כללי

29 באפריל 2022
ימית

העיר האבודה שהפכה לאגדה: 40 שנה למות ימית

ימית "רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד", רחל המשוררת היֹה הייתה עיר פלאות – ונגוזה. היֹה היה גן עדן – והתפוגג. לעיר קראו ימית, והיא מתה. נקברה בחולות המדבר – ואיש אינו פוקד את שרידי הריסותיה. השבוע, לפני 40 שנה (הצטברות זמן מבהילה בכובדה) ימית הוחזרה למצרים תמורת השלום. התשלום כבד, ובכל זאת ראוי – ואת התובנה הכואבת הזו מותר לי לכתוב כי אני  בין משלמיו. כשהייתי ילדה, גרתי בימית – בבית 179. מס' טלפון: 057-87550 (התקשרתי כרגע רק […]
28 בינואר 2022

הבעה במכתב – שירי מכתבים

שיר בשם "המכתב" מהאלבום החדש והיפה של נועה שמר, "שורה של צעדים", הזכיר לי את הפורמט הזה. זוכרים? היה  – ואולי עדיין ישנו – דף משורטט מילים, בתוך מעטפה, בתיבת הדואר, עם בול. ועם ציפייה. סבלנות הייתה פעם המהות.  במכתבי הנייר נדרש לחכות פרק זמן לא משוער מהשליחה ועד ההתקבלות, ואחריה – עד שתגיע תשובה. אם תגיע. הציפייה הייתה חממה נהדרת להנבטת יצירה – רומנים של מכתבים, ושירים. אז בואו נצלול לשירי מכתבים. שולחת במעטפת המסך שירים-מכתבים, וחותמת אותם בתקווה […]
25 בדצמבר 2021
להקת שלווה וג'ימבו ג'יי - שיר בעברית

ראפ והשפה העברית, לכבוד יום השפה העברית

"מסתובב ומדבר מחבר אל חבר, אין מעבר למילים, אבל אני עובר" – שרה להקת פונץ' בשיר "שיטוט ברחובות", שבהמשכו מתוארים הילדים ש"ממציאים עברית שמשתלטת על עצמה כמו טנק על הכביש, ובורחת מעצמה בלי להרגיש". אבל העברית שלנו, לפחות בפוסט הזה, לא תברח מעצמה, אלא דווקא תישאר. אז בואו נדבר עליה ועל הדרך שבה היא מתבטאת במוזיקה הישראלית. התירוץ: יום השפה העברית שחל השבוע. תקציר הפרקים הקודמים: "בעברית יש מילים בשפע, להגיד את הכול – כמעט. יש בה תקע ויש בה […]
7 בספטמבר 2021
ברוכים הבאים

ברוכים הבאים

ברוכות וברוכים הבאים לאתר שלי , "סך הקול". אז מה קורה פה? בתור טעימה ראשונה, מוזמנים ומוזמנות להשתעשע באטרקציה שאני הכי מחבבת: לקסיקון של יוצרים לפי האלף-בית. אם תלחצו על אות כלשהי (ואני בהחלט ממליצה לעשות את זה) תגלו מוזיקאים ששמם מתחיל באות הזו. תקליקו על כל אחת/ד – ותגלו את כל מה שכתבתי עליו או עליה לאורך השנים – ביקורות הופעות ואלבומים, ואם התמזל מזלי, אז גם ראיון עומק. מה עוד? סיקור המוזיקה הישראלית דרך הפילטרים שלי. לצד חומרים […]
6 בספטמבר 2021
סך הקול

ירמי קפלן והשנה החדשה

אז תיכף תתרחש הלידה שלה. אמא-זמן כבר בצירים. והם לא ארוכים. עם שקיעת החמה היא תפרוץ מרחם הזמן, עם שם משונה, תשפ"ב, ועם המבטים שלנו, ששמחים בה מראש, כמו התפעמות מתינוקת בת יומה, ועם ציפייה עצומה וקיצונית ממנה: תעשי רק טוב, אה?   ואחר כך היא תצטרף לאחיותיה – משפחה מרובת בנות. צאצאיה של אמא – ולדנית מטורפת ואינסופית. כעבור שנה בלבד, היא תיאסף אל אחיותיה, וביחד איתן תמשיך לממש את ייעודן הכרוני: לסמן אותנו.   לפני כמה ימים, למשל, […]
26 במאי 2020
סך הקול

