כללי

21 בדצמבר 2022

יום הולדת שנה לאתר סך הקול

היום, בדיוק לפני שנה, נר שלישי של חנוכה, לחצתי אנטר באצבעות רועדות מהתרגשות – והאתר שלי, סך הקול, יצא לאור. מאז, בתור פעוט בן שנה, הוא הספיק די הרבה: בסיפתח – הפוסט הראשון – כיכב שולי רנד, כוכב כמו שהוא יודע להיות, גם בתור מרואיין. באותה תקופה, רחשו באוויר הדי הסערה של חתונתו הטרייה לצופית גרנט. אבל אנחנו דיברנו על מוזיקה. היה מעניין. "לכל שיר יש עת" – ראיון עם שולי רנד, חנוכה 2021 שאלתם את עצמכם איך נראית זוגיות […]
9 בדצמבר 2022

צליל מכווץ: חמש שירים ואסוציאציות – לזכרו של יצחק קלפטר ז"ל

"יהיה בסדר, תאמינו לי", חתם יצחק קלפטר את השיר "טל על פרחי הזמן" שהלחין למילים של מאיר גולדברג, ממש לא מזמן. טל סונדק שר איתו את השיר האופטימי, שלא לומר נאיבי, באביב האחרון, עם לחן קלפטרי יפהפה שהוכיח שכוחו היצירתי – לא רק שלא נחלש אלא שאפילו התחדש. ובחיי שנדבקתי, והאמנתי לו.   בשנות ה-90, בעיתון "העיר" התל אביבי, הוחלט לברר אחת ולתמיד מהו סולו הגיטרה הישראלי הטוב ביותר. זו הייתה משימה יומרנית וקשה – כי הסתובבו, ומסתובבים כאן, גיבורי גיטרה […]
4 בנובמבר 2022

שישי של אחרי הבחירות

אחרי כל הרעש. אחרי המתח האינטנסיבי של חוסר הוודאות, ואז: הידיעה. ואז: תוצאותיה והשלכותיה. ואז, ובמקביל: אופוריית המנצחים, וייאוש המובסים – נחוץ שקט, להִרהור ולהבנה. לתת זמן. ותמיד לתת אמון בהלחמה החזקה והפלאית שבין המנגינה למילים של שיר טוב. אז בואו נפנה מקום להילריות המרפאת והמאלחשת של המוזיקה. זו שלוחשת למנצחים: הביאו את הענווה. זו שמלטפת את מצוקת המובסים בתנועה מעגלית המרמזת על כיווני המטוטלת המשתנים תמידית. אפשר לקרוא לזה דמוקרטיה, אבל מדויק יותר לומר – חיים. והנה 4 שירים […]
30 באוקטובר 2022

המלצות לאלבומי בכורה של יוצרים צעירים: ליאור אקרמן, נועם קליינשטיין ויהונתן בראון

חדש ומומלץ: שלושה אלבומי בכורה, שני יוצרים צעירים ויוצרת צעירה   ליאור אקרמן / "קו פרשת המים"     עם כריזמה קוֹלית שהוא מבטא בביטחון משוחרר, ליאור אקרמן כואב ומשלים עם מורכבות החיים באיפי שלו "קו פרשת המים". בין השירים-סיפורים הקליטים שלו, המעידים על יכולת התבוננות רגישה לניואנסים, יש לו שיר שכתב לבתו, על המעבר שלה מילדות לבגרות, ועם קשר או בלי קשר – גם אליס מארץ הפלאות נוכחת באלבום, ב"שיר מבוא" מאת לואיס קרול בתרגום אוריאל אופק. זוהי בעצם […]
4 באוקטובר 2022

קול הסיפור: פסקול השירים של הספר "שעת אפס"

