"גם לשירים יש משפחה", אמר אמש (יום חמישי) קובי אוז. "יש לשירים ילדים ודודים ודודות, ותיכף אני אשיר את הסבא-רבא של כל השירים שלי". זה כבר היה לקראת סוף ההופעה שלו ב"לבונטין 7" בתל אביב והקהל התרגש כשאחרי כל השירים החדשים הוא שר את השיר הראשון שאיתו התפרסם, "הרבי ג'ו כפרה". העיבוד הפעם היה שונה לחלוטין – מתון, לא מתפרע. אפילו ה"או-או-או-או-אי-אי-אייי" נשמע פחות לעגני.   הקהל המגוון התלהב. היו שם צעירים ומבוגרים מאוד וסקאלת האמונה נעה בין חילוניות מוחלטת לחרדיות. […]

  מועדון זאפה הרצליה, יום שני השבוע (8.6.09). תמר גלעדי מתרגשת על הבמה במופע "בלוז לנעמי" (שמר). כעבור יומיים (אמש – 10.6.09), בקונסרבטוריון "הסדנה" בירושלים, חברי "אנסמבל נעמי שמר" של האקדמיה למוזיקה נרגשים לא פחות. החודש, לפני חמש שנים, נפטרה נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר עברי. השירים שהשאירה פשוטים לכאורה בקליטותם, אבל אם מגרדים קלות את שכבתם החיצונית מתגלה גיאוגרפיה תת קרקעית עם אזורי אקלים מגוונים, שמגרה להתעסק איתם מוזיקלית. ואת המהות הזו הצליחו להעביר השבוע אל פני השטח […]

  כל שיר חדש הוא מבחן אהבה בין זמר לקהל, אבל כשמדובר בנינט טייב מתווספות לכך עוצמות, לאו דווקא מוזיקליות, שמקיפות אותה עד חנק, חלקן בהערצה ואחרות בבוז. בתנאים הלא ניטרליים האלה נינט משגרת חץ – "אם אני אלך", סינגל ראשון מתוך אלבומה השני המתקרב. האם הוא מצליח לפגוע במטרה – הלב שלנו – ולהכשיר בו חלקת סקרנות לקראת האלבום השלם? התשובה החד משמעית – כן. כמעט שלוש שנים עברו מאז שיצא אלבום הבכורה שלה, עם ההפקה האביב-גפנית השאפתנית, שבניגוד […]

  בימים אלה, כשהתואר "גאון" מושלך לכל עבר בחופשיות חסרת אחריות, חשוב להיכנס לפרופורציות ולהיזכר מיהו גאון אמיתי. שלמה אבן גבירול היה כזה – משורר ופילוסוף נודע שחי במאה ה-11 בתור הזהב של יהדות ספרד. כאלף שנים לאחר מותו, בתקופה שבה הפיוטים היהודיים העתיקים חווים פריחה בישראל, ברי סחרוף ורע מוכיח הלחינו שירים של אבן גבירול לאלבום "אדומי השפתות".  מדובר ביצירה מושקעת – מוזיקלית ותוכנית, שכוללת גם את הצד הספרותי וההיסטורי שבשירת אבן גבירול. בחוברת המפוארת המצורפת לאלבום ישנם צילומי […]

  חם. לא רק במזג האוויר. טמפרטורות גבוהות נמדדות ברבים מהאלבומים הישראלים החדשים, חלקם אלבומי בכורה. שימו לב לכמות הכוכבים בביקורות האחרונות. בקצב הזה, עוד מעט המדחום יתפוצץ. הנה "נערות ריינס" – הלהקה ואלבומה הראשון הנושא את שמה. השם שלהם אולי עלול לאכזב את המצפים לקולות נשיים. אין אף נערה (מלבד בקולות הרקע היפים) בלהקה הגברית המתומצתת הזאת. המינמליסטיות העקרונית שלהם לא נמצאת בצליל, שהוא דווקא עשיר, אלא בהרכב, שבניגוד למסקנות האוזניים, כולל רק שלושה אנשים: ניר וטשטיין המתופף, גיא […]

מה עושים עם יקירינו החיים המתים, שהם גם מתים חיים, תושביו המעורערים של לימבו מייסר? איך נושאים את השבירות המענה של קיומם הנקלש? להיכן מנתבים את האהבה? מה באשר לאשמה? איך נוגעים בהם מבלי למחוץ את הפתחים? רונה קינן הצליחה. כנראה שלא היתה לה ברירה. כאבה הפרטי נדחס בה ונמהל בנפש האומנית הגדולה שלה. ככה נוצר האלבום "שירים ליואל", שמתעד דמות בדויה, המבוססת על חייו הנשמטים של עמוס קינן, אביה של רונה. גם כשהוא מנותק מהקשרו הספציפי,  מדובר באלבום חריג […]

