צרחת עליצות, קפיצה באוויר, ועוד אחת. נחיתות שמחות שרק ממריצות להמריא שוב. ואז הפסקה מעשית. פתיחת יומן תכליתית והמגע המאושר של העט המתחכך בדפים – המיסתוריים, הלא נגועים, של עתיד שמרחקו ניתן להכלה. והנה העתיד הזה בתור השבוע הנוכחי. משומש. אותיות קטנות של מטלות ואירועים מכלות את לובנו של יומני. ועדיין ההכרזה מלפני חודשים פותחת את יום חמישי, היום. 18 בספטמבר. י"ח באלול. חי וח"י, חי נפשי. לאונרד כהן בארץ כתוב שם. קו לא מתחתי כדי להכחיד את התקווה הזו. […]

    לסרוק לחרוק לפרוק לזרוק     מתרוקנים     רוקמים רוקדים     לטרוק לשרוק   לערוק  

זהבי בכלל לא עצבני. הוא יושב בנחת בחדרו שב"רדיו ללא הפסקה", ומסיים לעבור ביסודיות על כל העיתונים היומיים. עשר בבוקר, שעתיים לשידור, והוא מסמן ידיעות מעניינות. "אני מחפש גם את מה שאין", הוא אומר, מזועזע לגלות שהעיתון הגדול במדינה התעלם לחלוטין מההפגנה הסוערת של יהודי אתיופיה שנערכה ביום הקודם. "אין בסיפור הזה שדיים", הוא מסביר בעצב, ומעביר את העיתון לשגיב שטיינברג, מפיק התוכנית, שהוא גם המפיק הראשי של התחנה. שטיינברג מתרוצץ בין החדרים שלו ושל זהבי ומספר על המאזינים ששואלים […]

יום חמישי 7.8.08, שעה 13.20, אולפן ב', גלי צה"ל.  מולי שפירא מוחק חיוך. בישיבת המערכת של יום ראשון נקבע אייטם על יאיר הורביץ לכבוד הוצאת "כל השירים" שלו. אבל הבוקר נפטר רלף קליין והורביץ נדחה. יורם רותם, עורך "בילוי נעים" (וראש מחלקת המוזיקה בגל"צ): "מתי ההלוויה"? ענת עובדיה, המפיקה: "בעשר וחצי". שפירא: "נוציא ניידת". לאולפן נכנס נסים דיין, הבמאי ומבקר הקולנוע, להקליט את פינתו הקבועה. כל בעלי המדורים ב"בילוי נעים" עובדים בהתנדבות, ואהבתם לתוכנית גורמת להם לבוא פיזית לאולפן, במקום […]

השבוע נפטרה חנהל'ה מ"שמלת השבת של חנה'לה". כלומר, חנה דמיאל בת ה-102, שבעלה, יצחק דמיאל, קיבל השראה מדמותה וכתב עליה את הסיפור. וכך מתחיל הספר: "היתה ילדה קטנה – חנה'לה". והעלילה: אמא של חנה'לה תפרה לה שמלה לבנה לכבוד שבת. סוף סוף הגיע יום שישי, השמש כמעט שקעה, וחנה'לה לבשה את שמלת השבת ויצאה החוצה. היא פגשה את חבריה הטובים – עדנה הפרה וזוזי הכלב ושיחקה איתם בזהירות, כדי שלא ילכלכו את השמלה. אבל אז… הגיע איש זקן, נושא על […]

  ממש הלילה ביורק היתה אמורה להופיע בישראל. כלומר, זו היתה התוכנית המקורית, אבל כבר בחודש מאי היא נסדקה בסימני שאלה, שהפכו לסימן קריאה צמוד לכותרת – "בוטל".  קרוב לארבעה חודשים לפני ההופעה, מכירות הכרטיסים היו דלות. נראה לי שהן היו מתגברות משמעותית ככל שהמועד היה מתקרב. מצד שני, אני לא אמרגנית שעלולה על סמך הספקולציה הלא מבוססת הזו לסכן את כספי על מופע מאוד-מאוד יקר.     ראיתי את ההופעה הזו בלונדון, באפריל השנה. וכאן אני מפרסמת את הביקורת, שהיתה אמורה לעלות מתישהו ב-ynet, אבל בסופו של דבר […]

 אמפי קיסריה. 24.7.08. (אמש). המופע "שרים מאיר אריאל – 9 שנים בלעדיו". שלום חנוך מטביע על נינט את חותמת האיכות שלו. כמה דקות לפני כן היא שרה את השיר "איך לפעמים אני". הגישה והאנרגיות שלה היו רוקיסטיות, מה גם שהיא נתמכה בנגינת הגיטרה המיומנת של ברוך בן יצחק מ"רוקפור" ובכלים המצטיינים של "שליחי הבלוז". נינט צעקה. היא החצינה משהו חזק. אבל מה? דבר אמת או הצגה? נינט שואפת להיות רוקיסטית, כך לפחות נרמז מהתבטאויותיה ומההתארחויות שלה בהופעות של גבע אלון, רוקפור, שי […]