המלך של דרך המלך "מה יהיה? יום אחר יום אורב עם עוד קטסטרופה לאומית, קוסמית, כימית… אני מרוב בהלה נעשיתי אופטימי", שר דויד ברוזה ב"טבעת הזהב" – אלבום אולפן ראשון שלו מאז "שפה שלישית" מ-2011. והתיאור הזה, שכתבה צרויה להב (שכל הטקסטים באלבום הם שלה), משקף בעצם את רוח האלבום כולו: גם במצבים של פורענויות המתוארים בחלק מהשירים, ברוזה מפזר עליהם בקולו ובלחניו קונפטי של אנרגיות חיוביות. לואי להב, מפיק האלבום, ויונתן לוי שעיבד והפיק מוזיקלית, עיבו והעמיקו עבור ברוזה […]

בציר טוב אחרי חודשים של יובש במוזיקה הישראלית, הגיעו גשמי ברכה. ארבעה אלבומים מומלצים של יוצרים שצניעותם מסווה את כישרונם ואת הספקם. כאלה שלא יודעים רק לחשוף את פצעיהם אלא גם לרפא אותם בכוח יצירתם   אילן וירצברג / הפצע והמַרפא 16 אלבומים הוציא אילן וירצברג, אבל זוכרים לו אלבום אחד בלבד – "בציר טוב". היצירה מ-1982, שבה הפך עם שמעון גלבץ את שירי יונה וולך מחומרי נפץ שבכתב לקלאסיקות מושרות, ממוקמת במדף של האלבומים הישראלים החשובים ביותר, ובכל זאת […]

הקסם מתרחש מיידית, עוד בטרם נשמע הצליל הראשון, קסם ויזואלי נוצץ ומסוגנן. "חליל הקסמים" הנודע של מוצרט – בגרסה הנוכחית של האופרה הישראלית  לילדים, שואף להנגיש את האופרה לקהל היעד הצעיר, ואף להאהיב אותה עליו, והדרך לכך היא קודם כול הבמה, שבכל רגע יש בה התרחשות צבעונית מגרה. חגיגה ססגונית לא פחות מאשר חגיגה קוֹלית עם התפוצצות יצירתית של דמיון, נשף בלתי פוסק של יצורים בדיוניים, מחולות בלונים ונשפי ליצנים – תוצר יפהפה של השלישייה – ניב מנור מעצב התפאורה, […]

אמיר דדון חוזר בימים אלה להיות הכוכב הראשי במחזה של עצמו, אחרי שבשנים האחרונות היה הכוכב הראשי במחזות של אחרים. המחזמר "עלובי החיים" וקברט הרוק של קרן פלס "לילה 1 באפריל", שניהם בהבימה, העצימו את נוכחותו הכריזמטית, אך הסיטו הצידה לכמה שנים את קריירת הזמרה שלו. אז הנה הוא שב באלבום שלישי בשם "לבחור נכון" – כותרת שמעידה על ביטחון עצמי, אם כי המילים בלהיט הנושא דווקא שואלות "מתי אלמד לבחור נכון?". יש בשיר הזה – ובאלבום כולו – סימני […]

מגיע למוזיקה הישראלית להיות הגיבורה הראשית. להתבטא לא רק כפסקול של סדרה, אלא לככב בתור הנושא של הסדרה. לא לשרת עניין אחר, גדול ממנה, אלא להיות העניין עצמו. וזו המהות של הסדרה "בית, פזמון". כמו בסדרה המצוינת "עוד סיפור אחד ודי" (גם היא שודרה ביס), הסיפור מסופר באמצעות מונולוגים, נקודת מוצא שעלולה להוות חולשה מבחינה ויזואלית. הפיצוי הוא חומרים ארכיוניים, חלקם נדירים, ובעיקר – וזה בגדר תגלית – מיטב זמרי ארצנו כאמני התנסחות שמפגינים הופעה ורבלית לא פחות מוצלחת מזו […]

אריס סאן היה פה מזמן. הצהיל את הסיקסטיז המקומי בקולו החם שחוּבּר לגיטרה חשמלית לוהטת ויצר צליל מריר-מתוק של פופ יווני מוקפץ במחבת ישראלית. שנים לאחר מותו, להיטיו לא נמוגו, אלא חלחלו לתודעה הקולקטיבית ("סיגל", "נערה ממש אוצר", "תל אביב תל אביב"), והוא הפך לגיבור גיטרה שהשפיע על מוזיקאים רבים, כולל צעירים שנולדו שנים לאחר שיאו. ביניהם להקת "בום פם" הנקראת על שם להיט שלו (שהוא גם שם אלבומם הראשון, כולל שיר הנושא שהקליטו עם ברי סחרוף – עוד מעריץ […]

