אל תפחד לא נשארת בחוץ מתברר שהשיר "איך הגלגל מסתובב" הולם גם מגדלים. סמוך למרכז סוזן דלל בתל אביב, שבו נפתח אמש (רביעי) "פסטיבל הפסנתר מארח", עמלו הכבאים על כיבוי השריפה במגדל שלום. פעם הוא נחשב לגורד השחקים הכי גבוה במזרח התיכון, וכיום מי סופר אותו לנוכח רבי הקומות החונקים את העיר? מוזיקאים דגולים, לעומת זאת, עדיין מעריכים כאן לפעמים, ואתמול נחגג יום ההולדת ה-75 של שמוליק קראוס במופע מחווה מיוחד. "שמוליק קראוס חשוב לעתיד של המוזיקה הישראלית לא פחות […]

הנה הם צועדים בסך: דני ואנה, רני וגברת שרה השכנה, הסוכן הכפול ובן המלך. הסיבה למפגש המרגש: חגיגות 25 שנה לצאת אלבום הבכורה של להקת משינה, ובמרכזן הוצאת "עסקי הרוקנ'רול" – מארז חגיגי. הוא כולל 40 להיטים, דיוידי וספר – שני האחרונים במהדורה מוגבלת. בדיוידי קטעי הופעות נדירים מהאוסף הפרטי של חברי הלהקה, ובספר הם ומנהליהם – בועז בן ציון ושוקי וייס – מסכמים (בראיונות שהעניקו לדרור נחום) את סיפור היכרותם ופועלם המוזיקלי בתוספת חידושים וגילויים (למשל תרומתו המכרעת של […]

בו בוערת אש 13 אלבומים הוציא אילן וירצברג, אבל בתודעה הוא מזוהה בעיקר עם אלבום אחד – "בציר טוב". האלבום משנת 1982, שבו וירצברג ושמעון גלבץ הפכו את שיריה של יונה וולך מחומרי נפץ שבכתב לקלאסיקות מושרות, הוא אחד האלבומים הישראלים החשובים ביותר, ובכל זאת הוא לא ממצה את פועלו של וירצברג. כמלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, הוא התפרסם בעיקר בעבודותיו עם אחרים, למשל נורית גלרון ("הלילות הקסומים", "כולנו זקוקים לחסד", "אתה הרי יודע" וגם שירי אלבומה האחרון), שמוליק קראוס (ואגב, […]

נסיית השכל ניצבת כיום על פרשת דרכים. בקרוב לעשרים שנות קיומה הספיקה הלהקה לצבור הערכה והצלחה בזכות יכולתה להתמיד בצליל האיכותי שלה, שמשלב רוק בטעם טוב, מזרחיות ופגיעוּת קומוניקטיבית. אלבומם הקודם, "אוטוביוגרפיה", שהיה בעצם אוסף של שיריהם בעיבודים משודרגים, נשמע כמו פסק זמן סיכומי מענג לקראת המהלך היצירתי הבא. מהלך שכזה אכן הגיע, אבל הוא מתבטא יותר בדרך שבה נוצר האלבום החדש, "שורות של אנשים", ופחות בתוצאות. הוא הוקלט בלונדון, שם שהו חברי הלהקה בצוותא במשך חודש. תפקידו של הביחד […]

שקט ועדין, כמעט שקוף בניסתרותו, הוא הפלא המופנם של שלום גד. בעוד שבלהקת פונץ' של שנות ה-90, חומרי נפשו הנפיצים השתרגו בהרמוניה עם אלה של יוסי בבליקי, באלבומי הסולו שלו הוא מתיר להם להתקיים ללא איזונים. ולמרות זאת, הלבה שלו לא מתפרצת החוצה בפראות (מלבד הלהיט "סוף המדבר" מאלבומו הראשון), אלא ממשיכה להבעירו מבפנים ולהוות מצע של אש לשירים מרים-בהירים, מוגשים בקול טהור ורך. "היהודי המעופף" הוא כבר האלבום החמישי של גד, וכקודמו, "קוץ ברוח", שיצא רק לפני חצי שנה, […]

"איזה ליל! איזה ים! איזה צל! כמה חם… תצלצל, ככה סתם. תסמס" – בביצוע המקורי של השיר "הכל זהב" (שכתב חיים חפר) אומנם לא היה זכר לאס אמ אסים, בקושי היו אז טלפונים, אבל אמש (מוצ"ש) במופע "50 לתרנגולים", הטוויסט העדכני והמשעשע הזה – מפי שני כהן, רועי בר נתן ועידו מוסרי – דווקא שיקף את רוח הלהקה. כמו התרנגולים עצמם, גם ההופעה כולה – שהתמקמה בהיכל התרבות של ראשון לציון במסגרת פסטיבל ראשון לציון – נעה בין קלאסיות להיתוליות. […]

