מאמרים

29 באפריל 2022

העיר האבודה שהפכה לאגדה: 40 שנה למות ימית

ימית "רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד", רחל המשוררת היֹה הייתה עיר פלאות – ונגוזה. היֹה היה גן עדן – והתפוגג. לעיר קראו ימית, והיא מתה. נקברה בחולות המדבר – ואיש אינו פוקד את שרידי הריסותיה. השבוע, לפני 40 שנה (הצטברות זמן מבהילה בכובדה) ימית הוחזרה למצרים תמורת השלום. התשלום כבד, ובכל זאת ראוי – ואת התובנה הכואבת הזו מותר לי לכתוב כי אני  בין משלמיו. כשהייתי ילדה, גרתי בימית – בבית 179. מס' טלפון: 057-87550 (התקשרתי כרגע רק […]
21 באפריל 2022

הנס בחמסין של ניסן

מה עבר על לאה גולדברג כשכתבה את השיר "חמסין של ניסן"? לעולם לא נדע, אבל התוצאה מרהיבה, צבעונית, מיסתורית – ופסיכית לגמרי. במובן הנפלא-יצירתית, כמובן   אָכֵן אֵדַע, זֶה יוֹם לְלֹא תְּמוּרָה וְלֹא נָפַל דָּבָר וְלֹא אֵרַע וְלֹא יַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין יָמִים צִיּוּן וָאוֹת אֲשֵׁר מִטּוֹב עַד רָע. וְרַק לַשֶּׁמֶשׁ רַיחַ שֶׁל יַסְמִין , וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם, וְרַק לָעֶרֶב צֶבָע שֶׁל תַּפּוּז, וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת. אֵיךְ אֶזְכְּרֶנּוּ אַלְמוֹנִי סְתָמִי , אֵיכָה אֶשְׁמֹר חַסְדּוֹ הַפִּתְאֹמִי, אֵיךְ אַאֲמִין […]
8 באפריל 2022
צילום-עוזי-פז-מתוך-אתר-פיקיויקי-scaled.jpg

הרדופים, לונדון בניסן, "זה לא". מה הקשר? לקט!

לקוראים החדשים, והישנים, וגם לעצמי – הזדמנות להכיר או להיזכר בפוסטים (קצרים! כי אין כוח הפעם להתפלספות) ואהובים מפעם. אז… מה אימצתי מנתן יונתן? מה המסרים האמיתיים בקלישאות? ואיך היה לי בלונדון – בתקופה הזו, אבל בשנה מאוד אחרת?   פותחת ב"הרדופים", ועם מילה אחת קטנה של נתן יונתן – צנועה אך משמעותית. כנראה עוברת ל"זה לא" – ואם נשמעת כאן נימה סמויה של כעס, אז בעצם היא דווקא גלויה. ואולי זה פחות כעס ויותר אכפתיות – כלפי המשמעות.   […]
1 באפריל 2022

קול הסיפור: פסקול השירים של הספר "שיר העצב הנורא"

פסקול ירושלמי שנות-תשעימי לפעמים את פוסעת בבוקר עם חברה שלך בשדרה, אחרי שהפקדתם את הילדה שלך ואת הילד שלה באותה הכיתה. ואז, מתברר שהפטפוט שלכן ייאלץ להיקטע, ואת הסיבה לכך היא מסבירה בחיוך מסתורי – "אני כותבת ספר". וכך, בוקר אחרי בוקר, על רקע חילופי עונות ושנים, בהתמדה נחושה. ואת סקרנית, מאוד סקרנית, ונכספת כבר לקרוא, ולו כמה מילים. ויום אחד זה קורה, וביד שלך נחה טיוטה. ואת נכנסת לתוכה, אבל עדיין צופה מבחוץ, אבל הספר לא מאשר לך את […]
11 במרץ 2022
יובל דותן - אבא טס עם לווייתן