השחר העולה אלבום הבכורה של שחר אריאל לא נשמע כמו יצירת ביכורים. הטריות החיננית אומנם נוכחת, וגם הקול הצעיר והלהט, אבל אין שום דבר מהבוסריות שמתלווה לפעמים לאלבומים ראשוניים, כולל הדחף להוציא את הכול במין ערבוביה של חוסר אחידות. אריאל מגיש יצירה שלמה, ונדרשו לו לשם כך כמעט חמישים שנה שבהן התחשל, התבשל ולא התרשל. המילים האחרונות הן מחווה למילוליות השוצפת של מאיר אריאל, אביו של שחר. הוא נוכח באלבום בשירים מפורשים יותר ("תמיד אתה איתי" – שיר געגועים במהלך […]

לא במקרה יצא "רצוא ושוב" – האלבום של שולי רנד – בתקופה הזו של שלהי הקיץ. הוא רוטט מרוב התכוונות והתכווננות לימים שבין אלול לחגי תשרי, ששיאם יום כיפור שנגוז זה עתה. כולו מרוצף בשירים יפים, מופקים ומעובדים לעילא על-ידי אסף תלמודי, שכל הווייתם היא התשובה במובנה הדתי, אבל לא הפלקטי. עשר שנים מאז אלבום הבכורה "נקודה טובה" רנד ממשיך בשלו – למתוח את חוט הזהב שלו שמתפתל בקו ישר (פרדוקס שמשקף את היצירה של רנד) מסוף שנות ה-80 שבהן […]

פגישה לאין קץ   בפתח האלבום "שרים הדודאים 2" נראה דיוקנו של בני אמדורסקי ז"ל, שצויר על-ידי ישראל גוריון, חברו לצמד "הדודאים". הראש בפורטרט דומה לכד, וכנראה שזה לא מקרי. אמדורסקי – שהאלבום יצא השבוע, ממש ביום הולדתו ה-87 – הוא כלי הקיבול שממנו נגמעת האנרגיה המוזיקלית הזו. כבר כמעט 10 שנים גוריון ואיתו אסף אמדורסקי – שגם הפיק ועיבד את האלבום – מושקעים יצירתית בחומרים של הדודאים. הופעות מבוקשות ואלבום מצליח כבר מאחוריהם, ובכל זאת, רוב הרפרטואר העצום של […]

"ובי יש הרגשה מזמן, שהאי-שם בעצם כבר כאן", שרה תמר רדה באלבום הבכורה שלה, הנקרא כשם הלהקה שנקראת על שמה, תמרדה. ובאמת, ה"אי שם" שמטבעו הוא מעורפל ולא ממוקד, ביצירה הזו נשמע קונקרטי, מרענן, ובעיקר שמח, גם בחלקיו המהורהרים. "אי שם" – השיר שמתוכו הציטוט, מתמצת גם את הסיפור שלה. רדה (כן, בת דודה של אסתר) גדלה לצלילי מוזיקת-עם אתיופית בהשפעת אביה, שלזכרו כתבה את השיר הזה והלחינה עם אריאל הורוביץ. "כשתגיע לשם תיגע בעיקר", היא חוזרת ללא הרף על […]

"כך הולך הרוח", האלבום של יזהר אשדות, ראוי להאזנות רבות. לא בגלל העבודה העצומה שהושקעה בו. ברוב האלבומים מושקעת עבודה, אבל היא מתמקדת בעיקר בהעמדת השירים המוכנים, בעיבודים, בשלל העניינים הטכניים. אצל אשדות באלבום הזה, היצירה עצמה – עוד לפני הכניסה לאולפן ההקלטות – היא המוקד. 12 קטעים באלבום, ודווקא מחציתם, האינסטרומנטליים, הם הסיבה העיקרית להקשיב לו. נכון, גם השירים מעולים. אשדות הלחין את כולם בכישרונו המלודי (את "כפר צרפתי" הלחין עם שלומי שבן). המילים של יהלי סובול, וזו הפעם […]

צלילי הלב השירים של עמיר לב הם כתב חידה שמוביל אל מטמון. כשנחשפת תיבת האוצר, הידיים חופרות ושולפות ממנה שירים – אותם אלה שהובילו אליו. כלומר, המציאה אצלו היא גם החיפוש. העונג משניהם שווה, וכיוון שכך, אלבום חדש של עמיר לב הוא מאלה שמעוררים ציפייה. "חשמל מהשמש" הוא אלבומו השביעי, ארבע שנים אחרי קודמו, "נוגע בדרכון". וגם הפעם זולג ממנו על אדמה יבשה מטר של שירים-סיפורים, שכל אחד מהם נראה, לכאורה, כמו נוסחה: שיר מעורפל-עלילה, משוגר דרך מסך ארוג היטב […]