פִּטפוט – המילה האהובה עלי בעברית, מתוך פרויקט "אוצר מילים" בגלובס, שבועות 2020

פִטפוט. הצלילים מקדימים את מהות המילה. עוד לפני שצוללים למשמעות שלה. המיצלול ממחיש אותה. פיט-פוט. גם בלי פשר ומובן, המנגינה מרנינה, שובבה, קוסמת לילדים ולמבוגרים. פיט. פוט. אונומטופאה מושלמת (בעברית של האקדמיה: תצליל. מילה שצלילה מביע את הגדרתה. כמו בקבוק ורשרוש). איזה רעש נעים, המולה עדינה, מוזיקה של חיבור בין אנשים. של חיים. המילה שלי היא פִטפוט. אהבה שהיא שילוב של אהבות, בחיבור המביע שבין מילים לצלילים, כתיבה ומוזיקה. שיר שהוא שפה. עתיקה. עוד מהימים של הגמדים אשר ישבו מאחורי […]
26 באוגוסט 2016
סך הקול

שלומי ברכה, אלבום מאדים ומחוויר, אוגוסט 2016

גשמי ברכה "שום דבר אינו פשוט", מתעוות קולו של שלומי ברכה בצורמנות אלקטרונית וחוזר על עצמו שוב ושוב כמו מנטרה. זה קורה ב"ארץ עיר" – השיר החותם את "מאדים ומחוויר" – אלבום הסולו השני שלו אחרי שתיקה ממושכת. הראשון, "צ'אפלין צ'ארלי", יצא בשנת 2003. אז מה קרה בין שני האלבומים? שום דבר אינו פשוט, זו כנראה חלק מהתשובה. חלק אחר, מובן יותר, שייך ללהקה שלו, משינה, שבדיוק בתקופת אלבומו הראשון חזרה לפעילות. ברכה הוא כידוע אחד מעמודי התווך שלה, וכתב […]
10 במאי 2016

שמות מיוחדים, כולל תימורה! כתבה מגזינית, מאי 2016

שמם הולך לפניהם שנת 2012 נפתחה בכנסת בדיון של ועדת השרים לענייני חקיקה. ב-1.1.12 היה דחוף לח"כים זבולון אורלב ומירי רגב להביא בפני הוועדה תיקון בהצעת חוק השמות, ולפיו תישלל הזכות מהורים להעניק שמות "יצירתיים מדי" לילדיהם. מה נחשב יצירתי מדי? איך קובעים את זה?, ובעיקר – מי קובע? ואיך בדיוק אוכפים את זה (או אולי – עוקפים את זה?)? התשובות לשאלות אלה לא התבררו מעולם, מפני שבסופו של דבר, ההצעה הנ"ל הייתה כנראה ביזארית מדי אפילו בשביל חברי הוועדה, […]
13 בפברואר 2014

השיר של סמדר

זה השיר שכתבתי עם עדי דויטש (שהלחינה ועיבדה, ושרה סולו מהמם והכניסה לשיר רוח שטות וצחוק שאין כמותה) ליומולדת עגול במיוחד של חברתנו סמדר (גפן! ההקשר בגוף השיר, ובנשמה שלו). אני שמה נפשי בכפי ומצרפת קובץ (איכות פרימיטיבית. הוקלט בסמרטפון שלא נועד לעסקי המוזיקה) שבו ממש שומעים אותי שרה עם עדי. וזה מביך – הפעם האחרונה ששרתי בפומבי הייתה בשורה הלפני אחרונה במקהלה של בית הספר היסודי מוריה, ותסמכו על המורה תלמי שבצדק לא נתן לי מעולם סולו (גילוי נאות: […]
6 בספטמבר 2013