קול הסיפור: פסקול השירים של הספר "אבא טס עם לווייתן" + מתנה לקוראי סך הקול

פסקול לווייתנים "גופה של לווייתן כחול נשטפה לחופי העיירה אַרקָטָה ביום שבת", כך נפתח ספר הביכורים של יובל דותן "אבא טס עם לווייתן" (הוצאת מטר). ספר עמוק, יצירתי ולא שגרתי. הוא מספר במבט עוקצני-דוקרני על שיבוש, שבאמצעותו נחשפת הנפש האנושית הפגיעה מתחת למעטה של מוסכמות והסדרים חברתיים מזויפים ונלעגים. פוליטיקה מקומית שהיא גם אוניברסלית, תככים באקדמיה ודינמיקות חברתיות הרסניות מתגלים בספר הזה לצד תובנות מתנגנות. ההתמסרות האישית שלי אליו לא הייתה מיידית. הביקורתיות הלועגת הרתיעה אותי בהתחלה, אבל אט-אט נשביתי […]
8 במרץ 2022

6 שירים נשיים חדשים ליום האישה

  מעניינות, מגוונות, חזקות, יצירתיות – הנה שש יוצרות עם שירים חדשים, במיוחד ליום האישה. מוזמנות ומוזמנים להוסיף בתגובות שירים מצוינים – חדשים וישנים – ששרות נשים. אולי ניצור כאן ביחד מאגר יפה.    הדסה עזריה / גאולה (מילים, לחן ושירה: הדסה עזריה)   תיאטרלית, דרמית, קרקסית, קברטית – הדסה מתריסה ומנערת: יאללה, קומי, התנערי מעפר! צינית, צוחקת צחוק מרושע אך גם חומל כלפי הרצון הנואש, אם כי פאסיבי (ועל זה הביקורת שלה) לגאולה. הרי היא ממש לא תגיע מעצמה […]
18 בפברואר 2022

11 תובנות בעניין סדרת התעודה על שלום חנוך

א. לפעמים, הכל פשוט, אפילו הגדוּלה. הקולנוענית ענת גורן יצרה דוקו בן שלושה פרקים בשם "שלום", על שלום חנוך (שודר ב"יס") – וכשהסתיימו פרקיו – וצפיתי ברצף בשלושתם – השתררה אצלי דממה. הנפש שהתפצלה עם המילים, הצלילים והמראות, נאספה מחדש לקול התהייה: אז מה זה היה? ואיזה אדם התגלה? ומה התחדש? ב. והתברר ששום תעלומה לא התבררה, אולי כי אין שום תעלומה. ג. יש איש אחד – יוצר גדול – שחי את חייו הפרטיים עם משפחתו, חבריו והצוות המקצועי שלו […]
28 בינואר 2022

הבעה במכתב – שירי מכתבים

שיר בשם "המכתב" מהאלבום החדש והיפה של נועה שמר, "שורה של צעדים", הזכיר לי את הפורמט הזה. זוכרים? היה  – ואולי עדיין ישנו – דף משורטט מילים, בתוך מעטפה, בתיבת הדואר, עם בול. ועם ציפייה. סבלנות הייתה פעם המהות.  במכתבי הנייר נדרש לחכות פרק זמן לא משוער מהשליחה ועד ההתקבלות, ואחריה – עד שתגיע תשובה. אם תגיע. הציפייה הייתה חממה נהדרת להנבטת יצירה – רומנים של מכתבים, ושירים. אז בואו נצלול לשירי מכתבים. שולחת במעטפת המסך שירים-מכתבים, וחותמת אותם בתקווה […]
14 בינואר 2022

7 שירי עידוד לתקופת בידוד

אמצע ינואר ושבט, 2022. משהו השתבש לאחרונה. גל של ייאוש שאופף רבים. כולל האופטימיים/מדחיקנים שקיוו שזה יסתדר – מתישהו, איכשהו. כמעט שנתיים הקורונה איתנו, ואיכשהו למדנו לחיות איתה. אבל בימים האחרונים, רבים, כמוני, חווים תחושה קלסטרופובית של משהו שהולך וסוגר עלינו. מצור תודעתי, נפשי. הקורונה היא הטריגר, אבל החולי רחב יותר – פוליטי ופרטי. אז הנה שבעה שירי עידוד חדשים (כן, טריים ונוצצים ישר מהניילון) ומשמחים. יפים גם מוזיקלית וגם ויזואלית. תנו לנפש הרעועה להתאושש איתם. מגיע לה. שבת שלום. […]
9 בינואר 2022
טקס האשכבה בהיכל התרבות ת"א, 7.1.22