11 שנים מלאו למות מאיר אריאל, והאתגר שעומד בפני מארגני המופע השנתי לזכרו, נעשה מורכב יותר ויותר. איך לא נופלים למלכודת המִחזור? איך מצליחים לחדש? אמש (ראשון), מלבד גיוונים בעיבודים והכנסת זמרים חדשים ושירים פחות ידועים, צץ החידוש הגדול ביותר, לאו דווקא באופן מתוכנן מראש: המקום השתנה. במקום קיסריה של השנים האחרונות, ההופעה התקיימה בחוות רונית. המקום מתמחה בשמחות, ובמקרה או שלא במקרה – מוטיב ידוע אצל אריאל – כמה מהמשתתפים ציינו אתמול תוך כדי ההופעה שמחות פרטיות. זה התחיל […]

קול באישה – ערגה  "זהו, הגענו כמעט לשיא ההופעה", אמרה אתי אנקרי באמצע השיר "והים", אמש (רביעי) על במת אמפי שוני-זאפה. "זה השלב של השירה בציבור. כל זמרת 'מקצועית' (היא הטעימה את התואר ביהירות היתולית) חייבת לעצמה את הרגע שבו תגרום לקהל לחזור הביתה ולהגיד 'איך שרתי יפה. הייתי גדול'". כן, אין ספק שיש באנקרי גם צד קליל ומצחיק, ואחרי שהעניקה את מרבית ההופעה לטקסטים הכבדים יחסית של ר' יהודה הלוי, היא בחרה בתבונה לאזן ולחשוף גם את הקלילות. המשימה: […]

דורי בן זאב תמיד היה איש רוח – רוח נעורים, רוח שטות, רוח טובה  והרוח החיה ברוק הישראלי של שנות ה-70, ה-80 וה-90, תחילה כשדרן יצירתי ומשפיע, ובמקביל גם מנחה ("עוד להיט" בטלוויזיה), סטנדאפיסט, כותב ושר. לכן, הוצאת "מתחת לכובע" – אלבומו החדש, השביעי במספר, כמעט עשרים שנה מאז שיצא אלבום האולפן הקודם שלו, היא אירוע משמח. ואכן, בן זאב נשמע נלהב כשהוא שר – בשיר "החיוך" ממש מורגש החיוך שלו, אם כי גם בתקופות שלא כללו דיאטת אלבומים ממושכת, […]

שוב מתחילה שנה חדשה, ואיתה הזדמנויות חגיגיות לפנק את יקירינו, וגם את עצמנו, במוזיקה עברית משובחת. מה למשל? הנה כמה המלצות מובחרות. "בן אדמה", אנסמבל שם-טוב לוי ("התו השמיני") שם-טוב לוי והאנסמבל הנפלא שלו חוזרים, שלוש שנים אחרי "תחנות רוח", ומביאים איתם את "בן אדמה" – אלבום שבו עולמות שונים ממשיכים להשתלב זה בזה: ביאליק לצד ר' יהודה הלוי, אינסטרומנטליות ועושר מילולי, מודרניות ומסורתיות, מוזיקה ערבית וטנגו ארגנטינאי עם אתניות ספוגה בג'אז. הכל מתארגן בחותם המקורי, היצירתי, המורכב והעמוק של […]

קול אדיר הצהרת הכוונות נשמעה כבר בתחילת דרכו של אדיר אוחיון, בעונה החמישית של "כוכב נולד". בשירו המרשים "לצלול" שחשף שם, הוא שר: "במקום לעוף תתחיל לצלול". במילים אחרות, אפשר למצוא כאן רמז לוויתור שלו על הריחוף הנעים של ההצלחה ולנכונותו להעמיק, גם אל מקומות נידחים מקהל. בסמיכות אירונית לסיום העונה השמינית של התוכנית הפופולרית, יוצא אלבום הבכורה של אוחיון, שמעדיף, כך נראה, להעלים את נוכחותו בה. אפילו ל"לצלול" המרגש אין זכר באלבומו. עכשיו הוא נקרא "אדיר והילדות" ומנהיג להקה […]

