פרק 34: מעבר לחדר תקציר הפרק הקודם: שלומית לא מבינה מה תפקידה בהתרחשות     מה ההבדל בין אדם עומד, לאדם עומד מחכה? אני רואה את שר ההגרלות, ויודעת שכבר לא אזכה. מים – בשמיים, אז איך אפשר אותם לגמוע? צמאה ויגעה, אז למה הם כל כך גבוה? מה ההבדל בין אדם עומד, לאדם עומד מחכה? אני יושבת על גב הסלע, וברור שלא אכה. מים – בשמיים, אז איך אפשר אותם לגמוע? צמאה ויגעה, אז למה הם כל כך גבוה? […]

פרק 33: מה בדיוק לצעוק   שבעה אנשים בשיחה: גיא, גילי, יודה, אלישיב, גיא השני, עידו ואני. השיחה – שיחה, אך פתאום מתפצלת לשתיים. אני עוקבת אחרי זרם אחד, ואחר כך פונה אל הזרם השני. היכן להשתהות ואחר כך לשהות? ככה זה תמיד. לא מתמקדת באף אחד, כי אולי השני מעניין יותר. אבל אני לא מצליחה באמת לחוות אותו סימולטנית. וכך פספסתי את שתיהן, ובעצם, באף אחת גם לא השתתפתי באופן פעיל. ככה זה אצלי תמיד. "שמעת את האלבום החדש […]

פרק 32: נשפתי עליו תקציר הפרקים הקודמים: פתאום, באמצע החזרות של הלהקה, אלישיב שאל שאלה שכמעט וערערה את כולם.   יום שישי. עם כאב הבטן המחזורי הזה והידיעה שעוד מעט יש לי טרמפ – גיא קיבל מגיא אוטו, וסוף-סוף הוא נוסע להורים שלו – אני  מרשה לעצמי להיות פסיבית, ובמילא לא מסוגלת לדבַר, מלבד לאשפז את עצמי עם איתן ועם השיר "אפילו", עשר פעמים רצופות. אני לא מרגישה דבר מלבד הכמיהה לערות בטפטופים קבועים את המים האלה – אבל בסוף […]

פרק 31: האיש על הבמה   תקציר הפרקים הקודמים: יש בסיסט ללהקה ומתחילים לעבוד על האלבום.   אולי הוא תחליף אולי הוא תחליף של תחליף של תחליף האם גם הייתי תחליף? תִּפקוּד תחליפים.   ולפעמים, נדמה להרף אין המקור ותחליף, ותחליף של תחליף ואני במבט מהחוץ מתהווים בתהייה אל השתקפות.   "אבל אני לא מבין" – אלישיב קטע את הנגינה של גילי, שהבהירה וחידדה את מה שכילתה לשיר. אלישיב השמיע עם הגיטרה שלו צלילים צורמניים ובוטים, הוריד אותה ממנו במיאוס […]

פרק 30: המתדלק   בלילה שלפני החתונה של מאירה ואשר, הלכתי לבד להופעה של עוז. עמוק בתוך השירים, תהיתי איך דווקא במועדון האפלולי הזה אני מרגישה כמו בבית. איך, שאלתי את עצמי, הבית הנוח שלך עכשיו, הוא דווקא בתוך השיר הזה, שבאולפנא היו מכנים אותו שיר זימה? תמיד בחתונות אני משמיעה לעצמי, בראש, דווקא את השיר הזה. גם מחר, הבטחתי לעצמי, אני אשמע אותו בראש. דווקא עם כל הסמים והאלכוהול, שמורגשים היטב בשיר, ושהאנשים שבחתונה לא יכולים אפילו לזהות אותם. […]

פרק 29: מועצת העיניים הדתיות תקציר הפרקים הקודמים: להקת אדר ג' מחפשת בסיסט.   המתופף מכה בתופים בעדינות. בזהירות. וכל הזמן נמצא בקשר עין איתה. מביט בה בשאלה, בדאגה, בריכוז. מתבונן בה בתימהון, במתיקות. "איפה גילי"? שואל אלישיב, ויודה נצמד אליו, לשמוע ממני את התשובה. "לא בטוח שהיא תגיע", אני לוחשת. "אבל היא תנסה". "אוף", רוטן אלישיב, "חשוב נורא שהיא תראה את להט". "למה, בגלל ששתיהן נשים"? שואל או סונט יודה. "שקט!!! תהיו בשקט"! מרעישים סביבנו אנשים. להט מחייכת אל […]

פרק 28: אל יתקמט יומי תקציר הפרקים הקודמים: ללהקת הרוק הדתית כבר יש שם – אדר ג'.   אבל בכל זאת אני אסירת תודה לו, על כך שהרחיב את מנעד התחושות שלי. פעם חשבתי שיש חיבה ויש אהבה ויש חוסר אהבה, ויש שנאה. היום אני כבר יודעת שכל אחד מהרגשות האלה הוא הקוטר של מעגל, שההתרחשויות נמצאות לפעמים בשוליו. שגם פיסת עור בודדה היא מלאה בעצבים, וכל אחד מהם מפיק תחושה שונה. פעם היו בעולם שלי התחלה ואמצע וסוף. אבל […]