איך פתחת את הצוהר – ליורם טהרלב ז"ל, לעילוי נשמתו

"אשכולית תלויה עדיין, בין החורף והקיץ, ואני כמותה", כתב יורם טהרלב בשירו "בפרדס ליד השוקת". מבין הנושאים הרבים של פזמוניו (אהבות; טבע ונופים; ציונות ויהדות; ילדות, נעורים, בגרות וזִקנה – ובקיצור: הצטברות השנים עלינו) בחרתי לכתוב, בשבוע שבו נפרדה נשמתו מגופו, על המתח המפרה שבין הבית ובין הדרך אליו. המצב הזה, של בין לבין, כמו האשכולית שתלויה ומתנדנדת בין העונות, הוא אחד מאבות המזון היצירתיים. הוא לא עִרער את טהרלב אלא הִרהר אותו. הדרך אל הבית יכולה להיות מצב זמני, […]
31 בדצמבר 2021

שיר לשבת: נשים יושבות בחדרים

את השיר "נשים יושבות בחדרים" שמרית אור כתבה במקור על אלמנות צה"ל דרוזיות, שכאבן הטוטאלי והבלתי הפיך – חרישי ושקוף. אבל השיר הזה, כדרכה של יצירה נשגבת, הוא הרבה יותר אוניברסלי ממשמעותו המקורית. הוא מהדהד בעיניי את התקופה האיומה הזו, שבה מהלכות בינינו נשים שימיהן ספורים והן עומדות למות. סיבת המוות: רצח. וישנן נשים, וגם גברים, וילדים, שכבר נרצחו – אך עודם בחיים. קורבנות תקיפה מינית. אחד מהפוגעים השפלים, חיים ולדר, חמק השבוע לנצח מבית דין של מטה ולעולם לא […]
25 בדצמבר 2021
להקת שלווה וג'ימבו ג'יי - שיר בעברית

ראפ והשפה העברית, לכבוד יום השפה העברית

"מסתובב ומדבר מחבר אל חבר, אין מעבר למילים, אבל אני עובר" – שרה להקת פונץ' בשיר "שיטוט ברחובות", שבהמשכו מתוארים הילדים ש"ממציאים עברית שמשתלטת על עצמה כמו טנק על הכביש, ובורחת מעצמה בלי להרגיש". אבל העברית שלנו, לפחות בפוסט הזה, לא תברח מעצמה, אלא דווקא תישאר. אז בואו נדבר עליה ועל הדרך שבה היא מתבטאת במוזיקה הישראלית. התירוץ: יום השפה העברית שחל השבוע. תקציר הפרקים הקודמים: "בעברית יש מילים בשפע, להגיד את הכול – כמעט. יש בה תקע ויש בה […]
6 בספטמבר 2021
סך הקול

ירמי קפלן והשנה החדשה

אז תיכף תתרחש הלידה שלה. אמא-זמן כבר בצירים. והם לא ארוכים. עם שקיעת החמה היא תפרוץ מרחם הזמן, עם שם משונה, תשפ"ב, ועם המבטים שלנו, ששמחים בה מראש, כמו התפעמות מתינוקת בת יומה, ועם ציפייה עצומה וקיצונית ממנה: תעשי רק טוב, אה?   ואחר כך היא תצטרף לאחיותיה – משפחה מרובת בנות. צאצאיה של אמא – ולדנית מטורפת ואינסופית. כעבור שנה בלבד, היא תיאסף אל אחיותיה, וביחד איתן תמשיך לממש את ייעודן הכרוני: לסמן אותנו.   לפני כמה ימים, למשל, […]
29 בדצמבר 2020
סך הקול

