בתחילת שנות האלפיים ראיינתי מוזיקאים ישראליים מעולים במסגרת פרויקט שיזמתי בפורום מוזיקה ישראלית בווינט (שניהל אסף לבנון). מאחר שלא הייתי כפופה לשיקולים יחצניים או למכסת מילים, אך כן לסטנדרטים עיתונאיים – חגגתי בכתב את המוזיקה המילולית שפרצה מהמפגשים האלה. במשך השנים גיליתי שאנשים רבים שנוספו לחיי לא נחשפו כלל לראיונות האלה – אז החלטתי לרענן אותם ולהעלות אותם שוב, בגרסה חדשה. תוך כדי העריכה, כשצללתי לתוכם, שמחתי לגלות שהם עדיין מעניינים ורלוונטיים – כי יוצרים מרתקים מעולים לא מתיישנים, ובמיוחד […]

"הלאל בערבית זה ירח", אומרת קורין אלאל בפרק האחרון של הסדרה "קורין אלאל: סיבוב פרידה" (שיצרו אתי אנטה-שגב ורון עומר). הכוונה היא בעצם לסהר, כלומר לצורתו החתוכה של הירח. ירח-חלקי, דמוי בננה וקלשון, שמהותו היא של חסר. ה"הלאל" הזה, במיוחד באינטונציה המתנגנת של קורין, נשמע קרוב, כמעט זהה, לאלאל – שם משפחתה. נקודת המוצא הזו מביאה אותנו לשיר "קשר הירח", שאותו כתב אהוד מנור למופע של אלאל "שפת אימי" שעלה בשנת 1990 ואחריו יצא האלבום שהתבסס עליו. בימים אלה, שבהם […]

לא תמיד פרשת השבוע מִסתנכרנת עם הלך הרוח הקולקטיבי. ולא תמיד יש בה אפוקליפסה של הרס האנושות, מבול מפחיד וחוסר ודאות – אבל גם יונה, קשת ותקווה. ובשבת הזו פרשת השבוע היא נוח – פרשה שכל אלה, ועוד הפתעות (כל שנה מחדש) נוספות מככבות בה. ולכן היא כה מגרה יוצרים – כמו ציירים, משוררים ומוזיקאים – ליצור בהשפעתה. אז הנה 6 שירים-פזמונים של יוצרים ישראליים בהשראת פרשת נוח. תוספת: זהו פוסט מתעדכן. הוא התחיל ב-6 שירים, אבל עם הזמן, ככל […]

ילד מתעדכן: "נתתי לה חיי" – הסדרה של יואב קוטנר על להקת "כוורת" יואב קוטנר יצר סדרה על להקת "כוורת", שמספרת סיפור אהבה – אוניברסלי, ישראלי ומאוד אישי   כבר בדקות הראשונות של הפרק הראשון בסדרה "נתתי לה חיי" על להקת כוורת מתברר  שהז'אנר שהיא משתייכת אליו איננו רק תיעודי אלא גם "סיפור אהבה". יואב קוטנר יצר סדרה (ב"כאן" תאגיד השידור הישראלי) שעוסקת באהבה – בין איש ללהקה שלו, ובינו לבין המוזיקה. בעצם, היה צריך לקרוא לו יאהב קוטנר. "איך […]

זה היה בלילה של רעמים תיאטרלי בתחילת שנות האלפיים. הטלפון העביר בפעם הראשונה תקשורת  קול בין גבר לאישה צעירים, שעד אז תקשרו ארוכות ועמוקות, בכתב בלבד. סופת הגשם והרעמים הייתה ליווי הולם (תרתי משמע) למה שהתברר בתוך אוזניי, שלא ידעו עדיין שהן מקשיבות לאלבום של להקת "בלובנד". יוצר האלבום שר לי את כולו בטלפון. שיר אחרי שיר, ותוך כדי כך ליווה את עצמו בגיטרה. באופן הזה, אומנם לא נחשפתי לעושר הצלילי היפהפה, העורקים שדרכם הוזרם החמצן של המהות – העדיין […]

