פרק 21: להט תקציר הפרקים הקודמים: שלומית מגלה שהופעת הבכורה של צוהר מתקיימת בשבת. והיא הרי שומרת שבת.       מי היה מאמין שלהט ואני נשוחח אי פעם כמו חברות. ככה אני חושבת מול הסינגל שלה:   "האוויר בחדרי מנטרל בשמים וסִרחונות האוויר בחדרי מאזן פלאים ואסונות האוויר בחדרי שקוף, אבל האפלולית מאירה: איש עם שנהבים שומט פיסת תחנונים אפורה".     איך מתחילה חברוּת? בהידברות? אחרי שמופע הבכורה של "פנטזיה" נגמר, גיא ראה שאני מתחילה לצאת החוצה, ואמר: "אל […]

פרק 20: זאת רק הופעה תקציר הפרק הקודם: מה בדיוק קרה לשלומית ביום ההולדת של מור?   אני הולכת בעירי בעקבות המנגינה. היא להטוטנית של שלטי רחוב. גיטרות משומשות תלויות על עץ, חדרי חזרות סוגרים עסקה בין מוסכים, עקצוץ מיקרופונים צורב את האור. אנשים מאיישים סמטאות. כל אחד מהם הוא כלי נגינה. ילד תוף, ילדה טוּבָּה. וכאן שדרת עצי מודעות. בוא יבואו הופעות. וזה – איזה יופי, כי זה – הלוגו שלנו.   הלוגו שלנו?   הוא אסף אותי מהספסל […]

פרק 19: מור הולדת   תקציר הפרקים הקודמים: גיא היפה תוהה אם ההורים של גיא המצ'וקמק יאהבו אותו.   "אז יש לך מספיק חומר"? שאל אותי מור. החזרה כבר הסתיימה, אבל הוא ונגניו לא הזדרזו ללכת. "אנחנו לא צריכים לשלם על שעות אולפן", עדכן אותי קודם. "איך זה"? שאלתי. "האולפן הזה שייך למישהו מכם"? "לא בדיוק", חייך מור, ואני התפללתי: תמשיך לחייך. תמשיך. מה אני אמורה להגיד כדי להתמיד את זה? "אז איך בדיוק"? "מתנת יום הולדת". הפעם, לא רק […]

פרק 18: על נהרות   תקציר הפרק הקודם: שלומית מתחמקת מלומר לצוהר את דעתה.   גיא שר, ואני שרה איתו, אבל בשקט:   על נהרות לבנים אני צף עם הריח שלך המלח הלך והחטא נסלח שט על תמיסות קרחונים   בואי נתכתב! בואי נזלול צלילים אדומים! בואי נתרטב! בואי נהיה ידידים אילמים! בואי נתעלם נשתה, אבל רק הדים בואי נתגלם בשני איים אבודים.   "יפה השיר הזה, אה"? אומר גיא, ולחיוכו ריח של מלכודת. "מקסים". "מוזר לי שאת מתלהבת ממנו". […]

פרק 17: וחיכיתי   תקציר הפרק הקודם: שלומית מבקרת בבית של גיא בפעם הראשונה.   שרה בשבילו גם כשאני לבד. משייפת את המעבר הדק בין מנגינת הבית למנגינת הפזמון. מחליקה את דרכי הגישה בין כל חללי השיר. בשבילו – גם אם לא נתראה לעולם. משפרת את הזמרים בקולי. מרטיטה את חלקי בדיאלוגים הלא ממומשים. בשבילו החולצה שלי מפלרטטת עם החצאית שלי בצבעים משלימים. במשך היום מלקטת למענו את המובחר שבהיצע, לתשורות קטנות. דמויות בעיר, שיחות בין אוטובוסים, מדרכות שבורות. לפי […]

פרק 16: השיר האחרון   תקציר הפרק הקודם: שלומית מחתימה את קולה על שיר שאותו צוהר ישמע.   רונה הניחה את החבילה העבה על השולחן וגיא ואני התנפלנו עליה. "תן לי", אבל גיא כבר ביתר אותה בנהמות חייתיות. על השולחן התפזרו קופסאות מוזיקה. לקחתי שתיים מהן וקירבתי אל אפי בלי לראות מה רשום על העטיפה. "זה לא ספרים", אמר גיא. "אין כאן ריח של דפוס. אולי תניחי אותם על השולחן כדי שנוכל לראות מה קיבלנו"? "בסדר. אבל זה שלי! זה […]