הצל שלו והוא: יהודה פוליקר בן 70, דצמבר 2020

יהודה פוליקר בן 70. איך מתמצתים הוכרת תודה ליוצר שבזכות השראתו התחלתי לכתוב על מוזיקה? (מזמן. עוד לפני שזה גם הפך למקצוע ולדרך חיים שלי). התחלתי לנסח רשימת שבעה שירים, אחד לכל עשור. אבל אז הבנתי שכל המוסיף גורע. אז תמצתתי לשלוש. אלה שהכי משמעותיים לי. אבל בסוף החלטתי להתמקד בשיר אחד מכל הרשימה הזו. שיר יסוד, תמצית, גרעין, מהות. השיר הראשון שהוא גם כתב לו את המילים. שיר שמתאר באופן מזהיר את פני השטח ואת התת-מודע, שיר מסתורי ובהיר, […]
29 בדצמבר 2020
סך הקול

אמיר לקנר, ראיון, דצמבר 2020

"למוזיקה ולשירים יש את החיצים ללב שאין באף שפה אחרת"   תעודת זהות – גיל: 33, מגורים: תל אביב, מצב משפחתי: נשוי ואב לשתיים, השכלה: תואר ראשון בקומפוזיציה באוניברסיטת ת"א. עוד משהו: "אין לי פייסבוק".   לא רק הכישרון, המקצוענות, שמחת היצירה והמערכונים המדויקים הפכו את "זהו זה 2020" לתוכנית כה משמעותית ונצפית בתקופת הקרונה. השירים שמושרים במהלכה הם אחת מהסיבות המרכזיות לכך, מרגשים ביופיים ובהבעתם, ומשקפים את הלך הרוח הישראלי בתקופה הזו, עם תמהיל שמיטיב לשלב בין תקווה למחאה. […]
10 ביולי 2020
סך הקול

"זהו זה" בקורונה: מהו סוד הקסם? (ספוילר: השירים), יולי 2020

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך   סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים   "אולפן בימי קורונה, חמישה אנשים מבוגרים בקבוצת סיכון. כל הזמן מחטאים עמדות ועמודי מיקרופון. מדי פעם, מישהו מהם שוכח להסיר את המסכה ומתחיל לשיר איתה. אני מזכיר לו להוריד אותה כדי שהמיקרופון יקלוט אותו". הדובר הוא אמיר לקנר, מוזיקאי צעיר (32), מלחין, מעבד […]
29 במאי 2020
סך הקול

רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, ראיון, מאי 2020

"העברית היא סקס-מנייאקית"   אחת לכמה זמן, שוב צץ העניין הזה. מתכנסת קבוצת אנשים, נניח בפגישת זום, רובה נשים, ובקושי גבר אחד. ואז מתחילה ההתחבטות. איך בעצם תתנהל השיחה? האם הרוב קובע, ולכן מותר לפנות אל הנוכחים בלשון נקבה? בשלב הזה, בדרך כלל, משתררת התחושה הקולקטיבית שהאקדמיה ללשון העברית התירה את העניין. אבל האם נכון הדבר?  – או שמא אגדה? "זה כל-כך שנות ה-90", אומרת לי רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית. היא צודקת, כמובן. אבל גם […]
26 במאי 2020
סך הקול

פִּטפוט – המילה האהובה עלי בעברית, מתוך פרויקט "אוצר מילים" בגלובס, שבועות 2020

פִטפוט. הצלילים מקדימים את מהות המילה. עוד לפני שצוללים למשמעות שלה. המיצלול ממחיש אותה. פיט-פוט. גם בלי פשר ומובן, המנגינה מרנינה, שובבה, קוסמת לילדים ולמבוגרים. פיט. פוט. אונומטופאה מושלמת (בעברית של האקדמיה: תצליל. מילה שצלילה מביע את הגדרתה. כמו בקבוק ורשרוש). איזה רעש נעים, המולה עדינה, מוזיקה של חיבור בין אנשים. של חיים. המילה שלי היא פִטפוט. אהבה שהיא שילוב של אהבות, בחיבור המביע שבין מילים לצלילים, כתיבה ומוזיקה. שיר שהוא שפה. עתיקה. עוד מהימים של הגמדים אשר ישבו מאחורי […]