למה נחטפו הכרטיסים לכבש השישה עשר? גלי צה"ל בשיחה עם יהודה עדר ואיתי על המוזיקה הישראלית כאמצעי ריפוי   רבע לשבע בבוקר,4.12.24. גלי צה"ל, תוכנית הבוקר של אפי טריגר. על הפרק: ניסיון להבין את התופעה של הביקוש העצום למופע האיחוד של "הכבש השישה-עשר". על קו הטלפון יהודה עדר, אושיית רוקנרול ומנהל בית הספר למוזיקה "רימון", ואני – על תקן עיתונאית תרבות ובעלת האתר "סך הקול". כשמראיין, מרואיין ומרואיינת, שמאוהבים במוזיקה ישראלית טובה, מנסים לנסח עליה תובנות בפחות מרבע שעה, זה […]

"בתוך שכונה קטנה, מוצלת, בית קט עם גג אדום. כל שנבקש לו יהי. זה סוף הקיץ, סוף הדרך, תן להם לשוב הלום. כל שנבקש לו יהי".   המילים שלי נכתבות בתקופה שבה מלאו עשרים שנה למותה של המשוררת-מוזיקאית נעמי שמר. אתם, שקוראים את המילים האלה בשנה הנוראית שבה נכתבו, הרשו לי לפנות לרגע לאלה שקוראים את השורות האלה בעתיד – הקרוב והרחוק, כולל אתם עצמכם בימים שבוא יבואו. שלום, אנשים ונשים מהעתיד שלי. כשאני ושאר המשתייכים לקיץ 2024 נחשפים למילים […]

עשר ומשהו בבוקר. יום שישי. זירת ההתרחשות: הסלון של אפרת לוי, פסנתרנית, רמת אביב, תל אביב. האירוע: חזרות להופעת בכורה לא שגרתית שתתקיים מחרתיים – יום ראשון א' בתמוז, 7.7.24. פרטים בהמשך כי כרגע אני מרותקת מדואט שמתרחש כרגע מול אוזניי. הפסנתר של אפרת עם הקלרינט של טלי הירשפלד, שגם היא פה. הן חברות ילדות, והמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהקשר שלהן, וזה מורגש כי גם כלי הנגינה שלהן מחייכים זה אל זה. גם נעה ביזנסקי כאן, כמובן. היא הזמרת […]

לכבוד 85 שנים להולדתו של אריק איינשטיין – פרויקט מחווה לאלבומו "אוהב להיות בבית" חלק חמישי, אפילוג: המדריך לריפוי אישי ולאומי מאת אריק איינשטיין   היום השיר שלי עצוב, כך נפתח השיר שזהו שמו, וכך נותרת פתוחה התקופה שבה אני כותבת את המילים האלו. אתמול – שבת, מלאו שלושה חודשים – רבע שנה – לשבת השחורה שבה פרץ האסון הנוראי ביותר שחווינו כיהודים על אדמת ארץ ישראל. והוא טרם הסתיים. בחרתי לציין את 85 השנים להולדתו של אריק איינשטיין, ואת העשור […]

לכבוד 85 שנים להולדתו של אריק איינשטיין – פרויקט מחווה לאלבומו "אוהב להיות בבית" חלק רביעי: אחכה – מאת זהרה רון   אחכה מילים: עלי מוהר לחן: מיקי גבריאלוב   העיבוד של אריק איינשטיין, עלי מוהר ומיקי גבריאלוב לאחד הסיפורים הכי רומנטיים בתנ"ך, סיפור אהבתם של יעקב ורחל, הוא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מדרשים, פרשנויות ויצירות אומנות, שעסקו בו כחלק מדיאלוג תרבותי רב-שנים עם המקורות המקראיים. הגרסה שלהם מספרת את הסיפור העתיק בסגנון של בלדה רומנטית עם הרבה כאב, […]

לכבוד 85 שנים להולדתו של אריק איינשטיין – פרויקט מחווה לאלבומו "אוהב להיות בבית" חלק שלישי: השיר על התוכי יוסי – יוצרת וכותבת: ורד שדמי "השיר על התוכי יוסי" מילים: אברהם חלפי לחן: מיקי גבריאלוב   קשה היום לצאת לשיטוט במחשבות בלי למצוא את עצמך בשביל שמוליך ל-7 באוקטובר. הכול מתגמד או מחפש הקשר. אני פותחת קשרים, מפרידה ושוב מחברת. השביל עדיין שם. אני קוראת את המילים של השיר והכול מציף, הדמעות מתחילות לטפס למעלה בגרון עד שמגיעות לארובות העיניים […]

