כביכול, והתנערות עזה, כביכול – "את הלילה שלך". ומיד שמעתי את השיר בקול של יוסי בנאי. הקשבתי לו בתוך ראשי בשאננות של נגישות מובנת מאליה. הרי כולם נמצאים וכולם חיים ומרגישים טוב ושרים יפה. תמיד כשצריך אותם, הם שם. הוא כבר […]
24 בספטמבר 2006

תשס"ו – סיכום מוזיקלי ישראלי, 2006

    פטירת יוסי בנאי ושושנה דמארי  "הימים חולפים, שנה גוועת, ורק המנגינה היא שקובעת", כתב יוסי בנאי, שהלך לעולמו השנה, מעמיס על שיריו את כובד חסרונו. שלושה חודשים לפניו נפטרה שושנה דמארי, שכונתה "מלכת הזמר העברי". למרות השוני ביניהם, בנאי ודמארי חלקו מכנה משותף משמעותי: הלהט שלהם להתחדש לצד טיפוח הרפרטואר הישן והאיכותי שלהם, ובעיקר הכבוד של שניהם לשפה העברית. הם שרו אותה ברורה, מוקפדת ועשירה, והיא נשמעה מפיהם יפה ומרגשת. בדור של זמרים, שחלקם מפגינים עלגות מביכה, שניהם […]