פרק 27: אדר ג'   "אבל משעמם לי לשיר ג'יבריש", אמרה גילי, ומיד הצביעה על בטנה כשהיא מביטה בי, כאילו שאוציא משם משהו. "דווקא יש לי", חייכתי. "אבל זה מטופש". "שלומית מת-ב-יי-ש-ת", שר יודה. "שלומית תשיר לנו סו"- "לא"! קבעתי, אבל ביקשתי מגילי שתעשה עם הגיטרה בדיוק מה שהיא עשתה מקודם, ותוך כדי זה דקלמתי: "אולי היא זרה, המוטיבציה / אבל אני אפילו לא אסוציאציה / ובטח שלא אופציה // אך בינתיים מדבר צייה / חוצה מעבר חצייה / בדרך […]

פרק 26: קשר עין תקציר הפרקים הקודמים: שלומית זורמת בשני אפיקי חייה הנוכחיים: עבודה בעיתון וניהול הלהקה החדשה   מאי עומד מולנו, אבל לא רואה אותנו, ולא בגלל שהוא מסונוור. האורות בכלל לא דולקים על הבמה. היא ניזונה רק מאור החשמל שמכסה את כל החדר הקטן, שבו עומדים שורות-שורות של כיסאות סטודנטים. גילי ואני יושבות בשורה הראשונה ומביטות בו. הוא לא רואה אותנו, כי לא מסתכל עלינו, ובעצם לא מסתכל על אף אחד מהקהל שלו. עיניו עצומות כששר. אבל לעיתים […]

פרק 25: נוהר תקציר הפרק הקודם: במערכת "פרוטוקול" נוסדה להקת רוק דתית   "אני מוכרחה לפגוש את נוהר". "נוהר יפת התואר", שרה גילי את השורה המתבקשת, ומיד החמיצה: "למה בעצם"? "סקרנות", מתערב גיא בקול חצצי. "כי אני רוצה לפגוש פעם מוזה". "את רוצה לקבל השראה"? בקול של גיא מתרפרפים סדקי תהייה. "אני רוצה להבין אם בשביל להיות מוזה צריך להיות יצירתי. השראה זאת יצירה"? גיא הניע ראשו באופן שלא הבהיר אם הוא מתכוון לשלילה או לחוסר ידיעה. "כמה שירים כתבו […]

פרק 24: המיתולוגיה שלנו תקציר הפרק הקודם: ללהקת הרוק הדתית ששלומית מייסדת כבר יש סולנית, וקוואים לה גילי   אני חושבת על המיתולוגיה שלנו. מה אזכור ממנה? כרגע ברור לי שאת הכל. כל מילה בכל שיחה. כל מקום שבו דרכו רגלינו. אבל האם באמת זוכרים כל נסיעה במכונית? כל דיבור שעיבה את הנוף, ומה היו מילות הקישור של הקריין ברדיו? יש לי הרגשה שלא אבגוד בזיכרון, אבל האם זאת רק המטלה שלי? כמה שמחות של פגישות מקריות גוועו בזיעת תל […]

פרק 23: גילי מאוד תקציר הפרק הקודם: גיא מעודד את שלומית לצאת מתקופת האבל על צוהר, וככה נולד הרעיון להקים להקת רוק דתית.   "גילה, אני מניחה". "לא", אמרה גילי, "זה גילי ממש. לא שם קיצור. אבא שלי קרא לי ככה על שם הפסוק בישעיהו 'גילי מאוד בת ציון, הריעי בת ירושלים"… "הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא", הצטרפתי אליה, אחרי הכל אני בת אולפנא. "עני ורוכב על חמור", המשכנו ביחד, "ועל עיר בן אתונות". "אגב, הלחנתי את זה", […]

פרק 22: כמו לשפוך בושם לביוב   תקציר הפרק הקודם: גיא היפה מנסה להקל על שלומית את מצוקתה באמצעות יחס אבהי (מדי). לשלומית יש חברה חדשה     "את צריכה להכיר מישהו חדש. כבר עברת את תקופת האבל, ואת צריכה להכיר מישהו חדש". "מאיפה אתה יודע שעברתי את תקופת האבל"? "כי הגיע הזמן. אבל איך מוצאים לך בחור, שלומית? תגידי, את עוד סגורה על זה שהבחור שלך צריך להיות דתי"? "ברור". "אבל צוהר היה חילוני"! "צוהר לא היה הבחור שלי". […]

פרק 21: להט תקציר הפרקים הקודמים: שלומית מגלה שהופעת הבכורה של צוהר מתקיימת בשבת. והיא הרי שומרת שבת.       מי היה מאמין שלהט ואני נשוחח אי פעם כמו חברות. ככה אני חושבת מול הסינגל שלה:   "האוויר בחדרי מנטרל בשמים וסִרחונות האוויר בחדרי מאזן פלאים ואסונות האוויר בחדרי שקוף, אבל האפלולית מאירה: איש עם שנהבים שומט פיסת תחנונים אפורה".     איך מתחילה חברוּת? בהידברות? אחרי שמופע הבכורה של "פנטזיה" נגמר, גיא ראה שאני מתחילה לצאת החוצה, ואמר: "אל […]

פרק 20: זאת רק הופעה תקציר הפרק הקודם: מה בדיוק קרה לשלומית ביום ההולדת של מור?   אני הולכת בעירי בעקבות המנגינה. היא להטוטנית של שלטי רחוב. גיטרות משומשות תלויות על עץ, חדרי חזרות סוגרים עסקה בין מוסכים, עקצוץ מיקרופונים צורב את האור. אנשים מאיישים סמטאות. כל אחד מהם הוא כלי נגינה. ילד תוף, ילדה טוּבָּה. וכאן שדרת עצי מודעות. בוא יבואו הופעות. וזה – איזה יופי, כי זה – הלוגו שלנו.   הלוגו שלנו?   הוא אסף אותי מהספסל […]