לכבוד 85 שנים להולדתו של אריק איינשטיין – פרויקט מחווה לאלבומו "אוהב להיות בבית" חלק שני: "שכשנבוא" – מאת מיקי לוי מילים ולחן: ארגיריס קונדיס, תרגום לעברית: עלי מוהר   למזלי, שמעתי את "שכשנבוא" בגיל שבו השפה עדיין לא מתקבעת: צלילים והברות לא מתחברים באופן אוטומטי, גם לא תווים ומלודיות, שלא לדבר על אידאות תרבותיות – אותן יַבָּשׁוֹת של הנפש שאדם נאלץ למקם עצמו באחת מהן במהלך חייו, עד שהשנים והניסיון מחזירים אותו אל הפירוק הטקטוני שמאפיין את הילדות, את […]

לכבוד 85 שנים להולדתו של אריק איינשטיין – פרויקט מחווה לאלבומו "אוהב להיות בבית" שיר ראשון "לטפטף טיפה" – יוצרת: שרון רודניק השנה: 1986. מצב הרוח: עגום. תיכף תתחיל האינתיפאדה הראשונה וכבר יש גל טרור שמבשר אותה. מבפנים – שסעים. שנאה, קנאות, גזענות, קיצוניות. שלוש שנים קודם לכן נרצח אמיל גרינצווייג בהפגנת שלום עכשיו וכעת הרב כהנא נהיה חבר כנסת ומפיץ שנאה מתנשאת ויהדות לא יהודית. תחושת אסון מסתמנת. בהתחלה אצל הרגישים, בעלי האנטנות, הלוא הם היוצרים. והכי מזוקק מביניהם […]

הזמן: מלחמת לבנון הראשונה. המקומות: קיבוץ סעד וקיבוץ עלומים – בדרום שעדיין לא נקרא עוטף עזה. הזיכרון: ארוחות בוקר בחדר האוכל בשנה הזכורה לטוב שלמדתי שם בבית הספר. ריחות של יום חדש מהולים באוכל קיבוצי טרי חם, ומהרדיו בוקע תמיד שיר אחד חדש שמתנגן שוב ושוב: בוא בשלום. רחל שפירא כתבה, נורית הירש הלחינה, והביצוע העדין-נחוש התחלף בין להקת הכיס ללהקת האחים והאחיות. "ואנחנו צמאים לאות", הם שרו. כל כך צמאים לאות היינו. עד היום. הזמן: סוף נובמבר השנה. המקום: […]

המילים עדיין לא סדורות, אבל להסדיר אותן במציאות הנוכחית זו פריווילגיה. אם היה יוצא האלבום החדש של אביב גדג' "עולם מופלא איפה אתה" לפני השבת השחורה, הייתי מקשיבה לו פעם ועוד פעם ועוד ועוד – לפני שהייתי מרהיבה עוז לכתוב עליו ברבים. ויש לכתוב עליו ברבים. אבל השבת השחורה התרחשה, וההכרזה על האלבום הזה דחופה יותר. ואין את הזמן הדרוש כדי לדייק כל הברה בהתרשמות מהיצירה הזו ומחשיפת רובד אחר רובד. אז המשימה הזו מוטלת עליכם. הנה כמה מילים מהשיר […]

אילו היה חי, היה נתן יונתן מחר (23.9.23) בן מאה. משורר הזמן ונופי ארץ ישראל, האב השכול מהמלחמה, שבימים אלה גם היא נמנית בתאריך עגול – חמישים שנה. שיריו המולחנים תמיד נוכחים, ובמיוחד בחודש תשרי עם "נאסף תשרי" ו"שוב נתחיל מחדש" – את שניהם הלחין צביקה פיק. יש באוויר ריח של התחלה, שנתן יונתן היטיב להפריד מההמולה, ולמהול גם בריח של כיליון, ואת התמהיל הזה הוא הניח בינינו ככורח חיים קוהלתי שכזה, שסופם טמון בראשיתם, עטור בפשטות ובהוד של הטבע […]