פרק 15: תשתיות   תקציר הפרק הקודם: האם אפשר לראות צלילים? לכו למוזיאון, ואחר כך תקראו על זה בפרוטוקול   טריטוריות סמיכות מצלילים. ציוני דרך: לך בעקבות החצוצרה, פנה ימינה. תגיע לשדה של כלי הקשה. משם תמשיך דרומה. תיזהר לא ליפול בבור, אבל כבר נפלתי. השיר הזה, וכל החברים שלו, כבר מכירים אותי. מרוב הפעמים שהתראינו, אנחנו כבר מחובקים באוויר. חשבתי שרק אני שומעת אותם. לא ידעתי שגם הם שומעים אותי. מניחים למחשבות שלי להתערבב ביצירה שלהם. יש להם מתנה קטנה […]

פרק 14: רואים את הקולות   תקציר הפרק הקודם: האם המוזיקאי איתן ביטון התחיל עם אשתו הדוגמנית, סליחה, המהנדסת, או לא? האם זה בכלל משנה? תלוי איזה עיתון אתם קוראים.     "מה את מייסדת רק בשביל שלעט שלך תהיה ממלכה"? שאל גיא כשראה את מסכי הנטוש ואת המילים שלי מתהוות על נייר, כמו בזמן הישן. אני מעתירה עליו חיוך במקום מילים של קול. הוא יפה ברמה שלמרות מוחשיותה הבוטה, היא כבר חורגת אל המופשט. פעם לא ידעתי האם אנשים שנחשפים […]

פרק 13: איתן ביטון   תקציר הפרק הקודם: שלומית נזכרת בשיחה הראשונה שלה אי פעם עם גיא ירדן.   לא קמתי עם השיר. עם אף שיר בבוקר. מה? עכשיו אני אלך לכל מקום לבד? "מה קרה"? שאל גיא שגילה אצלי הלך רוח זר לו, והסתער כדי לקטלג ולאבחן. "את נראית סגולה כזאת היום. אדום אני מכיר, כחול אני מכיר, שחור אני מכיר, לבן פחות אבל עדיין. וגם ירוק. בדרך כלל את ירוקה. אבל מה זה הסגול הזה שמבצבץ לך מהנשמה"? […]

פרק 12: הצעה עסקית   תקציר הפרקים הקודמים: הקשר בין שלומית וצוהר מתהדק. אבל איזה סוג של קשר בדיוק?   ויום אחד קיבלתי מייל. "שלומית, זה באמת השם שלך? בואי ניפגש. אני רוצה להציע לך הצעה עסקית. תתקשרי אלי", והוא צירף מספר טלפון.   יום שלם התענגתי על המייל הזה. גיא ירדן רוצה לדבר איתי. מעוניין להציע לי משהו. עסקי! הוא באמת שם לב אלי, גם כשאינו בפורום. בלילה התקשרתי אליו. "גיא"? "כן"? קולו ניסה להתאים את קולי למאגר שברשותו, […]

פרק 11: שלומית השקרנית   תקציר הפרקים הקודמים: גיא וצוהר מבשרים לשלומית בשורה ולא מבינים מדוע היא מסרבת להתלהב.     מהפארק רואים את הים. כמעט ולא דיברנו. "את המנגינה הזאת אפשר לשמוע רק על הדשא הזה", אמר צוהר. "רגע", ביקשתי. "עוד אל תנגן". "מה קרה"? "עוד לא גמרתי להסתכל. אני לא רוצה ששתי החוויות יתערבבו אצלי. אני רוצה להיות נקייה". "את לא יכולה להיות נקייה. בגלל זה רציתי לנגן דווקא כאן".   עם כל נשימה יצרתי בגופי תבנית שתוכל […]

פרק 10: גרופית תקציר הפרקים הקודמים: הקשר בין גיא וגיא הולך ומתהדק, והקשר בין שלומית לבין עצמה הולך ומתערער. "גיא, אתה חושב שאני גרופית"? גיא שיחק בשיער של עצמו. "מה אמרת"? "אם אתה חושב שאני גרופית". "גרופית? את"? הוא צִחקק. "אין לי כוח לעשות סצינה ולצאת מהחדר, אבל אתה באמת מעליב אותי". "למה? אל תגידי לי שלא התבדחת". "זאת לא בדיחה. אני מודאגת. אני צריכה את עזרתך המקצועית והחברית, אבל עזוב, אני כבר אמצא מישהו, או שאסתדר לבד". "מה פתאום […]