  חברות התקליטים הגדולות חושבות כנראה שאנחנו קיבה ענקית ולא מפותחת. צריך להזינה ממושכות, אבל רק בחומרים קלים לעיכול. בעיקר מתוקים ומפנקים. טעמים אחרים כמו חריף, מר ומלוח – רק באופן מתון. מותר ורצוי לרגש, אבל בלי לזעזע ולהכביד בטעמים חדשים. צריך לספק את המוכר והמורגל, גם אם השמות שלו משתנים. מזל שבשנים האחרונות נוצרת  אלטרנטיבה, שצוברת לאיטה ממשות משמעותית מול החברות הגדולות. מדובר בלייבלים קטנים שמחתימים בסלקטיביות מוזיקאים איכותיים. הם אומנם שואפים להיות רווחיים, אבל השיקולים שלהם אינם בהכרח […]

  לאוֹרי מרק יש ביטחון טבעי, מין קול שמתריס מבעד למילים: "תעשו מקום, אני כאן". אפשר היה להיווכח בכך כבר ברדיו, שקיבל בתשואות פלייליסטיות את "לא לדבר על מין" – שיר הנושא מאלבום הבכורה שלו. קשה להאמין שמדובר באלבום ראשון. הכריזמטיות של מרק לא מתבטאת רק בתשוקה המוחצנת שבה הוא מבצע את הרוק התיאטרלי שלו, אלא גם בשירים עצמם. כולם מתלבשים על האוזן, מחליקים פנימה, ומיד מעיפים גבוה, גם מבלי להיות קלי משקל.  מרק, שעוסק בעריכה עיתונאית, לוקח ממנה את […]

ושולח אלף נשיקות  הנה שתי סתירות שמייצגות את אריאל זילבר וקשורות לתאריך של אתמול (יום חמישי, 23.4.09), בו התקיימה הופעתו המפתיעה בתל אביב. שעתיים אחרי שכבו האורות לכבוד יום כדור הארץ, הוא שר בתזמון מקרי, אך מושלם, את "להתראות במבול הבא". השיר הזה, אחד משירי הראפ הישראליים הראשונים, נוצר כבר לפני כעשרים שנה ועוסק באיכות הסביבה. היום הדיבורים על האוזון טבעיים ואופנתיים, אבל בשנת 90' לא היה נפוץ לשמוע את המילים: "נוצרת סביבנו חגורה / של CO2 האיום ונורא / […]

"מתי כבר יגיע התור שלי"? שואל נדב אזולאי בשיר "ניצנים" באלבום הבכורה שלו "בצד של הרעים". "ניצנים" – על שם המקום בו נחגג הגמר של "כוכב נולד". אבל לא מדובר בשיר כמיהה לתהילה מהירה, אלא בביקורתיות לעגנית כלפי פנטזיית הסלבריטאות. "אמא, תדליקי, רואים אותי", הוא שר, ומוסיף: "השבוע בחרו אותי להקריב על הבמות ובאורח נס הזדמן לי למכור את נשמתי". אזולאי מכיר את הנושא. באחת מהעונות האחרונות של "כוכב נולד" פנו אליו מהפקת התוכנית והזמינו אותו להשתתף, והוא סירב. עכשיו […]

  מותו המתמשך של חזי לסקלי והיעלמות ספרי השירה שלו לא המעיטו את נוכחותו בתרבות הישראלית, אולי אפילו הגבירו אותה. בתזמון מתבקש עם הכמיהה למילים שלו, יצא לאור בימים אלה "באר חלב באמצע עיר" – ספר המאגד את כל שיריו, כולל שירים שלא התפרסמו מעולם, בעריכתו הבהירה והרגישה של מאיר ויזלטיר.   קריאה בספר היא שוטטות מרחיבת לב ותודעה בתוך ציוריות חדשנית. אבל השפתיים החדשות השטות בעשב (עמוד 15), הכורסא החירשת המשמיעה את שיר הישבנים המתמוטטים (עמוד 64), נרקיסי החלון (עמוד […]

"באופן קבוע וחד פעמי" / יוני רכטר ויהודית רביץ שלושים שנה מלאו להופעה "באופן קבוע וחד פעמי" של יוני רכטר ויהודית רביץ. שניהם היו אז בתחילת דרכם, ואפשר ממש לשמוע את היצירתיות הטרייה מבעבעת מהם. השירים באלבום הזה הפכו לקלאסיקות ישראליות וללהיטים, ביניהם "דמעות של מלאכים", "עטור מצחך" ו"מה עושות האיילות". למרות השנים שעברו מאז ההקלטה, הביצועים לא התיישנו והם שומרים על הצליל המיוחד שלהם שמשלב ג'אז, מוזיקה קלאסית, רוק רך והומור. לכבוד ההוצאה המחודשת מצורף לאלבום DVD ובו תיעוד […]

הדרכים השסועות   בדיווידי המצורף כבונוס לאלבומו החדש וחסר השם של שלום חנוך מצולמים שיריו הידועים מהופעה במועדון ה"בארבי". לצידם שיר חדש, "אומרת לי לעד", שמעורר את השאלה האם הוא "מחזיק" גם כשאינו מוקף בקלאסיקות כמו "תפסתי ראש על הבר" ו"הדרכים הידועות"? במקרה הזה, התשובה חיובית. מדובר בשיר אהבה יפה ושקט, שנבנה ומתעצם לאיטו. הלחן היפה גובר על המילים הבנאליות בחלקן ("אומרת לי לעד / אתה לי האחד / יחיד ומיוחד / שלי לכל חיי") והוא מסתמן כ"אהבת נעוריי" של […]