מוסיקה

13 בפברואר 2014

השיר של סמדר

זה השיר שכתבתי עם עדי דויטש (שהלחינה ועיבדה, ושרה סולו מהמם והכניסה לשיר רוח שטות וצחוק שאין כמותה) ליומולדת עגול במיוחד של חברתנו סמדר (גפן! ההקשר בגוף השיר, ובנשמה שלו). אני שמה נפשי בכפי ומצרפת קובץ (איכות פרימיטיבית. הוקלט בסמרטפון שלא נועד לעסקי המוזיקה) שבו ממש שומעים אותי שרה עם עדי. וזה מביך – הפעם האחרונה ששרתי בפומבי הייתה בשורה הלפני אחרונה במקהלה של בית הספר היסודי מוריה, ותסמכו על המורה תלמי שבצדק לא נתן לי מעולם סולו (גילוי נאות: […]
30 במרץ 2013
סך הקול

להיט הגיע, פסח גם

בטרם נולדה, היה לי ברור שתוקף בקלאסיקות שירי הילדים שעליהם גדלתי, ובאלה שאני גודלת עליהם עכשיו. בפועל, אחרי כמה שבועות מרוכזים של "30 להיטים לפעוטות" (עם רפרטואר באמת חמוד – "שעון בן חיל", "לשפן יש בית", וכאלה) השתעממתי. אחר כך שמענו הרבה אריק-איינשטיינים, יונים-רכטרים ושלושרים, וגם שני-שליש של שלום גד החדש, ואז עברנו עיר ובפועל הרדיו פתוח כיום כל הזמן ואנחנו שומעות רק רשת גימל. אני מאזינה רק בחצי אוזן. באוזן וחצי הנוספות אני מקשיבה בעיקר למוזיקה שהיא מפיקה מפיה. […]
28 באוקטובר 2011
סך הקול

אינידינגב ואני, הספר של שויקה רוני, ו-וירוס קטלני

באחת עשרה בלילה, שלשום (26.10), פילחה אזעקה את רחובות רחובות. זה  היה מפתיע, ובכלל לא לטובה, וקטע את הציפיות לשנת לילה בריאה שהייתי זקוקה לה מאוד  לקראת היום שלמחרת. התעשתנו מהר, בן זוגי ואני, ובעזרת הטכנולוגיה למדנו שביבי  (עדיין?) לא פצח במלחמה עם איראן, או באירוע בסדר גודל דומה, אבל גראד נחת לא כל  כך רחוק. האזעקה גם הייתה אות פתיחה טִקסי ללילה של וירוס נאלח במיוחד, שמטעמי  הגעלת הציבור אינני רוצה לפרט את מהותו. עם שחר, בסיום לילה שמעל […]
8 ביולי 2011
סך הקול

נעמי שמר – "יום יום ואיזה פלא". שבע שנים למותה

"לי לא אכפת, לי דווקא די נעים" שהיא שגורה ואולי נשחקת מרוב שנים של השמעות. אינני משתעממת מחוויה מקסימה גם כאשר היא חוזרת על עצמה. ובעצם, רצוי שתחזור על עצמה, תכופות, אם היא אכן חוויה מקסימה. וכך, אין הבדל בהנאה שלי מהביצועים הקלאסיים של שירי נעמי שמר מאז שחוויתי אותם בגן הילדים ועד היום. אני אוהבת בנעמי שמר את השובבות שלה. ככל שעוברות השנים מגלה את קריצת העין הממזרית שהיא משלבת בשירים בקלילות, ולפעמים בערמומיות מוסיפה אירוניה וביקורת. יום שישי […]
23 באפריל 2007
סך הקול

ישראל בשירים לאורך התקופות: עובדיה חממה לוקח את כל הקופות

אופוריה או דיכאון, פטריוטיות או פוסט ציוניות. האופי הישראלי המפורסם, עם מצבי הרוח הקיצוניים שמיטלטלים בין הקצוות, בלי לנוח באמצע, משתקף גם בשירים על המדינה, שליוו אותה מהימים שקדמו להקמתה ועד היום. ההתחלה היתה הירואית וחלוצית: "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה" (מילים: מנשה רבינא, לחן: עממי), "פה בארץ חמדת אבות תתגשמה כל התקוות" (מילים: ישראל דושמן, לחן: חנינא קרצבסקי). כיאה לעם בהתהוות מחודשת ומאוימת, הקולות היו אחידים ונחרצים, מושרים בלשון רבים ונעדרים פקפוק וספקנות. הלהקות הצבאיות של שנות החמישים […]
14 בנובמבר 2006
סך הקול

המוזיקה ברומן "דוקטור ז'יוואגו"

היום פורסם שוונדליסטים חיללו את מצבתו של בוריס פסטרנק במוסקבה. נזכרתי בעבודה סמינריונית שכתבתי פעם על המוזיקה ברומן שלו, "דוקטור ז'יוואגו" (כן, "המוזיקה ברומן", לא בסרט המפורסם שמבוסס עליו). אז הנה היא: * "היו הולכים והולכים ושרים 'לנצח נצחים', ודומה כי מדי עמדם הוסיפו לשיר, בנעימה שהוטעמה, הרגלים, הסוסים, משב הרוח".   (פתיחת הרומן "דוקטור ז'יוואגו" מאת בוריס פסטרנק. תרגום: צבי ארד. הוצאת עם עובד, ת"א, 1979)   "דומה היה על הידידים המזדקנים בשבתם ליד החלון, כי חירות נפש זו הגיעה, […]