יום כיפור נקרא גם יום הדין. רבים חווים בו את אימת המוות – מגזר הדין השמיימי שעלול להיות קטלני. מעשים רעים, חטאים, עוונות ואשמה נשקלים במאזני הלב לצד חסדים, חמלה, חברות טובה ואהבה. פנקסי הנפש נשלפים וחשבון הנפש מתחיל. ולפעמים משתררת גם אדישות גדולה, לצד הדחקה, הכחשה או חוסר חיבור. ושקט. שקט שאין כמוהו. חיצוני ולפעמים גם פנימי. ובשקט הזה, נכנסות המשאלות והתקוות – הגדולות, הקטנות והעקרוניות. והמשותף להן הוא תאוות החיים. או היפוכה – האובדן והאובדנות, החידלון, הפחד. פחד […]
25 ביוני 2022

יהוא ירון נגד השטן – סימני קריאה להקשבה

"כשהייתי קטן הקשבתי לשיר מהרדיו וחיכיתי לראות איך העולם לומד העולם לא ילמד משירים יפים מי בכלל מקשיב למילים" [מילים ולחן: יהוא ירון]   כשהוא עמד השבוע על הבמה, בהיכל התרבות בת"א, עם המוזיקאים העוצמתיים שהוא התברך בהם, בהופעת ההשקה של האלבום החדש – הקשיבו למילים, ועוד איך, וגם מִלמלו אותן ביחד איתו. יש ליהוא ירון קהל משלו – שמבין ומזדהה ואוהב. אבל העולם הזה? כלומר שאר העולם? מה יהיה איתו? הוא באמת לא לומד משירים יפים. וחבל. אבל אם […]
29 באפריל 2022

העיר האבודה שהפכה לאגדה: 40 שנה למות ימית

ימית "רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד", רחל המשוררת היֹה הייתה עיר פלאות – ונגוזה. היֹה היה גן עדן – והתפוגג. לעיר קראו ימית, והיא מתה. נקברה בחולות המדבר – ואיש אינו פוקד את שרידי הריסותיה. השבוע, לפני 40 שנה (הצטברות זמן מבהילה בכובדה) ימית הוחזרה למצרים תמורת השלום. התשלום כבד, ובכל זאת ראוי – ואת התובנה הכואבת הזו מותר לי לכתוב כי אני  בין משלמיו. כשהייתי ילדה, גרתי בימית – בבית 179. מס' טלפון: 057-87550 (התקשרתי כרגע רק […]
28 בינואר 2022

הבעה במכתב – שירי מכתבים

שיר בשם "המכתב" מהאלבום החדש והיפה של נועה שמר, "שורה של צעדים", הזכיר לי את הפורמט הזה. זוכרים? היה  – ואולי עדיין ישנו – דף משורטט מילים, בתוך מעטפה, בתיבת הדואר, עם בול. ועם ציפייה. סבלנות הייתה פעם המהות.  במכתבי הנייר נדרש לחכות פרק זמן לא משוער מהשליחה ועד ההתקבלות, ואחריה – עד שתגיע תשובה. אם תגיע. הציפייה הייתה חממה נהדרת להנבטת יצירה – רומנים של מכתבים, ושירים. אז בואו נצלול לשירי מכתבים. שולחת במעטפת המסך שירים-מכתבים, וחותמת אותם בתקווה […]
25 בדצמבר 2021

ראפ והשפה העברית, לכבוד יום השפה העברית

"מסתובב ומדבר מחבר אל חבר, אין מעבר למילים, אבל אני עובר" – שרה להקת פונץ' בשיר "שיטוט ברחובות", שבהמשכו מתוארים הילדים ש"ממציאים עברית שמשתלטת על עצמה כמו טנק על הכביש, ובורחת מעצמה בלי להרגיש". אבל העברית שלנו, לפחות בפוסט הזה, לא תברח מעצמה, אלא דווקא תישאר. אז בואו נדבר עליה ועל הדרך שבה היא מתבטאת במוזיקה הישראלית. התירוץ: יום השפה העברית שחל השבוע. תקציר הפרקים הקודמים: "בעברית יש מילים בשפע, להגיד את הכול – כמעט. יש בה תקע ויש בה […]
7 בספטמבר 2021