לאיש שהפציר "אל תסכמו אותי בוויקיפדיה" דווקא יש ערך בוויקיפדיה. "החיים שלנו תותים" הוא לא רק המקפצה הלהיטית של חנן בן ארי מאלמוניות מוחלטת אל לב המיינסטרים, אלא ניסוח מנצח למצב הצבירה של הישראליות, שנכתב ומושר באופטימיות עוקצנית. שנתיים בלבד אחרי אלבום הבכורה שלו, "איזון", ובו "תותים" הנ"ל ושירים נוספים שבהם הפגין אינטליגנציה יצירתית גבוהה ומרעננת, בן ארי חונך את אלבומו השני, "לא לבד" – ובו, לצד השיר "ויקיפדיה" (גם הוא להיט מהרגע הראשון, עם קרן פלס כשותפה לכתיבה) שירים […]

מי שנתקע עדיין עם תדמיתו של מאור כהן כשטותניק הפרוע מ"זקני צפת" ינפנף כהוכחה בשיר החותם את האלבום "מקום שקוף". השיר נקרא "שר בלי סיבה", לכאורה ה"אני מאמין" של כהן כזמר-יוצר עם "נימוקים" כמו "שר כי ככה זה יצא". אז לא. גם אם כהן מקפיד לשמר את רוח השטות והאגביות המרהיבה שלו, שיש לה עוגן נוסף באלבום – הדואט החמוד והקליל בהאזנה שטחית עם דורון טלמון מלהקת ג'יין בורדו, הרי שהאמת מורכבת יותר, מגוונת ועמוקה – ממש כמו היצירה של […]

כמו מלך בלילה שבו נטע ברזילי הלמה בעוצמה בתופי השמחה הישראלית, גם באמפי שוני זינקו מדדי רגש גבוהים. ואילו היה בנמצא מכשיר לניטור תשוקה, תנופות גיטרה וחשמל מוזיקלי – הוא היה מוקפץ לקצה העליון, ומעבר לו, כשמיכה שטרית חגג על הבמה עשרים שנה לאלבום הסולו הראשון שלו, "מסמרים ונוצות". וההישג הועצם כשניכר היה ששטרית ביחד עם ברי סחרוף ויזהר אשדות – המיילדים של האלבום – ניגנו ושרו בהתלהבות זהה לזו שפרצה מהם לפני שני עשורים. בלי גימיקים, במקצוענות עניינית, אבל […]

אין חוט-משמעות המקשר בין השירים באלבום "שועל קרבות" של ישי לוי. שירי עזיבה ונדודים משוטטים בו לצד שירי הישארות מחייבת, ושירי סוף החיים לצד שירים דבוקי-הווה. המכנה המשותף היחיד בין השירים הוא הקול וההגשה של מי ששר אותם. וישי לוי הוא בית ספר להגשת שיר. לא רק זמר-פוסטר של קול יפה, מופת להגיה מוקפדת, אלא גם מנוע של נפש מוקצנת המטעינה את שיריו בהבעה עזה. לוי הוא יוצר גם מבלי לכתוב את השירים או להלחינם, מעצם השירה שלו, שהופכת את […]

"הבית עולה באש", שרה עינב ג'קסון כהן בשיר הנושא של האלבום "שני לבבות", שיר שבו גם מתרחשת, על בסיס כמעט רגעי, תאונת רכבות. ועדיין, למרות הדרמה, שלא לומר טרגדיה, היצירה הזו כולה מתאפיינת בחרישיות הזעקה. זהו אלבומה השני של ג'קסון כהן (הראשון, "עץ נופל ביער", יצא ב-2011 וזכה לשבחי הביקורת), וכישרון הכתיבה וההלחנה שלה מתעצם. ניכר כי השירים נבחרו בקפידה ולוטשו, והתוצאה היא מלאכת מחשבת של אריגה עדינה. בתור מוזיקאית שהיא קודם כול פסנתרנית, הפסנתר הדומיננטי לטובה באלבום הזה, תוחם […]

זעקי ארץ אהובה בשנת 1986, אריק איינשטיין (קרוב לוודאי הזוכה בתחרות היוצר האהוב ביותר בישראל, אילו נערכה) כתב את המילים "הו ארצי מולדתי, את הולכת פייפן. זה היה בשיר "יושב מול הנייר", באלבום "אוהב להיות בבית" – מהאלבומים האישיים ביותר של איינשטיין. אוהב וכואב, הוא חש תסכול מהקושי שלו להביע את ביקורתו: "היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו. אני כל-כך עצוב, בא לי לבכות".   שנות ה-70: שלום לך ארץ נהדרת, שדם בנחליה כמים נוזל אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. ההתחלה […]