ליורם טהר לב מלאו אתמול שבעים. אינני מי שאני ללא השירים שספגתי במהלך חיי, ומתוכם – רבים הם שלו, והוא כתב מאות. הנה חלק קטן מהם, והסינון אכזרי – רק כדי לא להעמיס ולייגע. בחרתי את אלה שמשמעותיים עבורי במיוחד. ילדות הכל התחיל (בין השאר) ב"גברת אחת מרחוב בצלאל" – ספר שקיבלתי במתנה כשהייתי בגן חובה. למרבה השמחה, ספרי ילדותי שמורים עימי, כך שתוך כדי כתיבה אני מציצה בספר שכתב טהרלב ואייר להפליא דני קרמן. "גברת אחת מרחוב בצלאל / יצאה ביום […]

  בעטיפה האחורית של אלבומו החדש של ארקדי דוכין, "נקודת מבט", מדגמן פסנתר. כיאה לכוכב, הוא תופס את רוב השטח לבדו. עומד על מדרכת רחוב, מפגין את חוסר הזדקקותו הנחרץ לנוכחות אנושית שתאפיל עליו.  הפסנתר הזה, וגם פסנתר נוסף, שהשתתף בהקלטות האלבום, הובאו מ"עולם הפסנתרים" – חנות בתל אביב שהיא בעצם מרכז מוזיקה. בשנים האחרונות נוהרים אליה מוזיקאים, מקצוענים וחובבים, כאלה שמתפרנסים מהמוזיקה וכאלה שמפרנסים אותה. הבעלים והמנהל של החנות הוא חמי בנבנישתי, ובין לקוחותיו הקבועים מוזיקאים קלאסיים, אומני ג'אז […]

משה בן שאול היה המנחה שלי בסדנה לכתיבה יוצרת בבית הסופר בירושלים. הייתי הכי צעירה שם, בת 18 וחצי. במהלך הסדנה הוא היה מעיר לכולם הערות, טובות ורעות, על הכתיבה שלהם. ולי לא היה מעיר דבר. סימן "בסדר" על התרגילים שהגשתי.  חגגנו את סוף הסמסטר בביתה של אחת המשתתפות. משה בן שאול סיכם לכל אחד מהמשתתפים את דעתו עליו ככותב. ואז הגיע אלי. "את", הוא אמר, "תמשיכי"."ו…"? שאלתי."וזהו"."זהו"? חשתי את התנודות הממוטטות של סכר הביישנות, שהחזיק איכשהו את העלבון המצטבר בחודשים האחרונים. אז זהו. הוא […]