ברוכים הבאים

ברוכות וברוכים הבאים לאתר שלי , "סך הקול". אז מה קורה פה? בתור טעימה ראשונה, מוזמנים ומוזמנות להשתעשע באטרקציה שאני הכי מחבבת: לקסיקון של יוצרים לפי האלף-בית. אם תלחצו על אות כלשהי (ואני בהחלט ממליצה לעשות את זה) תגלו מוזיקאים ששמם מתחיל באות הזו. תקליקו על כל אחת/ד – ותגלו את כל מה שכתבתי עליו או עליה לאורך השנים – ביקורות הופעות ואלבומים, ואם התמזל מזלי, אז גם ראיון עומק. מה עוד? סיקור המוזיקה הישראלית דרך הפילטרים שלי. לצד חומרים […]
6 בספטמבר 2021

ירמי קפלן והשנה החדשה

אז תיכף תתרחש הלידה שלה. אמא-זמן כבר בצירים. והם לא ארוכים. עם שקיעת החמה היא תפרוץ מרחם הזמן, עם שם משונה, תשפ"ב, ועם המבטים שלנו, ששמחים בה מראש, כמו התפעמות מתינוקת בת יומה, ועם ציפייה עצומה וקיצונית ממנה: תעשי רק טוב, אה?   ואחר כך היא תצטרף לאחיותיה – משפחה מרובת בנות. צאצאיה של אמא – ולדנית מטורפת ואינסופית. כעבור שנה בלבד, היא תיאסף אל אחיותיה, וביחד איתן תמשיך לממש את ייעודן הכרוני: לסמן אותנו.   לפני כמה ימים, למשל, […]
26 במאי 2020

פִּטפוט – המילה האהובה עלי בעברית, מתוך פרויקט "אוצר מילים" בגלובס, שבועות 2020

פִטפוט. הצלילים מקדימים את מהות המילה. עוד לפני שצוללים למשמעות שלה. המיצלול ממחיש אותה. פיט-פוט. גם בלי פשר ומובן, המנגינה מרנינה, שובבה, קוסמת לילדים ולמבוגרים. פיט. פוט. אונומטופאה מושלמת (בעברית של האקדמיה: תצליל. מילה שצלילה מביע את הגדרתה. כמו בקבוק ורשרוש). איזה רעש נעים, המולה עדינה, מוזיקה של חיבור בין אנשים. של חיים. המילה שלי היא פִטפוט. אהבה שהיא שילוב של אהבות, בחיבור המביע שבין מילים לצלילים, כתיבה ומוזיקה. שיר שהוא שפה. עתיקה. עוד מהימים של הגמדים אשר ישבו מאחורי […]
26 באוגוסט 2016

שלומי ברכה, אלבום מאדים ומחוויר, אוגוסט 2016

גשמי ברכה "שום דבר אינו פשוט", מתעוות קולו של שלומי ברכה בצורמנות אלקטרונית וחוזר על עצמו שוב ושוב כמו מנטרה. זה קורה ב"ארץ עיר" – השיר החותם את "מאדים ומחוויר" – אלבום הסולו השני שלו אחרי שתיקה ממושכת. הראשון, "צ'אפלין צ'ארלי", יצא בשנת 2003. אז מה קרה בין שני האלבומים? שום דבר אינו פשוט, זו כנראה חלק מהתשובה. חלק אחר, מובן יותר, שייך ללהקה שלו, משינה, שבדיוק בתקופת אלבומו הראשון חזרה לפעילות. ברכה הוא כידוע אחד מעמודי התווך שלה, וכתב […]
10 במאי 2016

