מנותק מההמולה התקשורתית-רכילותית של "כוכב נולד" – הסדרה והתופעה, מגיח  שי גבסו, מבוגרי המחזור הראשון, ובידו כבר דיסק שני, "במקומי". חרוץ (הספק מרשים לגילו הצעיר, 22) ומוכשר (כמו באלבומו הקודם, "ארים ראשי", גם הפעם הוא כתב את השירים בעצמו – מילים ומנגינות), גבסו יצר אלבום נעים לאוזן וללב. הוא שר בו בלהט, ברגשנות וברצינות, שלעיתים מעניקים לשירים עודף דרמטיות ותחושת בהילות מוגזמת, אבל למרות זאת, הנאיביות המובהקת של גבסו מעוררת סימפטיה. האלבום הומוגני הן מבחינת הטקסטים של השירים, שמשתלבים אחד […]

זמרים ישראלים ששרים באנגלית כבר מזמן אינם קוריוז זניח, אלא סצינה שרק הולכת ומתעצמת.השפע כה רב, עד שנראה שלכל ז'אנר מוזיקלי בעברית, צץ בן דמותו באנגלית. רוקיסטים, פופיסטיים, ג'אזיסטיים, פולקיסטיים. הכל חוץ ממוזיקה מזרחית (בינתיים). אפילו ל"תופעת הפרויקטים" (עידן רייכל, "מטרופולין", "30") כבר נמצאה מקבילה באנגלית ישראלית. קבלו את "GuestHouse". מעוצבים עד לאחרון הפריטים, מופקים היטב ונוצצים מרוב ליטוש. הבגדים של הזמרים, המונצחים על עטיפת הדיסק ובחוברת הטקסטים, מוקפדים כמו השירים, כי הם חלק מהם, ממש כמו הנעליים, הרהיטים שבצילומים הצבעוניים, […]

  סוד האיפוק   מביטה ככה. קודם לא היה לי אומץ להביט… עוד לא שם, אך בקרוב אהיה" (מתוך השיר "עוד לא שם"). אפרת בן צור כבר "שם", בדיסק החדש שלה, ממזגת בהרמוניה בין שתי זהויותיה: היוצרת (שכתבה, הלחינה ושרה) עם היצירה (הדיסק שנקרא על שמה). בין שתי הישויות מחבר קולה העדין, הדק והפגיע. הילדותיות הזו, ברמות מסוימות, עלולה להפוך לגימיק או למנייריזם. אבל לכאן נכנס הערך המוסף של בן צור, כשחקנית מדויקת, שמיטיבה לדעת את סוד האיפוק ונמנעת מהפרזה. עדיין […]

תתחדשו סוכות רק התחיל, ושמחת תורה באופק. במילים אחרות: עדיין יש הזדמנויות מצוינות להעניק במתנה אלבומים עבריים יפים – לאחרים, ובעצם גם לעצמכם. מה למשל? בשביל זה אנחנו כאן. סגנון קצבי "הד ארצי" ממשיכה במפעלה המבורך, "מבראשית", ומוציאה מחדש אלבומים ישנים, חולקת כבוד לראויים, ואת חלקם מצילה מהכחדת השיכחה. למשל, האלבום "נישואין נוסח גירושין", המבוסס על מופע של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי משנת 73'. במסגרת זו יצא באחרונה "friends" – האלבום הראשון של "עוזי והסגנונות" משנת 70'. הלהקה, שפעלה בישראל […]

אכן כן מה קורה לשירים בדרכם הארוכה מהיותם רעיון צלילי או מילולי ועד שהם בוקעים מתוך תקליט-אור? האם התחנות במסלול הזה – הכתיבה, השיופים, ההקלטות הראשוניות והשלבים הסופיים, מרחיקים או מחזקים את אותו צורך בסיסי של היוצר לבטא משהו חשוב? לעיתים, התוצאה שאיתה נפגשים המאזינים נשמעת יפה ו"נכון" לאוזן, אבל מרוב ליטושים והעשרות משהו נחלש בתיאבון הראשוני של המבצע, והוא שר נפלא אך באופן מכאני. לרם אוריון אין קול "יפה" או מושלם, אבל באלבומו "כן" הוא נשמע טרי כאילו עברו […]

אופוריה או דיכאון, פטריוטיות או פוסט ציוניות. האופי הישראלי המפורסם, עם מצבי הרוח הקיצוניים שמיטלטלים בין הקצוות, בלי לנוח באמצע, משתקף גם בשירים על המדינה, שליוו אותה מהימים שקדמו להקמתה ועד היום. ההתחלה היתה הירואית וחלוצית: "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה" (מילים: מנשה רבינא, לחן: עממי), "פה בארץ חמדת אבות תתגשמה כל התקוות" (מילים: ישראל דושמן, לחן: חנינא קרצבסקי). כיאה לעם בהתהוות מחודשת ומאוימת, הקולות היו אחידים ונחרצים, מושרים בלשון רבים ונעדרים פקפוק וספקנות. הלהקות הצבאיות של שנות החמישים […]