 כמה אנרגיות יש באיש אחד צנום ושדוף? התשובה, כפי שהתברר אמש (מוצ"ש) בזאפה אמפי שוני, היא שאצל אברהם טל האנרגיות הן בלתי מתכלות. במופע הבכורה לכבוד אלבומו החדש "אורות", הוא לא הפסיק לרקוד בפראות על הבמה, לקפוץ, לרוץ ולהשתולל במשך שעתיים וחצי. אה, כן, וגם לשיר – במִנעד הרחב שמתחיל נמוך ומסתיים בצלילים הגבוהים המפורסמים שלו. זו היתה הפעם הראשונה ששירי "אורות" בוצעו על הבמה. ההתחלה דווקא היתה שקטה. בלי הקדמות טל התיישב על כיסא עם גיטרה אקוסטית ועם "שיר […]

"רואים שעברו עשרים שנה, כי יש כאן מישהו שעוזר לנו על הבמה", אמרה אליוט לקהל באמצע הופעת האיחוד של "פוליאנה פרנק", כשפועל במה הגיש לה כיסא וגיטרה אקוסטית. "וזה לא בגלל שיש לנו כסף", היא חייכה, "זה בגלל שאנחנו זקנים"! הם דווקא נשמעו צעירים ורלוונטיים, אמש (חמישי), כשהתאחדו כדי לחגוג 20  שנה לצאת אלבומם "אין לבחור" במופע יחידי במועדון הבארבי בתל אביב. בין וידיאו ארט שחור-לבן עגמומי שהוקרן מאחוריהם לקטעי קישור מצחיקים מוקלטים, הם עוררו התרגשות – לא רק בגלל […]

אחרי שנות התפתחות והתמחות בלהקות האיכותיות "בוסה", "נערות הליווי" ו"פאניק אנסמבל", ותרומה קוֹלית ליוני בלוך – יעל קראוס שרה סולו באלבום הבכורה שלה, "בוטיק". על העטיפה היא מצולמת בעירום – יותר עוברי וילדותי ופחות סקסי, אם כי לא נטול אירוטיות מעודנת. האם היא מתערטלת גם בשירים? קולה ילדותי ופגיע. שכבות מלבבות של כלי נגינה לא מסתירות אותו, כך שקראוס בהחלט נחשפת איתו. יהיו שיחבבו את קולה, אבל לא יחסרו כאלה שימצאו בו מנייריזם והתיילדות יתר, שמועצמת על ידי נטייתה התיאטרלית. […]

הקול של ירמי קפלן תמיד התאפיין בתשוקה ובחשק בולט לשיר, להחצין ולהביע. "חשק", כך גם נקרא אלבומו החדש, החמישי, המקאמבק אותו אחרי שבע שנים. החשק הזה אמביוולנטי. מצד אחד אין סיבה לפקפק בכנותו. מצד שני, בשיר הנושא קפלן מציב סימני שאלה לגביו, וזה נרמז גם בלב הגדול המצויר על עטיפת האלבום (שאייר עידו בר זכאי), מעוטר בסרט שעליו המילה "חשק" ומפולח על ידי חרב. גם האלבום כולו אינו יציב או החלטי ברמת שיריו. בחלקו הראשון – עם כל נמרצותם הסימפטית, […]

מוזיקרב   חצות אמש (חמישי) במועדון קומפורט 13 בתל אביב. דריכות באוויר. על זירת האיגרוף ניצבות שתי להקות ידידות-יריבות: "בום פם" ו"האחים רמירז". שתיהן הוציאו באחרונה אלבומים חדשים (בום פם את "אלאקאזם" והרמירזים את "One Night"), לשתיהן מוזיקה נוטפת גרוב ולשתיהן כרגע מבט רצחני בעיניים, או לפחות כזה שמנסה להיות – כשהן שולחות זו לזו מבטים מאיימים (שעומדים להתחלף כל רגע בפרצי צחוק). מי מהן תנצח בדו קרב? הכרוז, לאון פלדמן, מכריז על "הגמר העולמי בתחרות הגדולה ביותר שידעה מדינת […]

פילים כדורבנות על מצע של זיעה וטמפרטורות שגובהן מנמיך את הנפש, "אין כניסה לפילים" – האלבום החדש של להקת "ג'ירפות" הוא קרחוני בצחותו ובחדותו המקפיאה. אחרי כמעט עשרים שנות פעילות, כבר ברור ש"ג'ירפות" אינם הבזקים יצירתיים לא סדירים, אלא להקה פעילה ושיטתית, אחת מהחשובות ביותר שנוצרו כאן. בעוד שהאלבומים הראשון ("משוחח עם כיסא") והשני ("גג") שלהם התאפיינו בעומק שהוסווה בהתחכמות עם תאווה למשחקי מילים ("בנות בבית, בנים בנות, בנות בונות"), היצירה הנוכחית היא חומלת במהותה, ובכך ממשיכה את הקו של […]