המורה כגיבור תרבות – תוכנית בגלי צה"ל בהשתתפותי

ביום שני 26.8.13, לקראת שנת הלימודים תשע"ד, שנפתחה לאחרונה, התקיים בגלי צה"ל יום שידורים מיוחד. במסגרתו, שודרה תוכנית על דמות המורה כגיבור תרבות – בספרות, בקולנוע, באינטרנט ובמוזיקה – ביוזמתה ובעריכתה של יפעת שחם. השתתפו בה נעם פיינהולץ, יוני ליבנה, עידו קינן ואני – שדיברתי על המורה במוזיקה. קריינה: תמר עמית יוסף. אתם מוזמנים להאזין. המורה כגיבור תרבות, גל"צ
21 באוגוסט 2013

גבריאל בלחסן: ראיון אישי מקיף

היה זה תור הזהב של פורום המוזיקה הישראלית בוויינט, בהנהגת אסף לבנון. השנה: 2005. הרשתות החברתיות עוד לא הומצאו, אבל הפורומים התחילו לנסח את העיקרון. בפורום הספציפי הזה התקיימה חגיגה תמידית של כתיבה על מוזיקה. מוזיקאים, אוהבי מוזיקה, מתווכי מוזיקה ומפיצי מוזיקה ניהלו שם דיאלוגים. ובתוך כל זה, נוצר גם הפרויקט הפרטי שלי – שלא יכול היה להשתלב בשום במה אחרת, כי ראיינתי מוזיקאים באריכות רבה על מוזיקה, ועל מוזיקה בלבד, ובלי להיות כפופה להכתבות יחצניות. הראיון עם גבריאל בלחסן […]
30 במרץ 2013
סך הקול

להיט הגיע, פסח גם

בטרם נולדה, היה לי ברור שתוקף בקלאסיקות שירי הילדים שעליהם גדלתי, ובאלה שאני גודלת עליהם עכשיו. בפועל, אחרי כמה שבועות מרוכזים של "30 להיטים לפעוטות" (עם רפרטואר באמת חמוד – "שעון בן חיל", "לשפן יש בית", וכאלה) השתעממתי. אחר כך שמענו הרבה אריק-איינשטיינים, יונים-רכטרים ושלושרים, וגם שני-שליש של שלום גד החדש, ואז עברנו עיר ובפועל הרדיו פתוח כיום כל הזמן ואנחנו שומעות רק רשת גימל. אני מאזינה רק בחצי אוזן. באוזן וחצי הנוספות אני מקשיבה בעיקר למוזיקה שהיא מפיקה מפיה. […]
28 באוקטובר 2011
סך הקול

אינידינגב ואני, הספר של שויקה רוני, ו-וירוס קטלני

באחת עשרה בלילה, שלשום (26.10), פילחה אזעקה את רחובות רחובות. זה  היה מפתיע, ובכלל לא לטובה, וקטע את הציפיות לשנת לילה בריאה שהייתי זקוקה לה מאוד  לקראת היום שלמחרת. התעשתנו מהר, בן זוגי ואני, ובעזרת הטכנולוגיה למדנו שביבי  (עדיין?) לא פצח במלחמה עם איראן, או באירוע בסדר גודל דומה, אבל גראד נחת לא כל  כך רחוק. האזעקה גם הייתה אות פתיחה טִקסי ללילה של וירוס נאלח במיוחד, שמטעמי  הגעלת הציבור אינני רוצה לפרט את מהותו. עם שחר, בסיום לילה שמעל […]
18 באוקטובר 2011
סך הקול