פרק 9: פרמטר   תקציר הפרקים הקודמים: שלומית עשתה הכול כדי לא להפגיש בין שני הגיא, אבל זה לא הצליח לה.   תוך כדי העריכה ראיתי את גיא שולף דיסק חדש. את הדיסק שהבאתי לו. לא הייתי בטוחה שיאהב אותו. שמעתי אותו פעם אחת. זאת הייתה יצירה מאותן יצירות שכאשר שומעים אותן יודעים שהן חלק עקרוני מהגוף, מקובע בתוכו בביטחון של הזמן, אף שהן חדשות לגמרי ושזאת ההתוודעות הראשונה.  "אני יכול לשמוע אותו עכשיו? זה לא יפריע לך"? "אין בעיה". […]

פרק 8: שני גיא   תקציר הפרקים הקודמים: העיתון משגשג. גיא ושלומית מבקרים בבר של הרוקיסטים, "בארוק". גיא לא שולט במה שיוצא לו מהפה, ושלומית מנסה להציל את המצב.     גיא לא היה בדירה. אני לא מבינה, הוא אמור לגור כאן בינתיים, עד שימצא עבודה או דירה או שתיהן. גיא עתיק מילא את ליבי. רק לפני שבוע ידעתי שאין כזה דבר – סתם מפגש ביניהם. שאם אפגיש אותם תהיה לכך משמעות גורלית. ופתאום זאת הייתה חובה. אבל כה אסורה. […]

פרק 7: בארוק   תקציר הפרקים הקודמים: שלומית מתאהבת בצוהר יותר ויותר.   בניגוד להופעה התכליתית מהערב הקודם – הֶרכב שדחס את הבמה בהלם מלוטש של נודד מזויף ששב הביתה, עטוף ביהירות ההתרפקות על הטיול – הפעם עמדה מולנו להקה מהוססת. הסוליסט של "צמצם" אחז את המיקרופון במגע רופף, וגם כשהם צעקו, הרגשתי שהשירים שלהם מתחננים שמישהו יגן עליהם מהחשיפה. ממש יכולתי לשמוע את צלילי המפתח שלהם מאוושש בחור המנעול. הנה, תיכף אנחנו יוצאים. אבל אף שהם שחררו את הנעילה, […]

  פרק 6: צוהר לצוהר   תקציר הפרקים הקודמים: העיתון פרוטוקול מתבסס, וגיא הראשון חוזר לארץ אחרי שהות מברלין ונפגש עם שלומית. במהלך שיחתם הוא חושף מידע חשוב ששופך אור חדש על הקשר שלהם.   "בואי אני אנגן לך משהו". לי. מנגן – לי. "איך זה"? איך זה? כמו הפעם הראשונה שמישהו מנגן לי משהו. "מתוק, צוהר". ובעצם בא לי לומר צוהר מתוק. "אבל זה בכלל לא מתוק, מותק. הקשבת בכלל"? "אל תעליב אותי. בטח שהקשבתי. בתשומת לב הקשבתי. זה […]

פרק 5: גיאצ'וק   תקציר הפרקים הקודמים: העיתון פרוטוקול צובר תאוצה. שלומית מראיינת מוזיקאי בשם עירא שמקשה עליה את עבודתה.     "אל תגידי לי מה שלומך. אני אגיד מה שלומך. בואי נראה אם אני עדיין מפענח אותך". הקפה שלי פושר, ועוד מעט יתקרר לגמרי. הוא איחר. ישבתי לבד בבית הקפה וכל הזמן אמרתי למלצרית שעוד מישהו צריך להגיע. בטח, בטח, היא בטח חשבה. רק שנה לא ראיתי את גיא, ואף על פי שהוא עדיין כחוש ובעל אותו חוסר תסרוקת, […]

 פרק 4: עירא   תקציר הפרקים הקודמים: העיתון פרוטוקול נחנך בהופעת השקה. שלומית נזכרת בימיה באולפנא ובחברותה עם גיא הראשון, שאיתו נהגה להעריץ את כתיבתו של גיא השני.     בבית שקוף, גר איש שקוף, שיש לו לב שקוף, אבל לא מזכוכית, כך ש- שום דבר לא נשבר.   "אני לא מאמין שאת שרה את השיר הזה", אומר גיא. "מה אתה מנסה להגיד"? "שהוא קליט? לא יודע. מה דעתך עליו"? "על עירא או על השיר"? "את חושבת שאפשר להפריד בין […]