שיא מכוון בשנות ה-90 התקיים בעיתון "העיר" המנוח טורניר סוער. התחרות התיימרה להכריע אחת ולתמיד מהו "סולו הגיטרה הישראלי הטוב ביותר". לשלב הגמר הגיעו שתיים: הגיטרה החשמלית ב"שיר סתיו" של אריק לביא ("כל הנחלים הולכים לים") והגיטרה האקוסטית ב"העץ הוא גבוה" של להקת אחרית הימים. בשניהם הגיטריסט היה יצחק קלפטר. אחרי התלבטות סוערת של השופטים, שחלקם גיטריסטים וירטואוזים בפני עצמם, הוכרז לבסוף המנצח בדו-קרב: הסולו החשמלי של "שיר סתיו". וכך, קלפטר בעצם ניצח את עצמו. גם הופעת המחווה לקלפטר, "דמיון […]

ערים משינה לא נרדמת. אומנם עברו כבר שמונה שנים מאז אלבומה האחרון ("יהלומים בשמיים", יצירה נחמדה, אבל לא משפיעה), אבל בזמן הזה פִעפעה הלהקה אנרגיות יצירתיות, שהתוצאה שלהן היא "מתים שרים הולכים" – אלבום האולפן העשירי שלהם. מתוך השירים הנוכחיים הם בוקעים, תוססים מאנרגיות שמונעות מהם להירדם. "ער מתהפך מצד אחד מצד לצד", שר יובל בנאי בשיר "רצה אחרי הזמן", ולא נגאל מנדודי השינה גם בשיר הבא, "משהו נשבר". "לילה לא נרדם", הוא שר, נשמע מעולה בקולו גם כאשר מתאר […]

גשמי ברכה "שום דבר אינו פשוט", מתעוות קולו של שלומי ברכה בצורמנות אלקטרונית וחוזר על עצמו שוב ושוב כמו מנטרה. זה קורה ב"ארץ עיר" – השיר החותם את "מאדים ומחוויר" – אלבום הסולו השני שלו אחרי שתיקה ממושכת. הראשון, "צ'אפלין צ'ארלי", יצא בשנת 2003. אז מה קרה בין שני האלבומים? שום דבר אינו פשוט, זו כנראה חלק מהתשובה. חלק אחר, מובן יותר, שייך ללהקה שלו, משינה, שבדיוק בתקופת אלבומו הראשון חזרה לפעילות. ברכה הוא כידוע אחד מעמודי התווך שלה, וכתב […]