שמות מיוחדים, כולל תימורה! כתבה מגזינית, מאי 2016

שמם הולך לפניהם שנת 2012 נפתחה בכנסת בדיון של ועדת השרים לענייני חקיקה. ב-1.1.12 היה דחוף לח"כים זבולון אורלב ומירי רגב להביא בפני הוועדה תיקון בהצעת חוק השמות, ולפיו תישלל הזכות מהורים להעניק שמות "יצירתיים מדי" לילדיהם. מה נחשב יצירתי מדי? איך קובעים את זה?, ובעיקר – מי קובע? ואיך בדיוק אוכפים את זה (או אולי – עוקפים את זה?)? התשובות לשאלות אלה לא התבררו מעולם, מפני שבסופו של דבר, ההצעה הנ"ל הייתה כנראה ביזארית מדי אפילו בשביל חברי הוועדה, […]
13 בפברואר 2014

השיר של סמדר

זה השיר שכתבתי עם עדי דויטש (שהלחינה ועיבדה, ושרה סולו מהמם והכניסה לשיר רוח שטות וצחוק שאין כמותה) ליומולדת עגול במיוחד של חברתנו סמדר (גפן! ההקשר בגוף השיר, ובנשמה שלו). אני שמה נפשי בכפי ומצרפת קובץ (איכות פרימיטיבית. הוקלט בסמרטפון שלא נועד לעסקי המוזיקה) שבו ממש שומעים אותי שרה עם עדי. וזה מביך – הפעם האחרונה ששרתי בפומבי הייתה בשורה הלפני אחרונה במקהלה של בית הספר היסודי מוריה, ותסמכו על המורה תלמי שבצדק לא נתן לי מעולם סולו (גילוי נאות: […]
6 בספטמבר 2013

המורה כגיבור תרבות – תוכנית בגלי צה"ל בהשתתפותי

ביום שני 26.8.13, לקראת שנת הלימודים תשע"ד, שנפתחה לאחרונה, התקיים בגלי צה"ל יום שידורים מיוחד. במסגרתו, שודרה תוכנית על דמות המורה כגיבור תרבות – בספרות, בקולנוע, באינטרנט ובמוזיקה – ביוזמתה ובעריכתה של יפעת שחם. השתתפו בה נעם פיינהולץ, יוני ליבנה, עידו קינן ואני – שדיברתי על המורה במוזיקה. קריינה: תמר עמית יוסף. אתם מוזמנים להאזין. המורה כגיבור תרבות, גל"צ
21 באוגוסט 2013

גבריאל בלחסן: ראיון אישי מקיף

היה זה תור הזהב של פורום המוזיקה הישראלית בוויינט, בהנהגת אסף לבנון. השנה: 2005. הרשתות החברתיות עוד לא הומצאו, אבל הפורומים התחילו לנסח את העיקרון. בפורום הספציפי הזה התקיימה חגיגה תמידית של כתיבה על מוזיקה. מוזיקאים, אוהבי מוזיקה, מתווכי מוזיקה ומפיצי מוזיקה ניהלו שם דיאלוגים. ובתוך כל זה, נוצר גם הפרויקט הפרטי שלי – שלא יכול היה להשתלב בשום במה אחרת, כי ראיינתי מוזיקאים באריכות רבה על מוזיקה, ועל מוזיקה בלבד, ובלי להיות כפופה להכתבות יחצניות. הראיון עם גבריאל בלחסן […]
30 במרץ 2013

להיט הגיע, פסח גם

בטרם נולדה, היה לי ברור שתוקף בקלאסיקות שירי הילדים שעליהם גדלתי, ובאלה שאני גודלת עליהם עכשיו. בפועל, אחרי כמה שבועות מרוכזים של "30 להיטים לפעוטות" (עם רפרטואר באמת חמוד – "שעון בן חיל", "לשפן יש בית", וכאלה) השתעממתי. אחר כך שמענו הרבה אריק-איינשטיינים, יונים-רכטרים ושלושרים, וגם שני-שליש של שלום גד החדש, ואז עברנו עיר ובפועל הרדיו פתוח כיום כל הזמן ואנחנו שומעות רק רשת גימל. אני מאזינה רק בחצי אוזן. באוזן וחצי הנוספות אני מקשיבה בעיקר למוזיקה שהיא מפיקה מפיה. […]