גלעד שליט והשירים

שירים יודעים על החיים. וזה מוזר, כי את השירים כותבים בני אדם. ואנחנו, בני האדם – כה תועים, כה תוהים, כה טועים, לפעמים. ובכל זאת – שירים. ויש בשירים נבואה, ויש נחמה ותקווה. ויש בשיר קוסמוס שלם של התחלה, אמצע וסוף. עבר ובעיקר הווה וסימוני עתיד. השירים הבאים לא נכתבו עבור גלעד שליט. ובכל זאת, התיאורים מדויקים. מפלחים את המציאות ל"אז" מול "עכשיו". והעכשיו הזה. בו אני נאחזת עכשיו. מבודדת לי מכל החששות רק את הטוב. היום אני מכניסה לתוכי […]
8 ביולי 2011
סך הקול

נעמי שמר – "יום יום ואיזה פלא". שבע שנים למותה

"לי לא אכפת, לי דווקא די נעים" שהיא שגורה ואולי נשחקת מרוב שנים של השמעות. אינני משתעממת מחוויה מקסימה גם כאשר היא חוזרת על עצמה. ובעצם, רצוי שתחזור על עצמה, תכופות, אם היא אכן חוויה מקסימה. וכך, אין הבדל בהנאה שלי מהביצועים הקלאסיים של שירי נעמי שמר מאז שחוויתי אותם בגן הילדים ועד היום. אני אוהבת בנעמי שמר את השובבות שלה. ככל שעוברות השנים מגלה את קריצת העין הממזרית שהיא משלבת בשירים בקלילות, ולפעמים בערמומיות מוסיפה אירוניה וביקורת. יום שישי […]
31 באוקטובר 2010
סך הקול

כנסיית השכל, אלבום שורות של אנשים, אוקטובר 2010

נסיית השכל ניצבת כיום על פרשת דרכים. בקרוב לעשרים שנות קיומה הספיקה הלהקה לצבור הערכה והצלחה בזכות יכולתה להתמיד בצליל האיכותי שלה, שמשלב רוק בטעם טוב, מזרחיות ופגיעוּת קומוניקטיבית. אלבומם הקודם, "אוטוביוגרפיה", שהיה בעצם אוסף של שיריהם בעיבודים משודרגים, נשמע כמו פסק זמן סיכומי מענג לקראת המהלך היצירתי הבא. מהלך שכזה אכן הגיע, אבל הוא מתבטא יותר בדרך שבה נוצר האלבום החדש, "שורות של אנשים", ופחות בתוצאות. הוא הוקלט בלונדון, שם שהו חברי הלהקה בצוותא במשך חודש. תפקידו של הביחד […]
26 באוקטובר 2010
סך הקול

לב נודד אל מבוע *

אחרי ארבעה ימים חזרתי לשדה הקרב, שנותר כפי שהשארתי אותו: כוס מי זכוכית על השולחן, כרית מהמיטה על הספה הסתורה, מזרן יוגה ועליו סימנים נוגעים ללב של רצון טוב, טבלית ריקה של אנטיביוטיקה, מוות בוונציה מפנה גב פתוח על השטיח, מדחום על 39.3 מעלות. בין יום חמישי הפסיכי לשני הנוכחי הפרידה טריטוריה מבהילה בקביעותה הארעית, אבל היום שבתי אל המקום הקבוע, שפתאום דווקא הוא רומז ארעיות. אתמול נראיתי כמו כולם, ורק צמיד משונה שלא הצלחתי להסיר העיד כי אני עדיין […]
30 ביוני 2010

שיר הלל ל-ע. הלל – במלאת 20 שנה למותו

– "ילדה, מה שמך? – בתיה! – ומה שם בובתך? – קטיה! – ומה את עושה לה שלא תתלכלך? – אמבטיה. – איך? – באמבטיה. – למה? – שתהיה לי יפה לשבתיה"! כך נפתח שיר אחד, מתוך שירים רבים, של ע. הלל, שעיטרו את ילדותי בדמויות ציוריות, שובביות, מצחיקות וחובבות מילים – ממש כמו מחברן. היו שם ציפורים (בולבול, דוכיפת, פשוש), זברות, אריות, שועלים וחסידות, וגם דמויות אנושיות ססגוניות, שבראשן עמד "דודי שמחה", שכשמו כן הוא – מלא שמחה, יצירתיות […]